בשיחות הסלון של השבוע דיברו אוהדי מכבי ת"א על הצ'אנס הגדול לעבור בפלייאוף ליגת האלופות את פ.צ באזל, שלדעתם נחלשה הקיץ.
כרגיל, מומחי הכדורגל בישראל מתעלמים מהמציאות וחולמים חלומות. אז נכון שהצהובים עברו את ויקטוריה פלזן, קבוצה טובה יותר ממכבי ת"א לפחות על הנייר, אך השאלה אם ההברקות של סלבישה יוקאנוביץ' וערן זהבי יעבדו גם מול באזל. הקבוצה השווייצרית נהנית מהפתיחה הטובה ביותר שלה בליגה מזה 12 שנה, עם חמישה ניצחונות רצופים.
תהיה התוצאה בפלייאוף אשר תהיה, לאנשי מכבי ת"א לא יזיק ללכת ולעבור אצל באזל קורס מזורז בהקמת אימפריה מקומית. מיץ' גולדהאר נמצא בכיוון הנכון עם הבאת ג'ורדי קרויף שהוציא את הצהובים מביצת הכדורגל הישראלי הבינוני, אבל לא בטוח שלמכבי ת"א יש תכנית מגירה ליום שלאחר עזיבתו של ההולנדי.
קרויף. מה יהיה במכבי ת"א כשהוא יעזוב? (עדי אבישי)
האופן שבו רדפה מכבי ת"א הקיץ אחרי שחקני חיזוק הקיץ היה די מביש, הראה חוסר תכנון משווע והוכיח שיש לצהובים עוד מה ללמוד. האדריכלים שבנו את אצטדיון סמי עופר לקחו השראה מהאצטדיונים הגדולים בעולם, ואז הביאו את הבשורה הנה. מדוע שגולדהאר לא ישלח את הבחורים שלו לבאזל ללמוד איך עובדת אימפריה? לאו דווקא על המגרש, אלא יותר מאחורי הקלעים.
הסוד של באזל הוא כבר לא סוד. במשך שנים הקבוצה עובדת עם הסקאוט הראשי רודי זבינדן והמנג'ר הספורטיבי גיאורג היינץ, שמטרתם – מקצועית וכלכלית – היא אחת: החתמת שחקנים מוכשרים וזולים ומכירתם בכסף גדול. המודל הזה, שאפשר לקרוא לו "מודל אייאקס", הפך את באזל מקבוצת כדורגל סטנדרטית למפעל.
יש לה ועדת מומחים הקובעים מי יהיה הרכש בכל שנה, וגם אם המאמן מתחלף, הפילוסופיה לא משתנה. "אפילו אם נרצה להביא את לאו מסי, רק הוועדה יכולה לאשר זאת", אמר היינץ. אגב, מעל הוועדה עומד סגן נשיא הקבוצה, שמחזיר בזכות וטו בנוגע לרכש.
ה-11 של באזל נגד פוזנן. נבחרו בקפידה (Gettyimages)
תכנון הרכש בבאזל הוא ארוך טווח והתהליך מתחיל כמה חודשים לפני חלון ההעברות. ההולנדי ז'אן-פול בוטיוס הוא דוגמה מצוינת. מדובר בשחקן כנף שמאל מוכשר בטירוף, צעיר (רק בן 21) שנחשב לאחד הכישרונות הגדולים בליגה ההולנדית, אבל העדיף לעזוב בגלל סכסוך עם הנהלת פיינורד. באזל שמעה, שילמה עבורו כשלושה מיליון יורו, ואם בוטיוס יממש את הפוטנציאל שלו, הוא עשוי להימכר גם ב-20 מיליון יורו בעוד כמה שנים.
אגב, שימו לב לנתון הבא: מאז האליפות הראשונה של באזל בעידן החדש שלה (2002), היא רשמה רווח של 50 מיליון יורו מקנייה ומכירת שחקנים, והוציאה לעצמה שם באירופה של מטפחת כישרונות. במקביל, השחקנים האלה גם מקנים לה הצלחה ספורטיבית. נכון שמודל דומה אצלנו יהיה קצת קשה יותר לביצוע (בעיקר בשל ההסתייגות להגיע לישראל), אבל במכבי ת"א צריכים לבנות עם מחשבה לעתיד.
ההתחלה יכולה להיות בקטן. יש כיום שחקנים מדרום אמריקה שפוטנציאלית שווים הרבה כסף וכרגע עולים מעט יחסית. החוכמה היא לאתר אותם. מוחמד סלאח עלה לבאזל שניים וחצי מיליון יורו ונמכר ביותר מ-13 לצ'לסי; הבלם אלכסנדר דראגוביץ' עלה כמיליון יורו ונמכר לדינמו קייב בתשעה מיליון.
סלאח במדי באזל. רווח משמעותי על המצרי (Gettyimages)
החלוץ דרליס גונסאלס נרכש בשלושה מיליון ונמכר לדינמו קייב בלמעלה מתשעה. יש עשרות שחקנים בבאזל שעשו מסלול דומה, ואת הרווחים הגדולים ביותר עשו בבאזל על שרדאן שאקירי (שנמכר ב-11.8 מיליון יורו), גרניט שאקה והשוער יאן זומר (תשעה מיליון כ"א).
אם מכבי ת"א רוצה להצליח בטווח הארוך, היא לא בהכרח חייבת לגבור על באזל במגרש. עדיף שתאמץ את הפילוסופיה שלה.
מה דעתך על הכתבה?