"וזה שלוש. ועכשיו זה סגור. שלושה שערי חוץ. חברים, אקטובה שולחת את מכבי חיפה לחוף הים לעוד כמה שבועות, עד שתתחיל הליגה. אולי לליגה שלנו זה יספיק, אבל לא באירופה", קרא יורם ארבל בזמן שאלישע לוי תפס את הראש. הזמן היה חודש אוגוסט של 2009, רגע לפני שאלישע לוי פותח מבערים לקראת האליפות האבודה ההיא, בעונת הקיזוז.
והטיימינג הזה, מספרים, היה אולי אחד הרגעים החשובים בקריירה שלו. הפסד והדחה אחרי ה-0:0 בקזחסטן ושחר היה עלול לנטור טינה ולפרק את העסק, אחרי שרק בעונה הקודמת נבחר למאמן העונה של "מעריב".
"היו לי הרבה רגעים גדולים בקריירה, אבל את זה? את זה אי אפשר לשכוח", נזכר לוי היום. "עשינו 0:0 בחוץ, תוצאה טובה במשחק חוץ מול קבוצה ביתית, ופתאום בדקה 15 אני סופג מהלומה. אתה יודע מה זה שלוש מינוס?", הוא משחזר. "שאלתי את עצמי מה עושים, הייתי חייב לעשות משהו דרסטי. ידעתי שאין לי חזרה ממשחק כזה".
המסמר השלישי גרם לאיבוד תקווה ביציע וגם על הספסל של מכבי חיפה, שם הבינו שיהיה קשה מאוד לחזור. "אתה יודע יורם? אני ווינר מטבעי", הפתיע אייל ברקוביץ' הפרשן את ארבל אחרי השער השלישי. "אני לא אוהב להגיד 'נגמר'. הייתי לוקח את הכדור ורץ לאמצע. זה נראה גמור, אבל בוא נמשיך".
ברקוביץ' הכריז: "אני ווינר. לא נגמר" (אודי ציטיאט)
דקה 26, 3:1. יניב קטן. ארבל: "עכשיו זה 3:1, עכשיו צריך רק שלושער. עכשיו אפשר להתחיל לדבר".
מכבי חיפה המשיכה ללחוץ על הגז. "אחרי השער של קטן, דקה 26 בסך הכל, עשיתי חילוף די מוקדם. יש שיאמרו שזה שינה את המשחק", משחזר לוי את הרגע שבו ברקוביץ' פנה לארבל ואמר לו: "עכשיו תכניס חלוץ, מה אתה מכניס קשר? אתה חייב להכניס גולים". "זה היה מוקדם, אבל זה נוק-אאוט. מה יש לי להפסיד? צריך להביא אנשים במצב אחר מנטלית. התחלנו ללחוץ אותם, באנו מכל כיוון. ראיתי שאנשים לא עוזבים את המשחק לרגע", משחזר המאמן.
דקה 34, 3:2. גולסה. ארבל: "ברקוביץ', זה יכול לקרות אני מסכים איתך". ברקוביץ': "אתה יודע נגד מי זה יכול לקרות? רק נגד קבוצות חלשות. הכל יכול לקרות בכדורגל".
אלישע לוי: "לא שמעתי מה ברקוביץ' אמר כשהכנסתי את גולסה, זה בטוח, אבל הרעיון היה אחר, כי אני לא נוהג להחליף שחקנים לפני החצי. רציתי לעבור לפאזה אחרת. להכניס שינוי מנטלית וגם שחקן צעיר ורענן שיטריף לי את המשחק. אחר כך, הייתה קבוצה אחת על המגרש".
אוהדי מכבי חיפה. אף אחד מהם לא ישכח את אותו משחק (מאור אלקסלסי)
מחצית: 3:2 אקטובה. הקהל צועק: "מהפך".
"הייתה לחות איומה. ירדתי לחדר ההלבשה בחצי, היה ברור שהמומנטום הוא אצלנו. ביקשתי לא להרפות לרגע", חוזר לוי למה שקרה ברגעים הללו. "ראיתי ששחקני אקטובה מתקשים עם מזג האוויר. היינו קבוצה מאוד פיזית. אמרתי להם שצריך רק ללחוץ ולהיזהר, כי גול אחד שלהם מוציא אותנו מהתמונה. הרעיון היה להמשיך באותו קצב. והיה חם, אוי כמה שחם". הקהל של מכבי חיפה צועק: "מהפך".
דקה 59. קטן מגביה, דבאלישווילי נוגח פנימה. ארבל: "3:3, דקה 59 שמתחילה עכשיו. עם ישראל חי. אני מוריד את הכובע בפניך מר ברקו. שיחקת אותה". ברקו: "אבל זה לא עניין של שיחקת אותה. החבר'ה האלה מקזחסטן, הם לא יכול לעמוד כבר. הלחץ גמר אותם. אותנו הוא גמר. ההוא בן 34, הוא גמור. יש לו סחרחורת כבר מדקה 20".
"גם אחרי השוויון ביקשתי מהם לא ללכת אחורנית", מסביר לוי. "כי גול אחד ותקבל בעיטת עונש או טעות בניגוד למהלך המשחק. חששתי".
דקה 62. המהפך הושלם. ארבל: "דבאלישווילי, 3:4. הללויה". ברקו: "רצית להוציא אותו?". ארבל: "אני רציתי להוציא אותו?". ברקוביץ' צוחק. "פעם, לפני הרבה שנים הפועל פתח תקוה עשתה את זה להפועל תל אביב, וראיתי את זה בעיניים".
"המשכנו לתת גז", מסביר לוי. "לא הרפינו והיינו קרובים לחמישי. בדיעבד, אף אחד לא ידע לאן זה יוביל. עברנו את אקטובה, פגשנו את זלצבורג, ניצחנו 1:2 בחוץ, 0:3 בבית. הכל בשלב הפלייאוף. שנת ההגעה שלנו לצ'מפיונס. תראה מה שגול אחד יכול לעשות. היית צריך לראות את יענקל'ה בסוף. היה לו מאוד חשוב להגיע לשם. יצאנו למסעדה בהרצליה לחגוג. את הערב הזה לא אשכח לעולם".
דבאלישווילי. השלים את המהפך ההיסטורי (JOHN MACDOUGALL/AFP/Getty Images)
מה דעתך על הכתבה?