הכל כלול: מעורבותו של ארדואן במסע של נבחרת טורקיה

כאשר מדובר בנבחרת טורקיה, אי אפשר להפריד את הספורט מפוליטיקה. זה נכון תמיד, אבל היה נכון פי מיליארד באחד המשחקים הטעונים ביותר שנערכו אי פעם במדינה. ההתאחדות בחרה לדחוק את המפגש מול ארמניה לאיצטדיון בעיר הצנועה אסקישהיר, אבל זה לא הפחית את עוצמת הרגשות. לארמנים יש חשבון היסטורי עתיק לסגור עם הטורקים על השואה שמבצעיה מקפידים להכחיש, ונקמה – קטנה ככל שתהיה – על מגרש הכדורגל היתה מבורכת.

בספטמבר 2023 שאפה ארמניה, באמת ובתמים, לנצח ולעלות על חשבון טורקיה לאליפות אירופה. היא אף הובילה במשך כל המחצית השניה, והפיאסקו הטורקי היה מוחשי בהחלט. בסופו של דבר, שער שיוויון בדקה ה-88 הציל את המארחת, אך לא את משרתו של המאמן הגרמני שטפן קונץ. ההתאחדות הבינה שנדרש שינוי מיידי על מנת למנוע קריסה.

את השינוי הזה הביא וינצ'נצו מונטלה, שחזר לחיים חדשים כמאמן על ספסל אדנה דמירספור. הבכורה שלו היתה הכי מאתגרת שאפשר לדמיין, בחוץ מול קרואטיה – והוא לקח את כל הקופה. שער של באריש יילמאז הספיק לניצחון 0:1, אך התצוגה היתה מרשימה אפילו יותר, ואופוריה שררה בחדר ההלבשה כאשר המנהיג התקשר לברך.

הדיקטטור רג'פ טאיפ ארדואן לא פיספס את ההזדמנות לעשות יחסי ציבור ברגע כה מאושר עבור האומה. הוא בירך את השחקנים, שמע את מונטלה מתגאה לייצג את הכדורגל הטורקי לדבריו, ורצה להודות לאיטלקי בשפתו. "גרסיאס", אמר ארדואן בספרדית, במקום "גרציה" באיטלקית, וכולם פרצו בצחוק. וזה, כמובן, מסוג הטעויות שארדואן אוהב לעשות – ואולי אפילו עשה במכוון. זה חמוד, חינני, ומציג אותו באור אנושי – דימוי שלא קל להרוויח כאשר המוניטין של המשטר השפל והמושחת נמצא בשפל. ועל כן, ההעפלה החלקה ליורו 2024, מפסגת הבית מעל קרואטיה, גרמה לארדואן לא מעט נחת.

לו הכל היה הולך לפי התוכניות של הדיקטטור עצמו, טורקיה לא היתה אמורה להשתתף במוקדמות האלה כלל, אלא לארח את הטורניר. היא רצתה לארח אותו, והיתה המתמודדת היחידה מול גרמניה, לה הפסידה בפער עצום בהצבעה. הפער היה קטן הרבה יותר במאבק מול צרפת על אירוח יורו 2016, אז טענו הטורקים כי נשיא אופ"א מישל פלאטיני עשה את המקסימום נגדם למען מולדתו. כך או כך, היו אלה שתי אכזבות מרות מבחינת ארדואן, ועוד לא דיברנו על ההפסד של איסטנבול לטוקיו בקרב על אירוח האולימפיאדה ב-2020.

לא מפתיע כי ארדואן עושה מאמצים גדולים ובלתי פוסקים להביא תחרות ספורט גדולה מאוד לטורקיה. זו דרך יעילה מאוד לעשות רושם חיובי, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. לו יורו 2024 היה מתקיים אצלו בבית, סביר שמשטרו היה זוכה לסיקור חיובי יותר – קל להבין זאת כאשר נזכרים במונדיאל 2018 שנערך בממלכתו של שליט מושחת ורצחני אף יותר. גם הציבור הטורקי עצמו היה מתכונן בימים אלה לאירוע כדורגל מכונן, וחושב קצת פחות על המשבר הכלכלי ועל הטיפול המזעזע ברעידת האדמה שהרסה את דרום המדינה בפברואר 2023.

כדורגל היווה תמיד חלק חשוב מאוד בחייו של ארדואן, שהיה שחקן חובב בצעירותו. הוא לא רק אוהד פרנרבחצ'ה וקסימפאשה, אשר איצטדיונה הביתי נקרא על שמו. הוא גם טיפח באמצעות המנגנון המפלגתי את איסטנבול בשאקשהיר שהפכה לכוח משמעותי בליגה הטורקית, למרות שאין לה בסיס אוהדים. נסיקתה נועדה בעיקר להראות למועדונים המובילים במדינה – גלאטסראי, פנרבחצ'ה ובשיקטש – את מגבלות הכוח שלהם, כי ארגוני אולטראס המאורגנים נתפסו כסכנה ממשית עבור המשטר, קל וחומר אחרי שנטלו חלק פעיל במחאות נגדו ב-2013, וגם לאחר מכן.

אז יש דרכים שליליות לשנות את השיח הציבורי, כמו למשל הפניית הזעם כלפי ישראל על רקע המלחמה בעזה. הצלחות בזירת הכדורגל מאפשרות אופציה חיובית, וארדואן אוהב מאוד להשתמש במשחק למטרות אלה. הבעיה היא כי הכדורגל הטורקי סיפק בעונה האחרונה יותר מדי שערוריות, והליגה נמצאת בשפל תדמיתי. העיתונאי הוותיק באיס ארטן הגדיר את המצב כקטסטרופלי. "יש כמויות בלתי נתפסות של שנאה", הוא אמר.

האלימות שוברת שיאים. בדצמבר תקף נשיא אנרקהגוג'ו פארוק קוג'ה שופט בכיר ושלח סנוקרת לפניו. במרץ פרצו אלפי אוהדי טרבזונספור למגרש אחרי ההפסד הביתי לפנרבחצ'ה והיכו את השחקנים האורחים שחששו לחייהם. בעקבות התקרית, איימה פנרבחצ'ה לפרוש מהליגה, ועשתה צעד ראשון בכיוון כאשר ויתרה על השתתפות בסופרקאפ הטורקי באפריל. היא שלחה למפגש מול גלאטסראיי את הקבוצה הצעירה שנטשה את הדשא מיד אחרי שריקת הפתיחה.

הפרשה האומללה הזו באה בהמשך לביטול המשחק המקורי שהיה אמור להתקיים בריאד – אז סירבו שני המועדונים להשתתף בו כי שלטונות סעודיה אסרו עליהם לבצע מחוות לאטאטורק. מכיוון שמכירת אירוח המשחק לסעודים נעשה באישורו של ארדואן, שנלחם בכל הכוח במורשת החילונית של אטאטורק, האירוע הזה נתפס גם כצעד מחאתי נגד משטרו. לכדורגל יש כוח עצום, והוא יכול גם להזיק לדיקטטור. כעת הוא צריך לחשוב כיצד לנצל את יורו 2024 לטובתו.

העובדה כי הטורניר מתקיים בגרמניה בהחלט מועילה לארדואן. הוא שאף מאז תחילת שלטונו לטפח את הקשר עם הקהילה הטורקית הגדולה בגרמניה ולקרב אותה כמה שיותר אליו. זו הסיבה בגללה אימץ לחיקו את מסוט אוזיל, אשר הסכים ברוב טיפשותו לשמש סוג של בובה במסע יחסי ציבור של הרודן, הזמין אותו לחתונתו, והצטלם איתו במהלך ביקורו של ארדואן בלונדון ממש לפני מונדיאל 2018, במה שגרר סערה גדולה. גם אילקאי גונדואן שימש חלק מהתפאורה בצילומים מחוייכים עם ארדואן. אזרחי גרמניה ממוצא טורקי עשויים להעניק לנבחרת טורקיה תמיכה גדולה, וארדואן רוצה לנצח על המנגינה הזו.

גם בסגל עצמו יש שחקנים רבים שנולדו בגרמניה, כולל הקפטן הקאן צ'לחנוילו שגדל בקרסלרואה וכיכב בלברקוזן. ברשימה זו אפשר למצוא גם שניים מהכוכבים הצעירים המבטיחים של טורקיה. קנאן יילדיז בן ה-19, בוגר האקדמיה של באיירן מינכן שהרשים העונה במספר משחקים מוצלחים במדי יובנטוס, כבש באופן סמלי את שער הבכורה במדים הלאומיים דווקא במשחק הידידות מול גרמניה בברלין בנובמבר, אז ניצחו הטורקים 2:3 כדי לפתח מומנטום מצוין בתחילת הקדנציה של מונטלה. ג'אן אוזון בן ה-18 צעיר אפילו יותר, והוא חווה עונה פנומנלית במדי נירנברג בליגה השניה, עם 16 שערים מעמדת הקשר בקבוצת תחתית.

בחירתם לייצג את טורקיה ולא את גרמניה מעודדת את האומה, והם ממש לא הבודדים בדור חדש מוכשר במיוחד. ארדה גולר הוא הכוכב הזוהר מכולם, שהספיק לכבוש 6 שערים בליגה הספרדית במדי ריאל מדריד, למרות שהחמיץ את רוב העונה בשל פציעה. חזרתו לכושר בדיוק בעיתוי הנכון לקראת אליפות אירופה מעלה את הציפיות, והטורקים רואים את עצמם כסוג של סוס שחור שיכול ללכת רחוק בטורניר. אחרי שלושה הפסדים ביורו 2020 וכישלון להעפיל למונדיאל 2022, הם מרגישים שזמנם הגיע.

יש להם מאמן שהשתלב מצוין מהרגע הראשון, סגל מאוזן שמשלב ותיקים עם צעירים, תמיכה גדולה של קהל ומומנטום חיובי, גם אם התבוסה 6:1 באוסטריה במשחק ידידות פגמה בו במידה מסוימת. מבחינת ארדואן, ההצלחה תהיה מבורכת, ואם הנבחרת תעפיל לשלבים המתקדמים יש יסוד סביר להניח שהוא לא יסתפק בשיחות טלפון, אלא גם יגיע לגרמניה כדי להראות את עצמו ביציע הכבוד. אם צריך, הוא יגיד לא רק "גרסיאס" אלא אפילו "דאנקה".