הכדורגל של לאונרדו ז'רדים ומונאקו סוחף את היבשת

לאונרדו ז'ארדים
לאונרדו ז'ארדים | AFP

למרות המוניטין המאופק, הפורטוגלי וקבוצתו ימשיכו בכדורגל ההתקפי גם נגד דורטמונד (21:45). מיכאל יוכין על המשחק הפחות מדובר של רבע הגמר

(גודל טקסט)
 רוב האוהדים יצפו הערב בקרב האיתנים בין יובנטוס לברצלונה ברבע גמר ליגת האלופות, אך בסתר ליבם הם יידעו היטב שהם מוותרים על משחק מרתק יותר. הקרב בין בורוסיה דורטמונד למונאקו מבטיח להיות קצבי יותר, אטרקטיבי יותר ולספק מצבי הבקעה רבים יותר. לצהובים-שחורים מגרמניה יש חלק נכבד בציפיות האלה, אבל המפגש מסקרן במיוחד דווקא בזכות מונאקו, כי הרי מדובר בקבוצה הפוריה ביותר ביבשת.

 

מונאקו הבקיעה 88 שערים ב-31 משחקים בלבד בליגה הצרפתית – כלומר כמעט שלושה שערים למשחק בממוצע, ובזכות כך ניצבת במקום הראשון ומקדימה את פריז סן ז'רמן העשירה, אולי בדרך לאליפות. היא כבשה 9 שערים בשלב הבתים בליגת האלופות, ואז היתה שותפה לשני מותחנים עוצרי נשימה מול מנצ'סטר סיטי בשמינית הגמר. הקבוצה של פפ גווארדיולה פיגרה פעמיים לפני שניצחה 2:4 בבית, אך נכנעה 3:1 בנסיכות ומונאקו היתה זו שהמשיכה לשלב הבא, לשמחתם הרבה של האוהדים הנייטרלים שאימצו אותה.

 

הכדורגל של מונאקו סוחף, והיא הולכת על התקפה בכל רגע נתון. כאשר הובס 4:0 בנובמבר, אמר מאמן מארסיי רודי גרסיה: "הם מסוגלים לכבוש גם עם עיניים עצומות". האופי ההרפתקני הזה מפתיע במיוחד, כי המאמן הפורטוגלי לאונרדו ז'ארדים דווקא נתפס כהגנתי בשנתיים הקודמות בתפקיד, וספג ביקורת לא מבוטלת כתוצאה מכך. ב-2014, אחרי שהחליף את קלאודיו ראניירי על הספסל, נתקל ז'ארדים בהתנגדות גדולה, והפרשן המוביל פייר מנס קבע: "הוא משיג תוצאות, אבל מונאקו משחקת כדורגל גרוע. אי אפשר לצפות במשחקיה, והאוהדים מתים משעמום".

 

זוכרים את העליה הסנסציונית של מונאקו לרבע גמר ליגת האלופות לפני שנתיים? היא עשתה זאת באמצעות סגנון שונה בתכלית. תחילה היא הצליחה לסיים במקום הראשון בשלב הבתים על אף שכבשה 4 שערים בלבד ב-6 משחקים. נגד ארסנל בשמינית הגמר, השתמש ז'ארדים בהגנה יציבה ויציאה מהירה למתפרצות כדי לנצח 1:3 בלונדון, ואז הימר על בונקר בגומלין וכמעט נענש כאשר התותחנים ניצחו 0:2. ב-180 הדקות מול יובנטוס ברבע הגמר הובקע שער אחד בלבד, לזכות הגברת הזקנה. בסך הכל, כבשה אז מונאקו 7 שערים ב-10 משחקים באירופה. היא חוותה מאז מהפך של 180 מעלות.

 

 

מה אנחנו יכולים ללמוד מכך? בעיקר שהתקשורת ממהרת לעתים להדביק תוויות לא הוגנות, ויש לא מעט מאמנים שמתאימים את הגישה שלהם לנסיבות. בעונתו הראשונה במונאקו, הסביר ז'ארדים: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להסתכן. הקבוצה זקוקה לסגנון מבוקר כדי להצליח". זה לא אומר שהוא אהב להרוג את המשחקים להנאתו. נהפוך הוא – הפורטוגלי הוא חסיד של כדורגל טכני ומשתדל ללטש את היכולות של שחקניו. כל האימונים שלו נערכים עם כדור, והוא לא רואה טעם בביצוע תרגילים פיזיים בלבד. בשנתיים הקודמות, הוא לא ראה לנכון לשחק פתוח מול יריבות עדיפות, אבל בקיץ האחרון חלו מספר שינויים שאיפשרו זאת.

 

רדאמל פלקאו חזר לנסיכות אחרי ההשאלות המדכאות בפרמייר-ליג במדי צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד. גם ואלר ז'רמן שב הביתה מניס כדי להוביל את החוד. ההגנה התייצבה בזכות החתמתו של הבלם הפולני הנהדר קמיל גליק. שני המגנים החדשים, ג'יבריל סידיבה ובנז'מין מנדי, הם בעלי נטיה התקפית מובהקת, וצירופם איפשר להסיט לקישור את הברזילאי הנפלא פאביניו. הקשר המרכזי טיאמואה בקאיוקו מצא את עצמו אחרי שנתיים בעייתיות והפך למפלצת במרכז המגרש, תוך שהוא מעניק רשת בטחון לעורף.

 


 

 

על הבסיס האיתן הזה החליט ז'ארדים להעניק חופש פעולה נרחב יותר לברנרדו סילבה ותומא למאר, שני כשרונות טכניים אדירים. בנוסף, התקדמותו של ילד הפלא קיליאן אמבאפה עלתה על כל התחזיות המוקדמות, והוא הפך לאחד החלוצים העולים החמים בעולם. מונאקו החלה לשחק כדורגל חיובי, ואפילו הפנים של ז'ארדים שינו הבעה. העיתונאי דניאל ריולו אמר: "פעם הוא היה קודר ומאופק, והיום אנחנו רואים בעיקר את החיוך".

 

ואכן, מונאקו משחקת כדורגל עם חיוך רחב. הקבוצה שהבקיעה 51 שערי ליגה בלבד ב-2014/15 ושיפרה מעט את המאזן ל-57 שערים אשתקד, לא מפסיקה לכבוש – אבל במקביל גם סופגת הרבה פחות במשחקי הליגה. השליטה האבסולוטית במרכז המגרש לא נותנת ליריבותיה הזדמנויות רבות מדי. לפעמים זה עובד פחות, ובגמר גביע הליגה הובסה מונאקו 4:1 בידי פ.ס.ז', אבל מעידות נקודתיות לא מדאיגות את ז'ארדים ולא מסיטות אותו מהמסלול. הוא ניצח את סיטי באמצעות ההתקפה, וינסה לעשות זאת גם לדורטמונד.



 

לכן, כאשר תעלה הערב החבורה באדום-לבן לכר הדשא בווסטפאלנשטדיון, היא תתקוף את היריבה. מנגד, גם דורטמונד לא מסוגלת להתגונן, ולרשותו של המאמן תומאס טוכל עומדים כשרונות צעירים נהדרים בחלק הקדמי, ובראשם עוסמאן דמבלה הצרפתי, שעשוי להוביל את הנבחרת בשנים הקרובות. יש יסוד להניח כי דמבלה ואמבאפה יהפכו במהרה לשחקני מפתח במדים הלאומיים תוך זמן קצר, והקרב הישיר ביניהם מבטיח המון. כמה חבל שרוב האוהדים לא יוכלו לצפות בו, כי ברצלונה ויובנטוס משחקות במקביל.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי