במיטבם, שחקני ארסנל עושים בהגנה את מה שבאיירן מינכן עושה בהתקפה: דומיננטיות מוחלטת. אלא שזה קורה ב"ביזארו וורלד" של חובבי הפטיש להגנה. בעוד שבבאיירן מחזיקים בכדור כדי לנוע יחד לעבר השער ולייצר מקסימום הזדמנויות, אצל התותחנים החזקת הכדור – באותה איכות, יש לומר – נועדה לצורכי הגנה ושמירת אנרגיה לטובת פרצי לחץ.
הכל נמצא תחת שליטה כשהקבוצה של מיקל ארטטה בשיאה. הכל טיפ-טופ, ואי אפשר להלחיץ אותה. היריבים נתקלים בשחקנים חזקים, מקצוענים ונחושים, ובקושי מצליחים לחדור לרחבה הלונדונית. העניין הוא שסגנון המשחק הזה מצריך מהשחקנים להשקיע את מרב האנרגיות בסגירות הגנתיות ובמיצוי מצבים נייחים. לאן האנרגיות הללו מופנות? אפשר לראות זאת במאזן השערים של הקבוצה בשלב הנוקאאוט העונה: חמישה שערים וספיגה של שניים בלבד.
ואכן, ארסנל חנקה אתמול את אתלטיקו מדריד במחצית הראשונה. ארסנל ממש סגרה את אתלטיקו הרמטית. מרשים מאוד. אמנם לא נוצץ ובוהק כמו להבקיע שלושה שערים במחצית אבל עדיין כדורגל מרשים.
הבעיה של ארסנל מתחילה ברגע שהשליטה לא מתורגמת להכרעה. זוהי בעיה מבנית בתוך המכונה הזו, שכן מעבר להכרעה דורש לקיחת סיכונים ו-ויתור על השליטה, רחמנא לצלן. ואז זה תמיד קורה: כמה דקות של אובדן שליטה – דקות שהופכות שכיחות יותר בשלבים המכריעים של העונה. קשה לשחק כדורגל כשמשקולת הכישלונות של המועדון לאורך שנים רובצת על כתפי השחקנים.
ברגעי אובדן השליטה אמש, הראתה אתלטיקו מדריד למה העונה היא ההפך הגמור מיריבתה. עם 29 שערים ו-12 ספיגות בשלב הנוקאאוט, ניכר שההגנה שלה פצועה ופחות איכותית, אך כמות השערים היא בעיקר בזכות חוליאן אלברס. החלוץ כבש אמש את שערו העשירי בקמפיין הנוכחי – יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של ה"קולצ'ונרוס" בעונה אחת.
אלברס לא רק כובש ומבשל, הוא סכנה תמידית מכל מקום על המגרש. הוא בתנועה מתמדת ומסוגל לייצר לעצמו מצב בעיטה מכלום. לא בכל יום מישהו שובר שיא של ליאו מסי, וזה בדיוק מה שאלברס עשה אמש: הוא כבש את שערו ה-25 במשחקו ה-41 בליגת האלופות. למסי, לשם השוואה, נדרשו 42 משחקים כדי להגיע למספר הזה. איש מהדרום-אמריקאים בהיסטוריה לא הגיע ל-25 שערים מהר כמוהו, נתון שמעיד עד כמה מדובר בשחקן מיוחד.
אחרי שער השוויון שלו, המשחק חזר להיות מאוזן. שתי הקבוצות ניסו להכריע, אך לשתיהן היה חשוב יותר לשמור על סיכוי לגומלין שייערך בשבוע הבא בלונדון. זה היה משחק איכותי וטוב, גם אם פחות מלהיב מהמפגש בין פ.ס.ז' לבאיירן.
המחמאות שקיבל המשחק בין פריז לבאיירן מילאו את הכותרות והשתיקו כל קול ביקורתי על כך שחצי גמר ליגת האלופות הסתיים בתוצאה המזכירה משחק הוקי. פרדריק הרמל, הפרשן הצרפתי הוותיק שסיקר במשך עשרות שנים את ריאל מדריד, כינה את המפגש הזה "כדורגל מעידן הטיק-טוק".
"זה לא כדורגל", קבע הרמל. "הספורט בנוי על שוער, הגנה, קישור והתקפה, אבל במשחק הזה הייתה רק התקפה. הקבוצות הציגו רק שני שלישים ממה שנקרא כדורגל אמיתי. מה שראינו ביום שלישי מסמל את העידן הנוכחי – הכל אינטנסיבי, מהיר, בלי עצירה ובלי חשיבה. זה רע לכדורגל ורע לעולם".
אולי הרמל מעט מגזים, אבל יש בדבריו נקודה. אמנם ארסנל ואתלטיקו מדריד אינן מצטיינות בהתקפה כמו באיירן ופריז, אך שתיהן מאוזנות הרבה יותר – וזהו נתון שעשוי להתגלות כקריטי בדרך לגמר.
מה דעתך על הכתבה?