הסיפור שהסתובב לו אתמול ברשתות החברתיות מספר על נקישה קטנה בדלת של מהראן ראדי ביום שלישי בלילה, סביב השעה 23:30. מאחורי הדלת עמדה הנשיאה אלונה ברקת, לחצה את ידו של הקשר והודתה לו מקרב לב על החטאת הפנדל ההוא מול סלטיק.
אכן, הפועל באר שבע צריכה לברך על כך שלא היא זו שפגשה את ברצלונה אחרי ההפסד לאלאבס, כי התוצאה (0:7) לא הייתה שונה בהרבה, וההשלכות יכלו להיות רעות מאוד על המועדון שנמצא במהלכה של בנייה. יש אפילו מי שאמר שה-0:7 היה רשום על המשחק הזה, רק שברצלונה לא שמה לב שבאר שבע לא עלתה בסוף לליגת האלופות. סוג של סגירת מעגל.
במסגרת אותו תהליך, האדומים צריכים לשמוח שהם פוגשים הערב שם גדול בדמות אינטר, שדווקא לא כל כך מתעניינת במשחק, ובמקום לשחק באצטדיון קטאלוני מפוצץ בקהל שדורש פיצוי על עגמת הנפש בליגה, לשחק באצטדיון ענק שרק שליש ממנו אמור להיות מאוכלס.
כל שלב בתהליך שהחבורה של ברק בכר עוברת הוא בתולי מבחינתה, וגם מבחינת האוהדים שלה, ולכן היא לא יודעת מה תהיה התגובה. ופה הסיכון, כי אחרי סלטיק, באר שבע הציגה את המשחק הכי גרוע שלה העונה מול הפועל ת"א. בכר נאלץ לתת לחצי הרכב לנוח, ושילם באיבוד נקודות. הפעם הוא יצטרך לנווט טוב יותר ונכון יותר את הסגל שלו, וזו בדיוק הלמידה תוך כדי תנועה.
גם אוהדי באר שבע נמצאים בסוג של אופוריה. הם לא מאמינים שצריך להתכונן למאורו איקרדי וחבריו רגע אחרי סכנין, אבל החשש העיקרי שלהם הוא דווקא לא מאינטר, אלא יותר מפירוט החיובים בכרטיס האשראי, שם יש עמודת הוצאות למזון במרכולים, ועוד אחת להוצאות הפועל באר שבע. ולא ברור מה גדול יותר.
אוהדי באר שבע קונים מראות כאלה בסן סירו (אודי ציטיאט)
מקצועית, זו באמת הזדמנות גדולה להשיג תוצאה טובה – וכשאני אומר תוצאה טובה, אני לא מתכוון להפסד מינימלי, אלא לחזור לישראל עם תיקו לפחות. כל נתוני הפתיחה מראים שאינטר לא באמת שמה את הדגש על הפועל באר שבע, ואני מניח שפרנק דה בור מחלק את זמן הסקאוטינג שלו בימים האחרונים בצורה לא שווה כשהוא מתכונן לשני המשחקים הקרובים שלו. משהו כמו 80% ליובנטוס, 20% לב"ש. אז ההרכב של אינטר אמור להיות משני, אבל גם שם יש הרבה מאוד כישרון. עם זאת, החיסרון בדקות משחק ובחדוות המשחק יכול לבוא לטובת האלופה הישראלית.
את התכנון קדימה של בכר אפשר כבר להבין. בן שהר שיחק בשבת, אליניב ברדה שותף חצי שעה, וגם אם לא היה נפצע לא אמור היה לפתוח, כי לוסיו הוא החלוץ האירופי כרגע של בכר: חזק, משחק עם הגב לשער, מחזיק כדור ובעיקר מושך תשומת לב ונותן מנוחה קלה לחבריו.
יהיה מעניין לבחון את אמירותיו של בכר באשר לבחירת ההרכב, כי אם הוא יהיה באמת נאמן ליכולת על המגרש, מאור בוזגלו ראוי להיות זה שפותח ולא מאור מליקסון, שרק חזר מפציעה. אי הכללתו של בוזגלו בהרכב עלולה לפגוע מאוד בשחקן, ואת זה בכר ייקח בחשבון.
ולמרות כל זאת, היתרון של אינטר הוא ברור, ואולי אפילו מוחלט. אם באר שבע חולמת על עלייה מהמקום השני, היא חייבת לקחת נקודות בבית, ועוד נקודה או שתיים במקום לא צפוי. בסדרות כדורסל נהוג לומר שלאנדרדוג נוח יותר להפתיע במשחק הראשון ולגנוב את הביתיות, כשהלחץ הוא על היריב שלא כל כך סופר את הקבוצה הקטנה. מישהו אמר סן סירו?
מה דעתך על הכתבה?