יותר משחקים, יותר שיעמום: הבעיה של ליגת האלופות החדשה

חובבי כדורגל רבים מרגישים שהפורמט החדש מייצר יותר "משחקים מרכזיים" אבל לאו דווקא מעניינים. מומחי כלכלה מנתחים את הבעיה

(גודל טקסט)

אוהדי כדורגל רבים מרגישים שהשינוי בפורמט של ליגת האלופות לאו דווקא מייצר יותר עניין, אלא למעשה מקטין את האמביציה לצפות במשחקים. איגנסיו פאלאסיו-הוארטה, מרצה בבית הספר לכלכלה של לונדון (ובעבר ראש מחלקת כישרונות של אתלטיק בילבאו), טוען כי דווקא התוספת של המשחקים פוגעת באטרקטיביות של המפעל.

בטור ל"גרדיאן" הוא משווה את ליגת האלופות למחקר של גארי בקר, חתן פרס נובל לכלכלה, בנוגע להיצע וביקוש, ועל כך שדווקא הקטנה של כמות הסחורה הופכת אותה ליותר מבוקשת ופופולרית, בעוד היצע גדול מדי פוגע בערכה.

ראפיניה ברצלונה עוקף את מנואל נוייר שוער באיירן מינכן
ראפיניה עוקף את נוייר ומגלגל לרשת | אימג'בנק GettyImages

"אנחנו רואים את זה בכל מקום", כתב, "הצגות מוצלחות בלונדון, מועדוני לילה צפופים, נעלי ספורט במהדורה מוגבלת, תערוכות אמנות ועסקים ופעילויות אחרות שלא מגדילים את ההיצע עד לנקודה שבה ההיצע עולה על הביקוש. מנגד, רבים מתמידים באסטרטגיה של עודף ביקוש. מַדוּעַ? למה שזה לא יהיה אופטימלי להפיק עוד כמה אירועי ספורט כשהם כל כך מצליחים?

"התובנה של בקר היא שמדובר ב'מוצרים חברתיים', כלומר, אנשים נמשכים יותר לסחורות ולשירותים שאחרים חושבים שהם נחשקים ואנשים מתעניינים יותר במשהו ככל שהוא פופולרי יותר.

"אבל משהו מצחיק קורה במסגרת ההיצע והביקוש במקרים האלה. בעוד שכולנו יודעים שבדרך כלל הביקוש יורד כאשר המחירים עולים, כאשר יש לנו השפעות חברתיות הביקוש יגדל עם המחירים בטווח מסוים. אולי נרצה לצרוך יותר מוצר ככל שהוא יקר יותר.

"הסיבה פשוטה. כשאנחנו צורכים את ה'מוצרים' האלה, אנחנו לא רק צורכים את הסחורה אלא גם את הפופולריות שלה. והפופולריות עולה עם המחירים ועודף הביקוש.

"ליגת האלופות שייכת לקטגוריה של מוצרים חברתיים מצליחים, למעשה של מוצרים מצליחים מאוד. מעטים יכולים לדמיין תחרות מוצלחת יותר הכוללת את הספורט הפופולרי ביותר בעולם. והתחרות הזו היא ללא ספק סחורה חברתית.

ארלינג הולאנד שחקן מנצ'סטר סיטי מול פרנצ'סקו אצ'רבי שחקן אינטר
"אי אפשר לייצר בכוח משחקים מרכזיים". סיטי נגד אינטר | רויטרס

"בפורמט החדש של ליגת האלופות אופ"א החליטה להגדיל את ההיצע: מ-125 משחקים ל-189. המניעים מאחורי הגידול בהיצע אינם חשובים. בין אם זה לחץ מהניסיון להקים סופר ליג, מלחץ של בעלים של כמה מועדונים באירופה או פשוט אופ"א שמנסה להגדיל הכנסות. בשורה התחתונה יש גידול דרסטי של 51 אחוז במשחקים.

"המשמעות היא שעודף הביקוש ל'משחקים מובילים' ירד. אם הפופולריות תלויה בביקוש עודף, הפורמט החדש לוקח סיכון עצום והפך מ'אין' ל'אאוט'. זו לא דעה, זו עובדה, ולא קשורה לסיבות שבגללן שחקנים ומאמנים עשויים לרצות לשמור על אותו עודף ביקוש ישן (לשחק פחות משחקים, במיוחד אם השכר זהה).

"ירידה מהירה בביקוש העודף למוצר, עשויה להוביל במהירות לירידה בפופולריות, שתוביל להשפעה כללית שלילית גדולה יותר על דרישה לסחורה. אי אפשר לייצר ביקוש בכוח. ברור שמנצ'סטר סיטי נגד אינטר בספטמבר זה לא אותו דבר כמו מנצ'סטר סיטי נגד אינטר באפריל. אי אפשר לשחזר משחקים מרכזיים בכזו קלות".

עוד באותו נושא: ליגת האלופות

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי