1. ברצלונה של ארנסטו ואלוורדה נראית מחוברת ומרשימה. רק לפני כמה שבועות כולם קברו את החבורה מקטאלוניה, אבל העזיבה של ניימאר עשתה רק טוב לשחקנים ובעיקר לליאו מסי שנראה חדור מטרה. מתחילת העונה כבש כבר שבעה שערים חלקם במבצעי ענק, אבל הרבה מחמאות הולכות למאמן ואלוורדה שהגיע עם לא מעט סימני שאלה.
הוא הכניס לקבוצה את מה שהיה חסר לה. כדורגל יותר הגנתי עם לחץ על היריבה, שחקנים שמאבדים פחות כדורים ויותר יעילים. ואלוורדה למד לקח מההפסד בסופרקאפ לריאל מדריד והחליט לבנות את הקבוצה על 11-13 שחקנים. התברר גם שברצלונה רכשה שחקנים מתאימים. נלסון סמדו הפורטוגלי נראה מתאים מאוד למשחק שלה כמגן ימני, רענן, מהיר ונמרץ. עוסמאן דמבלה בהופעה הראשונה שלו בהרכב הפותח הזכיר את לואיס סוארס בדקות הראשונות שלו בבארסה. אמנם נראה עדיין המום מעצם העובדה שהוא משחק בקבוצת חלומותיו, אבל השקיע לא מעט גם בהגנה. אין ספק שהוא יתרום בעתיד הרבה לכיבוש השערים ובעיקר לבישולים.
סמדו, נראה רכש מבריק (AFP)עוד שאפו מגיע למאמן הבאסקי על ההחזרה של איבן ראקיטיץ' לתפקיד חשוב במרכז הקישור. אצל לואיס אנריקה, ראקיטיץ' הלך ודעך ועכשיו נראה מחדש כשחקן בעל משמעות. מעל כולם היה כמובן ליאו מסי, אבל זה, זה לא חדש עבור אף אחד. הסופרלטיבים נגמרו מזמן.
2. השנה האחרונה של אלגרי? יובנטוס ספגה נוקאאוט. האובדן של לאונרדו בונוצ'י ודני אלבס נראה כמכת מוות להגנת הברזל של הגברת הזקנה וגם החסרון של ג'ורג'ו קייליני לא הוסיף כמובן. ההימור על בלם כמו מהדי בנעטיה נראה חסר סיכוי. בלם שהבריק ברומא אבל הוכיח שהוא לא מתאים לרמות הגבוהות כשהיה בבאיירן מהווה סכנה עבור הביאנקונרי למשך העונה כולה.
בכל מקרה יובה נראית מעט שבעה. אלגרי רץ עם הרכב זהה, פאולו דיבאלה היה חלש ובטח שראה ממול את המעצמה של ברצלונה הוא פינטז על מעבר אפשרי לטופ. גם גונסאלו היגוואין היה רחוק מלהיות חד. אם הקמפיין יימשך כפי שנראה עד כה ייתכן ובטורינו ייפרדו מלא מעט שחקנים בעונה הבאה ומעל כולם עשוי להיות גם המאמן ביניהם. נקודת האור היחידה היתההקשר האורווגואי רודריגו בטנקור שהגיע מבוקה ג'וניורס והפגין ניצוצות עם הרבה כישרון.
דיבאלה, מקנא במסי? (AFP)
3. באיירן מינכן רחוקה מלהבריק. גם הבווארים מסמנים פרידה בכיוון ברור לקרלו אנצ'לוטי וזה ניכר על כר הדשא. ה-0:3 על אנדרלכט היה ממש לא מרשים. באיירן נראית כבויה, השחקנים לא משקיעים עבור האיטלקי וגם ההנהלה כבר לא מרוצה. הנשיא אולי הנס כבר אמר במפתיע: "הבעיה העיקרית שלנו לא היתה הראיון של לבנדובסקי אלא החולשה מול הופנהיים". בגרמניה טוענים שאנצ'לוטי משוחח רק עם כמה משחקני הקבוצה ואין לו תקשורת עם האחרים. הניצחון אתמול הרגיע את הקבוצה, אבל המבחן העיקרי יהיה בליגה מול מיינץ.
השנה האחרונה של המאמן? יוליאן נגלסמן מאמן הופנהיים כבר מסומן כאופציה להתחמם על הקווים וגם תומאס טוכל מוזכר. רק פרידה מאנצ'לוטי עלולה להציל את המועדון מעזיבה של לבנדובסקי למעודון אחר. שישה משחקים ב-18 ימים הם בדיוק מבחן כוח.
ריברי לא ממש שם על המאמן שלו (AFP)
4. אירופה מעכלת: MCN זה הלהיט. נכון זה היה רק על סלטיק אבל החלום של נאסר אל חלאיפי התגשם. ככה הוא רוצה לראות את הקבוצה שלו. ניימאר וקיליאן אמבפה, השחקנים היקרים בהיסטוריה כבשו ב"סלטיק פארק" ויחד עם אדינסון קבאני הפרויקט הזה נראה מבטיח יותר מתמיד. הכותרת של ל'אקיפ על המשחק: "פארק הנסיכים" מבטאת את ההרגשה שפ.ס.ז' הצטרפה למועדון הגדולות אבל באמת. אפשר לצאת למלחמה עם דני אלבס וטיאגו סילבה בהגנה, מרקו וראטי בקישור ושלישיית התקפה שאפשר להשוות אותם רק לאלה של ריאל מדריד וברצלונה. מועמדת ריאלית להניף גביע.
אירופה מתחילה לפחד (AFP)
5. האנגליות חוזרות? התגעגענו. מנצ'סטר יונייטד היתה חסרה במפעל זו עובדה. 0:3 על באזל במשחק פושר הבהיר שהחבורה של מוריניו בהחלט יכול לקרוא תיגר על השלבים המאוחרים במפעל. סגל עמוק, אצטדיון שהוא סוג של מעצמה בפני עצמה ומסורת – כן זה מה שהיה חסר לנו.
ומה עם צ'לסי של קונטה. 0:6 על קרבאח הוא לא הסיפור, אלא המגוון. טימואה בקאיוקו, דוידה זאפאקוסטה, מרקוס אלונסו. לא ממש הכרתם עד לא מזמן אבל עם סגל של כוכבים עולים, גם לבלוז יהיה מה למכור השנה ולא רק בליגה. הרוטציה עם שילוב אנדראס כריסטיאנסן בהגנה עוד תשתלם ומה שנראה כסגל קצר עבור קונטה עוד יהפוך לטענה מגוחכת.
יונייטד ראויה למפעל הכי גדול, לוקאקו חוגג (AFP)
מה דעתך על הכתבה?