ההתמודדות של מסי מול האיש שעיצב אותו

| צילום: Gettyimages

יוכין על המשחק שיספק לנו מפגש בין 'הפרעוש' והמאמן שגרם לו לפרוח

(גודל טקסט)

"בקושי דיברתי עם פפ גווארדיולה מאז שהוא עזב את ברצלונה", אמר אתמול ליאו מסי במסיבת העיתונאים לקראת המשחק הראשון בחייו נגד המאמן שעיצב את הקריירה שלו. פפ עזב את בארסה בקיץ 2012 אחרי העונה הטובה ביותר של מסי מבחינה סטטיסטית בכל הקשור לכיבוש שערים. 73 כיבושים היו לו ב-60 משחקים בכל המסגרות, כולל שיא של 50 שערי ליגה ועוד 15 בליגת האלופות.

 

עם לכתו של המורה, הטרידו את הקטלונים שתי שאלות. ראשית, האם הפרעוש הארגנטיני מסוגל להמשיך ולהשתפר בעידן החדש? שנית, האם ברצלונה לא פיתחה תלות אבסולוטית ביכולתו, והאם חלוצי על אחרים יכולים להצליח לצידו? יש משהו אירוני בכך שהתשובה לשתי השאלות עשויה להתברר כחיובית דווקא עם המאמן שלא בדיוק מסתדר עם מסי מבחינה אישית. המינוי של לואיס אנריקה לא היה לטעמו של הארגנטיני – למעשה הוא התנגד לו בקיץ 2013 כאשר טאטה מרטינו הגיע לקאמפ נואו במקומו. ואולם, דווקא לואיס אנריקה הצליח הן לשדרג את מסי והן לגרום לסובבים אותו לפרוח.

 

עונת 2012/13 עם טיטו וילאנובה המנוח הייתה דומה יחסית מבחינה טקטית לעידן גווארדיולה. זה הגיוני, כי הרי טיטו היה שותפו של פפ, ובמובנים רבים הוא זה שאחראי מלכתחילה לסגנון המשחק ולהכרעות הטקטיות. לכן, גם כאשר היה לבדו על הספסל, מסי היה מבחינתו במרכז העניינים. כל היתר ניגנו כינור שני, והארגנטיני שמר על מאזן הבקעה דומה יחסית, עם 60 שערים ב-50 משחקים. עם זאת, מספר הבישולים שלו ירד באופן דרמטי בהשוואה לעונות השיא. ב-2010/11 היה מסי מלך האסיסטים בספרד עם 21, וב-2011/12 סיפק 19 כאלה. ב-2012/13 היו לו 12 בישולים בלבד – כמו לקארים בנזמה ופחות ממסוט אוזיל ואנדרס אינייסטה. כלומר, התרומה הקבוצתית של מסי נפגמה, וזה גרם לברצלונה להיות אפקטיבית פחות.

 

דווקא לואיס אנריקה, שלא הסתדר עם מסי, הצליח לשדרג אותו (צילום: Gettyimages)

 

טאטה מרטינו החל בעונה שעברה בתהליך מעניין של הסטת מסי לעומק המגרש. במשחקים לא מבוטלים שובץ הארגנטיני כסוג של פליימייקר ונהנה מכך, אבל כאשר מסתכלים על השורה התחתונה מתקבלים ממצאים מפתיעים. תפוקת השערים של מסי בכל המסגרות ירדה ל-41 שערים, אבל מספר הבישולים לא עלה. הוא עמד על 11 בלבד בליגה הספרדית, הרחק אחרי אנחל די מריה שסיפק 17 בישולים בריאל. שיתוף הפעולה עם ניימאר לא היה במיטבו. הברזילאי הוא כוכב על שקיבל תשומת לב רבה הרבה יותר בהשוואה לשחקנים כמו דויד וייה, אשר שילובו בבארסה נפגע קשות בגלל מסי, ולקח להם זמן להבין כיצד לשחק ביחד ולהשלים זה את זה. לקראת סיום העונה הבין מרטינו שהוא לא האיש הנכון למשימה והניף דגל לבן.

 

לואיס אנריקה קיבל לידו סופר-סטאר שלישי לחוליית ההתקפה בדמותו של לואיס סוארס, והיחסים בין השלישיה המופלאה עלו מהרגע הראשון על הגל הנכון. המאמן אמנם עבר משבר קשה מאוד ביחסים עם מסי עצמו בינואר, אך זה לא פגע בשיתוף הפעולה בין הארגנטיני, הברזילאי והאורוגוואי, וחשוב מכך – לא נפגעה גם נכונותם למלא את ההוראות של הבוס על המגרש.

 

הניף דגל לבן. טאטה מרטינו (צילום: Gettyimages)

 

בארסה בגרסה הנוכחית גמישה הרבה יותר, כי התלות במסי קטנה הרבה יותר. במקום לשבץ אותו תמיד במרכז, כאשר שחקנים משלימים דוגמת פדרו רצים באגפים, יש לקטלונים אפשרויות מגוונות תוך כדי המשחק. הן סוארס והן ניימאר מסוגלים לשחק במרכז ההתקפה, והדבר מאפשר למסי לנוע לא רק אחורה, אלא גם הצידה. המערך הזה צפוי הרבה פחות, ולכן השמירה על השחקנים קשה יותר. כפי שאמר גווארדיולה עצמו אתמול, אין אפשרות לעצור את מסי כאשר הוא נמצא בכושר שיא. עם זאת, העונה קשה יותר לעצור את השלישיה גם כאשר אחד מחבריה תופס יום חלש יותר.

 

וכך שבו המספרים של מסי לרמה שמזכירה את העונה האחרונה של פפ. נכון לעכשיו, יש לו 51 כיבושים ב-50 משחקים, ובמקביל גם 18 בישולים בליגה, אולי בדרך לשבירת שיאו האישי. בנוסף, גם ניימאר וסוארס פורחים, והדבר מצביע על שיפור ניכר בקבוצתיות של מסי עצמו. כל המרכיבים האלה ביחד עשויים להצעיד את ברצלונה לזכיה ראשונה בליגת האלופות מאז 2011, אבל בדרך עומד גוארדיולה עצמו עם באיירן מינכן.

 

 

גם כשאחד מהם תופס יום חלש, קשה לעצור אותם. מסי, ניימאר וסוארס (צילום: Gettyimages)

עוד באותו נושא: טיטו וילאנובה, לואיס אנריקה

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי