כל גמר בליגת האלופות יהיה ראוי לאוסקר

| צילום: gettyimages

לוינטל עם כל התרחישים לקראת חצי הגמר. וגם: איזה מאמן יהיה הכי בלחץ?

כיאה למעמדה ליגת האלופות נוהגת לייצר סיפורים גדולים, דרמטיים ומרגשים. העלילה לא כתובה מראש, אבל ערב חצאי הגמר כל ארבעת התסריטים האפשריים לגמר מעוררי תאבון וראויים לאוסקר של הכדורגל:

1. תארו לכם גמר בין באיירן מינכן למנצ'סטר סיטי – "פפ פינאל". פפ גווארדיולה שבחודשים האחרונים עסוק בבניה ותכניות העתיד של סיטי לא פחות מאשר הוא עסוק באימון באיירן. זה יהיה סיפור פנטסטי אם במשחקו האחרון כמאמן הבווארים יפגוש פפ את הקבוצה שאותה הוא עומד לאמן מיד אחרי הגמר. כשהמאמן הקטאלוני חתם בינואר 2013 בבאיירן מינכן במטרה להפוך אותה למועדון מצליח בליגת האלופות, הוא הגיע כעבור ארבעה חודשים ומצא עצמו מאמן את אלופת אירופה הגאה. והשנה, אחרי שסגר שוב בסוף ינואר במועדון שרצה בו בשל השאיפה להצליח בליגת האלופות – מנצ'סטר סיטי – האם בסוף הוא שוב יגיע לאלופת אירופה?

2. דרבי מדרידאי – כמו לפני שנתיים בליסבון, אז לראשונה אי פעם נפגשו שני מועדונים מאותה העיר בגמר האירופי. והפעם סימאונה יחפש נקמה על ההפסד הצורב בהארכה ב-2014, כשמנגד זידאן יוכל לרשום עצמו בספרי ההיסטוריה אם יזכה בתואר היוקרתי אחרי כחצי שנה בלבד כמאמן של קבוצה בוגרת, ויוסיף לזכיה שלו בתואר כשחקן עם הבלאנקוס לפני 14 שנה.

אתלטיקו מחפשת נקמה על הגמר מ-2014 (Gettyimages)

3. סיטי מול אתלטיקו – "הסופר-אגואריקו" – הדרבי הפרטי של קון אגוארו. זה קרב אנדרדוגיות (שני מועדונים שמעולם לא זכו בתואר) שבהחלט יגיע בעיתוי מתאים, בעונה בה לסטר הדהימה את העולם, אתלטיקו שוב מנצחת את חוקי הכלכלה בליגה הספרדית ואיסלנד הקטנה משתתפת ביורו.

4. גמר הגדולות והפייבוריטיות: קלאסיקה אירופית בין באיירן מינכן לריאל מדריד. גווארדיולה שוב מול ריאל, והפעם מול זידאן. טוני קרוס וצ'אבי אלונסו יפגשו את האקסיות שלהם. ריאל אלופת אירופה בפעם ה-11 או באיירן בפעם ה-6?

הצטרפו לדף הפייסבוק של ספורט1

המאמנים וההיסטוריה

כל כך הרבה מונח על הכף בגזרת המאמנים:

1. פפ גווארדיולה הגיע בכל שבע עונותיו בכמאמן לחצי הגמר. אחרי שתי זכיות עם בארסה כמאמן פפ מחפש להשתוות לקרלו אנצ'לוטי ובוב פייזלי עם שלוש זכיות כ"א. אבל מצד שני, אחרי שהובס בידי ברצלונה וריאל  מדריד בשנתיים האחרונות בליגת האלופות, אם המאמן הקטלוני יעוף גם מול יריבה ספרדית שלישית (אתלטיקו), שלוש שנותיו במינכן לא ייזכרו כהצלחה, עם כל הכבוד להישגים בזירה המקומית.

2. דייגו "צ'ולו" סימאונה, המאמן שעושה את העבודה הכי מדהימה בעולם והדיח את בארסה פעמיים בשלוש עונות ברבע הגמר, כבר לקח אליפות מטורפת לפני שנתיים. אם סימאונה יטביע חותמו עם זכיה של אתלטיקו בליגת האלופות, הוא ייחשב חד משמעית לגדול מאמני אתלטיקו בכל הזמנים.

פלגריני. הזדמנות להראות קצת ווינריות (Gettyimages)

3. מנואל פלגריני – הצ'ילאני לקח שלושה מועדונים לשיאים היסטוריים: את ויאריאל לחצי גמר ליגת האלופות, את מלאגה לרבע הגמר והעונה הוא סחב את מנצ'סטר סיטי לחצי הגמר. אבל ב-12 שנות אימון בכדורגל האירופי, פלגריני זכה רק בתואר משמעותי אחד – אליפות אנגליה (2014). עכשיו יש לו הזדמנות להראות ווינריות (שלא מזוהה איתו), וזה יותר נוח כשאין עליו לחץ. הוא הרי ממילא עוזב את סיטי עוד פחות מחודש.

4. זינאדין זידאן – בעונתו הראשונה כשחקן ריאל (2001/2) זיזו לקח את ליגת האלופות עם הגמר מול לברקוזן ב-2002, בו כבש שער אדיר. וכעת הוא מתכוון לזכות גם בעונתו הראשונה כמאמן מדריד. למעשה – רק ב-4 בינואר מונה זידאן למאמן ריאל, כלומר פחות מחמישה חודשים לסיום העונה. עד כה, הוא בהחלט הראה ניצוצות והפתיע רבים לטובה: בהתנהלות הנינוחה שלו מול התקשורת, בהצלחתו לשמור על קשר טוב עם כל הכוכבים במועדון ובעיקר בקלאסיקו האחרון – בהכנה ובניהול המשחק. יש לזיזו עדיין מה ללמוד ויש דברים שדרושים שיפור בקבוצה, אבל הצרפתי עושה רושם של ווינר גם על הקווים.

חצאי גמר סימטריים

נדמה ששני חצאי הגמר יפגישו קבוצות דומות משהו: מנצ'סטר סיטי מול ריאל מדריד זה קרב בין קבוצות עם כשרונות התקפיים גדולים לצד משחק הגנה רעוע ופגיע. לשתיהן היו משחקים פחות מרשימים בדרך, ובכל זאת הן בין ארבע האחרונות. אפשר לומר שסיטי  קיבלה את ההגרלה הכי טובה מבחינתה, כי ריאל לא הרשימה מול וולפסבורג ורומא הנחותות. מצד שני ריאל קיבלה את היריבה שכולן רצו – סיטי. בכל מקרה, אגוארו מול רונאלדו (16 שערים העונה באלופות – אחד פחות מהשיא ששייך לו), דה בריינה מול בייל. יהיה אש.

כריסטיאנו רונאלדו. אחד פחות מהשיא שלו (17) (Gettyimages)

בחצי השני ייפגשו שתי קבוצות ההגנה הטובות באירופה (לצד יובנטוס): אתלטיקו מדריד ובאיירן מינכן. שתיהן ספגו הכי מעט העונה –  0.45 שערים למשחק ליגה (אתלטיקו – 16 ב-35 משחקים, באיירן 14 ב-31 משחקים), שתיהן ספגו רק שלוש פעמים בשלב הבתים של ליגת האלופות. אבל למרות הסטטיסטיקה, בכל הקשור לסגנון משחק ודרישות טקטיות – אתלטיקו ובאיירן הם שני הניגודים הכי גדולים. באיירן דוגרת על הכדור, כל השחקנים משתתפי בהנעתו וכך מונעים מהיריבה להחזיק בו. אתלטיקו לעומת זאת אלופה במשחק בלי כדור – היא שלטה בגומלין מול בארסה (0:2) עם 23% החזקה בכדור ו-116 מסירות בלבד (חמישית מכמות המסירות של בארסה). אתלטי לא ספגה ב-7 מ-10 משחקיה העונה בצ'מפיונס ליג, והיא לא ספגה ב-13 מ-15 משחקי בית תחת סימאונה באלופות. אבל היא גם עדיין לא פגשה את הווינר הגדול בכדורגל האירופי – תומאס מולר.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי