הפעם הראשונה והאחרונה שבה צחקתי על קבוצה מולדובית הייתה ב-1993, כשאילן אלהרר קיבל טלוויזיה 22 אינץ' על הצטיינותו במשחקה של בית"ר ירושלים בקישינב ונאלץ להיסחב איתה עד הארץ. כשקונסטרוקטורול העיפה את עירוני ראשל"צ אחרי שלוש שנים, הפסקתי לצחוק. אנחנו מישראל, אסור לנו לצחוק על קבוצות זרות, תשאלו בסנטה קולומה.
המשחק הערב בטוטו-טרנר הוא החשוב ביותר של הכדורגל הישראלי בעונת 2016/17, יותר מ"משחק העונה" הראשון, השני והשביעי – משחקי עונה זו המצאה תקשורתית – ובוודאי יותר חשוב מהמפגש עם איטליה בעוד פחות מחודשיים. הוא חשוב לא רק בגלל הניקוד הישראלי העלוב בשנים האחרונות שמביא את הקבוצות הישראליות לשחק במפעלי אופ"א כשבאירופה עוד משחקים את העונה שעברה, אלא בגלל הפועל ב"ש.
40 שנה לקח לבאר שבע לזכות באליפות – אין קבוצה ישראלית שלקח לה כל כך הרבה זמן לשחזר אליפות – אבל חלפו כבר יותר מ-20 שנה מאז שהקבוצה מבירת הנגב שיחקה לראשונה באירופה והיא מעולם לא עברה קבוצה שדורגה בהגרלה גבוה ממנה. ולא זו בלבד שב"ש צריכה לעבור את שריף טיראספול כדי להבטיח לעצמה לפחות עוד שתי התמודדויות עד סוף אוגוסט, היא צריכה לעבור אותה כדי למחוק את עברה הטראומטי באירופה, זה שאפילו ההתמודדות עם ת'ון בעונה שעברה שייכת אליו.
המשחק הערב? החשוב ביותר של הכדורגל הישראלי בעונת 16/17 (דני מרון)
כזכור, האלופה הטריה שיחקה מצוין מול ת'ון, וחטפה פנדל חוץ משום מקום והובילה בשווייץ לפני שאיבדה את שיר צדק ואחר כך את היתרון. ב"ש של גביע אירופה היא לא ב"ש של שני השלישים האחרונים של העונה שעברה, ב"ש של גביע אירופה תקועה בתוך העשיריה המחפירה שספגו יוסי בניון וחבריו מול רודה לפני 19 שנה. החרפה הזו חייבת להימחק.
אבל יש פה איזו בעיה וקוראים לה שריף טיראספול. אפשר לצחוק עד מחר על קבוצות מולדוביות, אבל על מועדון שקיים 19 שנה וזכה בפרק הזמן הזה ב-14 אליפויות ו-8 גביעים, אי אפשר לצחוק. זו קבוצה שמאז תחילת המילניום – למעט עונה אחת – שיחקה כל עונה במסגרת של ליגת האלופות ומאז 2009 עברה תמיד את הסיבוב הזה. זו גם קבוצה ששיחקה שלוש פעמים בשלב הבתים של הליגה האירופית.
ברדה, הגיע הזמן למחוק את חרפות העבר (דני מרון)
והבעיה הזו יכולה להיות גם יתרון. בגלל שהיא עוברת תמיד את השלב הזה, בגלל שהיא מדורגת, בגלל הרזומה של ב"ש, שריף מגיעה למשחק מול קבוצה ישראלית במיטבה, כזו ששמרה על פניה ועברה קיץ שקט, במצב שבו הפייבוריטיות שלה היא כמו חרב פיפיות. 16 אלף צופים בחצי הראשון של יולי מקבוצה שלא עברה שלב באירופה 19 שנה, זה לא משהו שהמולדובים מוכנים אליו.
הפועל ב"ש של ברק בכר הוכיחה בעונה שעברה שהיא צולחת משברים, שהיא הופכת מגמות, שהיא לוקחת אליפות שכבר חשבו שהיא לא מסוגלת לקחת. עכשיו היא צריכה להוכיח לעצמה שהיא במשפחת העמים, כי מועדון גדול חייב לבוא ולהוכיח שאולי אסור לזלזל, אבל לא מדובר בשדים מהעבר, מדובר בסך הכל באלופת מולדובה.
יכינו תפאורה שהמולדובים לא רגילים לה (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?