עונת הכדורגל 2019/20 הגיעה לסיומה. יש שיקראו לעונה הזו "עונת הקורונה", בה מהגיפה העולמית אייפה להשבית לפחות זמנית את הענף הפופולארי, אבל זו הייתה העונה של באיירן מינכן. הבווארים שחזרו את הטרבל האגדי מעונת 2012/13 לאחר ניצחון 0:1 על פריז סן ז'רמן בגמר בליסבון בזכות שער של קינגסלי קומאן בנגיחה, ואין ראויים מהם. באיירן זו הקבוצה הראשונה בהיסטוריה של המפעל שניצחה בכל המשחקים (11) וכבשה מספר בלתי נתפס של 43 שערים. האכזבה היחידה היא שהגמר נערך ללא קהל, לראשונה בהיסטוריה, אך תהיו בטוחים שאוהדי באיירן ברחבי העולם לא יודעים את נפשם מרוב אושר.
עד חודש נובמבר לא רבים הכירו את האנזי פליק, עוזרו של ניקו קובאץ', אלא שהגרמני החליף את הקרואטי והוביל את באיירן לכדורגל חסר תקדים. מי זוכר בכלל את התבוסה המרה 5:1 לאיינטרכט פרנקפורט כשהיה נראה שהמועדון איבד כיוון. באיירן ניצחה ב-33 מ-36 משחקיו על הקווים וזה מסביר הכל. המאמן חסר הניסיון דגל בכדורגל התקפי מהרגע הראשון, הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות למרות פיגור של שבע נקודות מהפסגה, הוסיף את הגביע המקומי והדובדבן שבקצפת היה הגביע עם האזניים הגדולות. פליק הבטיח שבאיירן תשחק בדיוק כמו בערב בו הביסה 2:8 את ברצלונה ולא תשתנה על אף הכישרון של קיליאן אמבפה וניימאר.
להצלחה המטורפת של באיירן יש לא מעט גיבורים – הקפטן מנואל נוייר רשם הצלות גדולות בדיוק בזמן, כפי שעשה מול ניימאר. רוברט לבנדובסקי כבש 55 שערים העונה והרעיד רשתות בכל המשחקים עד לגמר, לאון גורצקה חזר מפגרת הקורונה עם מסת שריר מרשימה, ואולי, מעל כולם – תומאס מולר ששקל ברצינות עזיבה אבל חזר לחיים תחת המאמן החדש.
בדקה ה-59 ג'ושוע קימיך שהמשיך כעמדת המגן הימני, הרים כדור קשתי לרחבה, קינגסלי קומאן שפתח בהרכב על חשבונו של איבן פרישיץ', בהחלטה גאונית, כך מתברר, של המאמן – נגח מכל הלב לרשת. הגיבור הבלתי צפוי של קבוצה מפלצתית. בתקשורת הגרמנית פתחו בהשוואות לגבי הקבוצה הגדולה ההיא עם אריאן רובן, פרנק ריברי ופיליפ לאם. לקבוצה הנוכחית אין במה להתבייש.
בעונה הבאה, להזכירכם, מצטרף לירוי סאנה, קשר הכנף הנפלא של מנצ'סטר סיטי, מה עוד אפשר להגיד. אין ספק שהחבורה המוכשרת הזו הייתה ראויה ליותר מגביע אירופה אחד מאז 2013. עם הזכייה השישית בתואר, באיירן מתנתקת מברצלונה ומשתווה לליברפול כאשר רק מילאן (7 זכיות) וריאל מדריד (13) מוצלחות ממנה. מספיק לראות איך באיירן שמרה על איפוק אחרי הניצחון הגדול על ברצלונה, כפי שאמר קרל היינץ רומניגה. לא היו חגיגות בחדר ההלבשה.
פריז סן ז'רמן של תומאס טוכל, בשנה ה-50 להיווסדות המועדון, הראתה חיבור מיוחד שלא היה לה בעונות הקודמות, חבורת המיליונרים אפילו סחטו סימפטיה מהקהל. הם הצליחו לשבור את מנחוס שמינית הגמר מהעונות האחרונות, עברו עם הרבה אופי את אטאלנטה והתגברו בקלות על לייפציג, אבל הערב זו הייתה משוכה קשה מדי, על אף ההרכב החזק – קיילור נבאס חזר לעמדה בין הקורות לדוגמא בעוד מרקו וראטי פתח על הספסל
הכוכבים הגדולים אכזבו ברגע האמת. בדיוק בשביל משחקים כאלה הגיעו ניימאר וקיליאן אמבפה למועדון בהשקעת עתק. שניהם הגיעו למצבים טובים על אף שזה לא קרה במשחק מסודר, והחמיצו. ניימאר סבל משמירה צמודה של שחקני באיירן והחמיץ באחד על אחד מול נוייר, בעוד אמבפה פשוט גלגל את הכדור מול השוער במחצית הראשונה והוא לבטח לא יוכל לישון בלילה.
כעת בפ.ס.ז' יצטרכו להתגבר על הדיכאון ולנסות שוב בעונה הבאה, כשהם מקווים לעבור קיץ שקט בגזרת הכוכבים ניימאר ואמבפה, שתמיד מקושרים לענקיות היבשת. מאורו איקרדי, אגב, כלל לא שותף. טיאגו סילבה נפרד מהמועדון בעצב כשלא הצליח לזכות בגביע ולהניפו כקפטן. חשוב לציין את מרקיניוס שהיה מהטובים ביותר בקבוצתו.
הרכבים
באיירן מינכן: מנואל נוייר, ג'ושוע קימיך, ג'רום בואטנג (ניקולה זולא, 25), דויד אלאבה, אלפונסו דייויס, לאון גורצקה, טיאגו אלקנטרה (קורנטן טוליסו, 86), סרג' גנאברי (פיליפה קוטיניו, 68), תומאס מולר, קינגסלי קומאן (איבן פרישיץ', 68), רוברט לבנדובסקי.
פריז סן ז'רמן: קיילור נבאס, טילו קהרר, טיאגו סילבה, פרנסל קימפבה, חואן ברנאט (לאוין קרוזואה, 80), אנדר הררה (יוליאן דרקסלר, 72), מרקיניוס, ליאנדרו פארדס (מרקו וראטי, 65), אנחל די מריה (אריק צ'ופו מוטינג, 80), ניימאר, קיליאן אמבפה
מהלך המשחק:
המשחק נפתח בהרבה התלהבות אך גם בלבול מצד שתי קבוצות הענק שלא הצליחו לייצר מצבים איכותיים. באיירן שמתאפיינת בלחץ גבוה התחילה בגמר בדיוק באותה הצורה וכבר אחרי דקה רשמה חילוץ כדור מסוכן ליד הרחבה של פ.ס.ז', אבל לאון גורצקה שגה בקבלת ההחלטות והמצב המסוכן אבד. טיאגו היה הראשון לאיים על השער אבל בעט רע מעל השער בדקה השישית.
בדקה התשיעית פ.ס.ז' הצליחה לצאת קצת מההלם כשקיליאן אמבפה סחט כדור חופשי מסוכן. אנחל די מריה כמובן הרים, הכתובת שוב היה מרקיניוס שכבש ברבע וחצאי הגמר אבל אלפונו דייויס עמד היטב והרחיק בנגיחה. בדקה ה-12 אנדר הררה איבד כדור, קינגסלי קומאן חתך למרכז אך נבלם ברגע האחרון. החדות שכה אפיינה את באיירן עדיין לא באה לידי ביטוי בגמר.
החמצות ענק לניימאר ואמבפה
בדקה ה-14 הגיעה התקפה מסוכנת ראשונה של הצרפתים שנכנסו למשחק בזכות צמד הכוכבים. אמבפה קיבל את הכדור מול ג'ושוע קימיץ ושלח עקב הצידה לחואן ברנאט. הכדור חזר לצרפתי שבעט לשער אך נבלם. כעבור דקה שוב הגרמני ניצח ובלם את החלוץ. בדקה ה-18 ניימאר היה חייב להבקיע כשהגיע לאחד על אחד מול מנואל נוייר אבל קפטן באיירן הדף ובהמשך בלם את כדור הרוחב.
בדקה ה-21 רוברט לבנדובסקי הזכיר שגם הוא כאן. החלוץ קיבל את הכדור מאגף שמאל, הסתובב בצורה נפלאה ובעט לפינה הרחוקה אבל לרוע מזלו הכדור פגע בקורה. עדיין 0:0. הקצב המטורף נמשך. פ.ס.ז' יצאה קדימה מהר, ניימאר הזין את די מריה בצד ימין, הקשר העביר לרגל שמאל ובעט ברשלנות מעל השער.
מייד לאחר מכן הגיע חילוף כפוי מצד האנזי פליק כאשר ג'רום בואטנג שהיה בספק למשחק, הוחלף בשל פציעה ובמקומו נכנס ניקולה זולא. בדקה ה-31 קיילור נבאס רשם הדיפה ראשונה כאשר הצליח להתמודד עם נגיחה חזקה של לבנדובסקי למרכז השער.
באיירן ניסתה להפתיע את ההגנה של פ.ס.ז' בעיקר דרך הגבהות מצד דרך המגנים אך מרקיניוס וטיאגו סילבה התמודדו עם כדורי הגובה שוב ושוב. תומאס מולר היה פחות מעורב בצד של הבווארים.
רגע לפני ההפסקה המשחק שוב התעורר משמעותית. אמבפה רשם החמצת ענק אחרי איבוד כדור מביך בהגנת באיירן. הצרפתי קיבל מסירה של זהב מאנדר הררה, ניצב חמישה מטרים מול נוייר ופשוט גלגל למרכז השער ואפשר לנוייר לקלוט. סרג' גנאברי, מנגד, פרץ נפלא ליד הרחבה ושלח כדור רוחב חזק אבל נבאס קלט. קינגסלי קומאן פרץ בצד שמאל והוכשל על ידי טילו קהרר אך השופט החליט שלא לשרוק.
הקבוצות שמרו על אותן 11 בדיוק בפתיחת המחצית השנייה על אף שמרקו וראטי קם להתחמם במדי הצרפתים. הקצב נרגע בצורה משמעותית ללא אף מצב ליד שני השערים עד לדקה ה-55.
הגיבור הבלתי צפוי: קינגסלי קומאן
בדקה ה-59 הגיע השער הראשון בגמר. סרג' גנאברי הרים מצד ימין, הכדור נהדף וחזר אל קימיך שהרים לפינה הרחוקה וקינגסלי קומאן שקיבל את ההזדמנות בגמר, כבש בנגיחה מכל הלב דווקא נגד הקבוצה בה גדל. 0:1 לבאיירן מינכן! מייד לאחר מכן, אלפונסו דייויס הרים מצד שמאל ופרנסל קימפבה זינק נהדר ונגח לפני שלבנדובסקי מכפיל את היתרון.
הצרפתים איבדו את זה לגמרי. קומאן היה קרוב לשער שני אבל טיאגו סילבה הציל מהקו! מייד לאחר מכן מרקו וראטי נכנס במקומו של פארדס.
האנזי פליק דאג לרענן את ההתקפה שלו עם חילוף כפול. כובש השער פינה את מקומו לאיבן פרישיץ' ופיליפה קוטיניו עלה מהספסל להופעת פרידה בקבוצה כאשר החליף את סרג' גנאברי. מרקיניוס, מהטובים ביותר בשורות פ.ס.ז', לקח אחריות בזמן שהכוכבים איכזבו. דווקא הוא הגיע למצב קורץ בדקה ה-70 אחרי מסירה נהדרת של די מריה, אבל נעצר על ידי נוייר. טוכל הוציא גם את אנדר הררה בחילוף התקפי מובהק והכניס את יוליאן דרקסלר.
טוכל הכניס את אריק צ'ופו מוטינג במקומו של אנחל די מריה בתקווה שיחולל נס כפי שעשה במשחק נגד אטאלנטה אך דווקא באיירן הייתה קרובה יותר לשער השני כשמרכז השדה של הצרפתים מאוד פרוץ.
השופט הוסיף חמש דקות תוספת זמן. בדקה ה-91 הגיע המצב עליו תומאס טוכל חלם כאשר ניימאר נע לעומק וקיבל מסירה, העביר לצד השני אבל צ'ופו-מוטינג לא הצליח לכבוש. זהו-זה, באיירן מינכן אלופת אירופה בפעם השישית בתולדותיה!
מה דעתך על הכתבה?