עובר ושב: על הקריירה של ספורצה

ספורצה. בש תקלקל לו את הניסיון?
ספורצה. בש תקלקל לו את הניסיון? | צילום: Gettyimages

הוא היה שחקן מלא כישרון, אך הרבה להסתכסך עם מאמניו. אחרי שפרש לא הצליח בקריירת האימון. ת'ון תהיה המקפצה?

הוא למד מהמאמנים הטובים ביותר, הרשים אותם, גרם להם להחתימו ולקדם אותו, אך גם הסתכסך פחות או יותר עם כולם. הרבה מאוד כישרון היה לצ’יריאקו ספורצה, אך גם אופי בעייתי שלא איפשר לו למצות את מלוא הפוטנציאל כשחקן. ת’ון, שתפגוש את הפועל באר שבע במוקדמות הליגה האירופית, היא קבוצה אלמונית, אבל המאמן שלה הוא שם דבר בכדורגל העולמי. הוא ימשוך את כל תשומת הלב, גם אם הצלחתו על הספסל היתה עד כה מינימלית.

את דרכו בכדורגל המקצועני החל ספורצה ב-1986, כאשר היה בסך הכל בן 16. קורט יארה, מאמן גראסהופרס שהיתה אז הקבוצה הטובה בשווייץ וכוח משמעותי באירופה, זרק אותו למים העמוקים בקישור וקיבל תמורה הולמת. אוטמאר היצפלד, אז איש מקצוע צעיר ומבטיח, החליף את יארה בקיץ 1988, למד מקרוב את ספורצה והחליט שהנער צריך להיות מגן ימני. צ’יריאקו לא אהב את שינוי התפקיד, בין השניים התפתח סכסוך גדול, והשחקן נשלח לשנתיים באראו. שם דווקא הוכח כי ספורצה צדק – הוא גדל לקשר הטוב ביותר בשווייץ, והיצפלד בחר להחזירו לשורות החרגולים. ביחד, הם זכו באליפות ב-1991, והיצפלד קודם באותו קיץ לדורטמונד, בדרך לתהילה.

ספורצה: “נפתיע את באר שבע דרך ההתקפה””השחקנים שואלים: ‘פנדל דקה 90 לת’ון, תבעט?”​הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1

שנתיים מאוחר יותר נדד לבונדסליגה גם ספורצה. קייזרסלאוטרן, קבוצת צמרת שלא התביישה לחלום על אליפות, החליטה לבסס את הקישור סביב האיש שהפך למנהיג נבחרתו, לצד סטפן שפויזה, חלוצה הנהדר של דורטמונד. הקדנציה היתה מוצלחת, ובמקביל חוללו ספורצה, שפויזה וחבריהם היסטוריה כאשר העפילו למונדיאל ב-1994 עם המאמן האנגלי רוי הודג’סון על הספסל. בטורניר עצמו בארצות הברית, העפילה שווייץ עד לשמינית הגמר והותירה רושם חיובי.

ספורצה מתקל במונדיאל 1994. שותף להיסטוריה (Gettyimages)

ההופעה על הבמה הגדולה מכולן חיזקה מאוד את מעמדו של ספורצה, וב-1995 הימרה באיירן מינכן על השחקן, לבקשת מאמנה החדש אוטו רהאגל. אופיו הפרובלמטי של ספורצה לא בדיוק הקל על השתלבותו בקבוצה המכונה בלאו הכי פ.צ הוליווד. העובדה כי רהאגל עצמו התקשה מאוד להסתגל למועדון שלא התאים לו, אחרי 14 שנים מוצלחות באווירה אחרת לגמרי בברמן, לא תרמה אף היא, והסוף היה מהיר. המאמן פוטר עוד לפני סיום העונה, ספורצה הועמד ברשימת ההעברות והוחתם על ידי אינטר.

מבחינת צ’יריאקו, היה זה מהלך חלומי מכל הבחינות האפשריות. ראשית, הוא התאחד עם הודג’סון, שראה בו עילוי ורצה לבנות את הקישור של נראזורי סביבו. שנית, כשווייצרי ממוצא איטלקי, דובר השפה וחובב מושבע של אוכל איטלקי, ספורצה התלהב מאוד לשחק במולדת הוריו. ואולם, גם ההרפתקה הזו לא הניבה את התוצאות הראויות. הקשר לא תמיד שידר על אותו גל עם המאמן, גילה חוסר יציבות, ובסוף העונה עזבו שניהם.

באופן מעט מפתיע, התאחד ספורצה בקיץ 1997 הן עם רהאגל והן עם קייזרסלאוטרן. המאמן הוותיק בדיוק העלה את השדים האדומים לבונדסליגה אחרי ירידה סנסציונית, החזרה של ספורצה התקבלה בהתלהבות על ידי האוהדים, והעונה הטובה ביותר בחייו של הקשר הסתיימה בזכיה מדהימה באליפות. ההמשך היה מלבב פחות – כבר בעונת 1998/99 פרץ משבר קשה מאוד בין ספורצה לרהאגל. השחקן האשים את המאמן ששיקם את הקריירה שלו בחוסר מקצועיות, ובכך שהסגל לא נבנה לטעמו. הוא פצח בשביתה, נקנס מספר פעמים, חילק את חדר ההלבשה לשני מחנות, דרש לעזוב לדורטמונד ונענה בשלילה. לאוטרן סחבה איתו עד 2000, אז הגיע האיחוד המחודש הנוסף.

ספורצה במדי לאוטרן. 3 קדנציות שונות (Gettyimages)

תאמינו או לא, הפעם היה זה היצפלד שהחליט לעבוד שוב עם ספורצה. לותאר מתיאוס עזב לטובת הליגה האמריקאית, ומאמן באיירן החזיר את השווייצרי למינכן על מנת שישחק כליברו, כפי שעשה הגרמני המפורסם בשלהי הקריירה. האיש שתמך יותר מכל בהחזרתו היה סטפן אפנברג, אולם כעבור מספר חודשים לשניהם נמאס מהתככים של ספורצה מאחורי הקלעים. יכולתו לא השביעה רצון, לחץ התקשורת גבר עם כל שבוע, וגם הקדנציה שניה הסתיימה ב-2002 בטונים צורמים.

משם הלך השווייצרי לקדנציה שלישית בקייזרסלאוטרן, ששוב שמחה לקבל אותו. זוהי תמצית הקריירה של השחקן המחונן – כולם אהבו והעריכו אותו מרחוק, אך פעמים רבות לא יכלו לסבול אותו מקרוב. אז גם החיבור המחודש עם לאוטרן לא תמיד היה מבריק, מה גם שפציעות הטרידו אותו מאוד בשלהי דרכו. בסופו של דבר, הסתיים העסק בפיטוריו של השחקן עוד לפני תום חוזהו, בגלל ריב מתוקשר עם המאמן מיכאל הנקה, והוא פרש בגיל 36.

אחרי שתלה את הנעליים, קיווה ספורצה לתעל את הנסיון העשיר העצום שצבר אצל היצפלד, הודג’סון, רהאגל ואחרים, לקריירה על הקווים. ובכן, כמעט עשור חלף מאז, והמציאות לא מעודדת, בעיקר בגלל שצ’יריאקו מתקשה ליצור קשרים בינאישיים עם חניכיו ועם הממונים עליו. שתי עונות על ספסל לוצרן הצנועה היו כושלות למדי. את התקופה בגראסהופרס שהיתה קרובה מאוד לירידה קטסטרופלית ב-2012 מעדיפים כולם לשכוח. אחרי שפוטר, היה ספורצה מובטל במשך שנתיים, עד שחתם בקבוצת וולן הקטנה מעיר הולדתו, בה למד פעם באקדמיה כילד.

ספורצה במדי באיירן. ישקם עצמו כמאמן? (Gettyimages)

שם, קרוב מאוד למקורות, הוא הצליח קצת יותר, ובזכות העונה החיובית קיבל הזדמנות בת’ון. מבחינתו, זהו צ’אנס אמיתי להוכיח את עצמו מחדש ולהראות שהוא מסוגל לצמוח למאמן בקנה מידה משמעותי. אם ייכשל, תווית הלוזר עלולה לדבוק בו לתמיד. האם באר שבע תקלקל לו את תחילת הדרך?

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי