קשרה ההתקפי של ויקטוריה פלזן ונבחרת צ'כיה, דניאל קולאר, הוא לא רק השחקן הכי חשוב של הקבוצה שתתארח בבלומפילד אצל מכבי ת"א במוקדמות ליגת האלופות (שלישי, 20:30, ספורט1) – הוא גם סמל לתהליך של העברת הדומיננטיות בין ספרטה פראג לפלזן.
הקשר ההתקפי החל את הקריירה בספרטה פראג ושיחק בשורותיה שש עונות, שבחלקן היה מושאל לקבוצות קטנות יותר. אלא שלרוע מזלו בנבחרת הוא כמעט ולא קיבל הזדמנויות. לצערו הוא משחק על אותה משבצת של תומאש רוסיצקי מארסנל (100 הופעות ו-22 שערים בנבחרת), ולכן ההופעות שלו במדים הלאומיים נדירות למדי. "בעיקרון, הוא משחק רק כשרוזיצקי פצוע. אפשר לומר שהוא המחליף הראשון שלו", אמר עליו עורך הספורט של העיתון דנש, ראדים טרוסינה. קולאר גם מתמחה בבעיטות חופשיות, אבל לא הגיע לליגות הבכירות באירופה בעיקר משום שהוא איטי ואין לו יציאה מהירה מהמקום – אם כי לצמד המשחקים מול מכבי ת"א גם זה אמור להספיק.
- מוכנה למכבי: 1:2 לפלזן על סלביה בליגה הצ'כית
- תוצר מקומי ומאמן שפרח מאוחר: הכירו את פלזן
- הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו
קולאר כבש בניצחון הליגה הראשון של פלזן העונה, 1:2 על סלביה פראג, ולפני שבוע בסופרקאפ הצ'כי בניצחון 1:2 על סלובן ליברץ. "אין ספק שהוא השחקן שמכבי ת"א חייבת לחשוש ממנו", אומר טרוסינה על השחקן, "הוא מאוד טכני, משחק מאחורי החלוצים ומתפקד מצוין דווקא במצבי לחץ. הוא חזק במשחק של אחד על אחד ונחשב לבחור מאוד אינטליגנטי וגם לשחקן ספורטיבי".

קולאר מול אגוארו. כובש בחסד (Gettyimages)
מאז שעשה את המעבר לקבוצתו החדשה בשנת 2008, קולאר הוא מלך השערים של פלזן בכל הזמנים עם 46 שערי ליגה (56 שערים בכל המפעלים). אחרי שרשם 23 משחקים בנבחרת הוא מתחיל לקבל את ההערכה הראויה לו גם במולדתו, אם כי מאחורי ההצלחה הזו מסתתרת גם טרגדיה גדולה בהרבה.
חוגג שערים לזכרה של אשתו
בדצמבר האחרון, חמישה ימים לפני חג המולד, קולאר איבד את אשתו, מריאנה טרסה, שמתה ממחלת הסרטן בגיל 30. עוד בחייה הוא היה קשור אליה מאוד ואחרי כל משחק היה מסמן את האות T ומקדיש לה את השער. מאז מותה הוא חוגג שערים עם הנפת האצבע לשמיים.
בצ'כיה מספרים שקולאר נחשב לשחקן שקט ומוסיפים שאשתו הייתה הכל בשבילו. השניים הכירו לפני 12 שנה והיו נשואים שמונה שנים. היא ליוותה אותו לכל הקבוצות הקטנות אליהן הושאל, ובראיון שהתקיים שנה לפני מותה אמרה: "מרגע שהכרנו, כיבדנו אחד את השני והייתה בינינו סובלנות ואהבה". אחרי מותה חששו במועדון שהשחקן יתפרק, במיוחד אחרי הסטטוס שכתב בפייסבוק: "אני אסיר תודה על כל דקה שיכולתי להיות איתך".

קולאר בפעולה. לא נפל (Gettyimages)
אלא שהכדורגל דווקא הציל את קולאר מנפילה. בחצי השנה אחרי מותה של מריאנה הוא התרכז בניסיון לזכות שוב באליפות והיה גורם דומיננטי בהצלחה. המאמן מירוסלב קובק אמר עליו: "הוא תמיד נותן 100 אחוז מעצמו. הוא חזק מאוד מנטלית". לדברי הקשר ההתקפי, הבחורים בחדר ההלבשה הם אלו שעזרו לו להתגבר על הטרגדיה, ובמקביל בנתה לו הקבוצה תוכנית אימונים אישית, אחרי שהפסיד שעות אימון רבות בגלל שהרבה להיות בבית החולים לצד אשתו.
את הזכייה באליפות בעונה שעברה הוא הקדיש כמובן לאשתו המנוחה. "הבנתי שכדורגל זה רק כדורגל והחיים הם סיפור אחר, אבל רציתי לתת הכל לקבוצה כדי שנזכה בתואר", אמר באחת ההזדמנויות. לא מזמן האריך קולאר את חוזהו במועדון עד 2019, אבל עוד לפני כן הוא ידע שאין לו ממה לחשוש. "אני לא מוטרד שאין לי חוזה ארוך טווח, ובכל מקרה אם אעזוב, זה יהיה רק לקבוצה שבה יהיו לי אתגרים חדשים", אמר בראיון שהעניק לפני החתימה, "ההחלטה הכי טובה בקריירה שלי הייתה לעבור לפלזן. ידעתי שלא יתנו לי לשחק בספרטה ולמרות שבעונת 2008/9 פלזן הייתה רק עוד קבוצה בינונית, ידעתי שהעתיד הוא כאן". כעת הוא ינסה להעביר את המסר הזה גם בבלומפילד.
מה דעתך על הכתבה?