"אני זוכר את התחושה הקשה אחרי ההדחה בידי צ'לסי ב-2012", אמר לאחרונה פדרו. הוא אפילו לא היה על הדשא באותו משחק גומלין גורלי בחצי הגמר, בו חזרו הכחולים מפיגור בנחיתות מספרית והשיגו תיקו 2:2 סנסציוני, בדרך לזכייה היסטורית בגביע הנכסף. תאמינו או לא, פפ גווארדיולה העדיף באותו ערב בהרכב את איסק קואנקה. זה לא הפחית את עוצמת הכאב, גם בדיעבד. כי פדרו הוא איש ברצלונה, בוגר אקדמיה אמיתי שנשאר אוהד לנצח. הוא ממש לא השתוקק לעזוב את קאמפ נואו ב-2015. הנסיבות אילצו אותו, וגם היום – לפני המפגש הראשון בחייו עם האקסית המיתולוגית – הוא מבין היטב כי זו היתה הבחירה הנכונה.
פדרו שרד את הכל. מאז פרץ לתודעה בעונת 2009/10 וקבע שיאים חדשים כשחקן שהבקיע בכל מפעל אפשרי, הוא היה אחד השחקנים האהובים ביותר במועדון. פפ גווארדיולה קידם אותו, טיטו וילאנובה נתן לו אשראי בלתי מוגבל, ובעונה הבעייתית של טאטה מרטינו קבע פדרו את המאזן האישי הטוב ביותר בליגה עם 15 כיבושים. אלא שאז הגיע לואיס סוארס, והכל השתנה. עם שלישיית MSN על הדשא, לא היה לו שום סיכוי, והוא הפך למחליף האולטימטיבי. לא היה אור בקצה המנהרה, כי מול ליאו מסי וניימאר זה פשוט לא כוחות. פדרו הרוויח בזמנו מהמעבר של הפרעוש מהאגף למרכז, אך כעת המערך השתנה לרעתו, והתפקיד הייחודי שלו נלקח ממנו. אז הוא היה צריך לבחור יעד חדש, בלב כבד ובלית ברירה.
פדרו עשה את זה בסטייל, כהרגלו. הופעתו האחרונה הייתה בסופר-קאפ האירופי, כאשר נכנס כמחליף בהארכה והבקיע את השער המכריע ב-4:5 המהפנט על סביליה – מעין מתנת פרידה מהודרת. בשלב זה, מנצ'סטר יונייטד עדיין נחשבה למועמדת הבכירה להחתימו ולואיס ואן חאל חיכה לו בקוצר רוח, אבל ז'וזה מוריניו הפעיל מכבש לחצים, וגם חברתו העדיפה את לונדון על פני עיר אפורה יותר. והייתה סיבה נוספת. מנצ'סטר יונייטד רצתה לנהל משא ומתן כספי לגבי סעיף השחרור בגובה 30 מיליון יורו. צ'לסי שמה צ'ק על השולחן.
פדרו. גם הפרידה מברצלונה הייתה בסטייל (Gettyimages)
"אפשר היה להישאר בבארסה, לזכות בתארים ולהרוויח הרבה כסף. מחוץ למגרש, החיים היו קלים, אבל רציתי להמשיך לשחק באופן קבוע", הצהיר אז הקיצוני. התעקשותם של הקטלאנים לנסות ולשמור עליו בסגל רק העלתה את היוקרה – עד כדי כך שהוא נתפס כאחת ההחתמות החשובות באנגליה בקיץ 2015. האלופה קיבלה חיזוק משמעותי לכאורה, אך תוך חודשים ספורים כבר הוגדר הספרדי כסוג של פלופ, בעוד מוריניו פוטר אחרי סדרת כשלונות מהדהדת. המצב היה חמור מספיק על מנת שפדרו ישקול עזיבה מהירה, אך הוא בחר להתמיד ולהילחם – ובא על שכרו.
באופן אירוני למדי, זה קרה דווקא כאשר השיטה שונתה לרעתו לכאורה. כחודשיים אחרי שקיבל את התפקיד בקיץ 2016, עבר אנטוניו קונטה למערך 3-4-3 והעניק את כל האגף הימני לשחקן קו, בדרך כלל ויקטור מוזס. אלא שפדרו התאקלם מצוין בתפקיד החדש, כאשר נדרש לחתוך פעמים רבות למרכז. הוא למד מאדן הזאר, שידרג את יכולתו, ובעיקר הפך לשחקן מגוון יותר. עם 9 שערים, 9 בישולים, תנועה מרשימה ללא כדור ועזרה בלתי פוסקת להגנה, היתה לו תרומה חשובה לזכיה באליפות אשתקד. "המאמן גרם לנו להאמין בעצמנו וחיזק את הבטחון העצמי שלנו", אמר הספרדי.
לא לחינם היה זה פדרו שהבקיע אחרי 30 שניות בנצחון הענק 0:4 על יונייטד ומוריניו, ובהמשך גם בישל לאנגולו קאנטה. לא חינם היה זה פדרו שהחזיר את צ'לסי מפיגור ביתי מול היריבה המושבעת טוטנהאם בדרך לניצחון נוסף. כמו בברצלונה בזמנו, פדרו היה האיש למשימות המיוחדות. הוא מצטיין בפריצות באגף, בשינויי כיוון, וגם פיתח יכולת נהדרת בבעיטות לא צפויות ממרחק. כמו הזאר, הוא מסוגל לפרוץ הגנות צפופות, והנסיון העשיר שלו בגיל 30 מהווה נכס משמעותי. אוהדים רבים של צ'לסי היו מעדיפים לראות את וויליאן בתפקידו, אבל קונטה העדיף אשתקד בבירור את אקס ברצלונה.
עם קונטה. השיטה של האיטלקי עשתה טוב לפדרו (Gettyimages)
העונה זה הלך לו פחות טוב, גם כי קונטה שינה לא פעם את השיטה ל-2-5-3 בה אין לו משבצת מוגדרת, ובחלק מהמשחקים – כמו בהפסד לארסנל בגביע הליגה – הפגין הספרדי יכולת ירודה. אלא שהוא חוזר לעצמו בעיתוי מצוין, עם שער מול האל סיטי בגביע האנגלי ביום שישי. קונטה, שנמצא בסיטואציה עדינה בימים אלה, יודע כי חגיגה מול היריבה הגדולה עשויה לתת לו הרבה מאוד אוויר לנשימה, והוא יודע בדיוק מה פדרו מסוגל לתת לו כשהמוטיבציה שלו בשיאו. עבור הקיצוני, תהיה זו הרגשה משונה מאוד, אך הוא מוכן לתת את הכל כדי לחזור לגומלין בקאמפ נואו עם סיכוי טוב להעפיל ולקבל תשואות מהאוהדים הרבים שנותרו לו באיצטדיון הביתי לשעבר.
"ידענו שתמיד קשה לשחק מול צ'לסי", הוא אמר על האירועים ב-2012. "ברצלונה יודעת שתמיד קשה לשחק מולנו", הוא מצהיר היום. אי אפשר להשתמש במילה נקמה, כי היא לא רלוונטית למצבו, אך הוא בהחלט ישמח להזכיר להנהלת הבלאוגרנה שהוא היה פעם כוח דומיננטי בהרכב הקבוצה. אין לו תקווה לשוב אליה, ואין גם שאיפות כאלה, אבל הוא מכיר את היריבה טוב מכולם, אפילו בהשוואה לססק פברגאס. הוא יספר לחבריו את הסודות על מסי ומבטיח: "אנחנו חייבים לעצור אותו". הפרעוש עוד לא כבש נגד הכחולים, ויהיה מסקרן לראות אם הרצף יישבר, אך מסקרן לא פחות אם פדרו יכבוש מול הקבוצה שתמיד תישאר בליבו.
מה דעתך על הכתבה?