המסע האירופי של הפועל באר שבע הגיע אמש (חמישי) לסיומו עם הפסד 1:0 ללוגאנו בשווייץ, אבל לומר שהאלופה כשלה במשימתה זו אמירה גדולה מדי. היא בהחלט אכזבה ובעיקר פספסה הזדמנות לעלות שוב לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית.
ולמה פספסה? משום שהיריבות שלה, בעיניי, לא טובות משמעותית ממנה. האלופה הישראלית יכלה הייתה לעשות הרבה יותר במשחק אמש בלוצרן ולשמור על סיכוייה להמשיך באירופה.
המאמן ברק בכר אמר שעל פי היכולת, או לייתר דיוק הגישה של השחקנים, הוא לא הצליח להעביר את המסר שהמשחק הזה חשוב למועדון. נהוג להשתמש אצלנו באמירה שהראש של השחקנים באירופה הנוצצת ופחות בליגה הסיזיפית, אך אמש נראה היה שזה בדיוק ההפך – הראש של שחקני האלופה היה במשחק בטדי ולא בשוויץ.
מיגל ויטור שיחק 90 דקות לראשונה מאז יולי וניכר היה שחסרות לו דקות. מצד אחד הוא ביצע לא מעט פעולות הגנה איכותיות, אבל מנגד טעה בכמה תיקולים אליהם בעיקר איחר להגיע, אבל את התזמון בתיקולים אפשר לקבל רק דרך דקות משחק וככל שויטור ישחק כך הוא גם ישתפר ויתחדד.
מרכז ההגנה אמש בשווייץ. לוויטור עוד חסרות דקות משחק (AFPׂ
עוד עובדה שלבטח מטרידה את הצוות המקצועי היא העמדה של טוני וואקמה. אחרי הנפילה המנטלית בהדחה מול מאריבור לקחו כמעט חודשיים להחזיר את הניגרי לעניינים, במשחק מול עכו הייתה ירידה מסוימת ואתמול הוא שוב היה חלש להחריד – כעת השאלה הגדולה היא איך תשפיע ההדחה מאירופה על הניגרי שמאוד רוצה את הבמה הזו וכמובן את המקום בסגל ניגריה למונדיאל ברוסיה.
אם וואקמה רוצה לשחק במונדיאל הוא חייב להישאר בב"ש, כי מעבר ולא משנה לאיזה קבוצה הוא סיכון גדול מדי בינואר. ההסתגלות תהיה קשה, הסיכוי להיות כוכב בקבוצה חדשה נמוך יותר מאשר בב"ש ואלו דברים שעלולים לפגוע מאוד בסיכוייו לשחק הקיץ ברוסיה – ואין לי ספק שאלו דברים שהוא ייקח בחשבון בחלק ינואר.
וואקמה אמש מול לוגאנו. "הגנרל" חושב על ינואר (אודי ציטיאט, שווייץ)
כבר בהפסקת המשחק אתמול ידע בכר שלמרות התיקו במשחק המקביל בפלזן הוא חייב להמר על ניצחון, הרי שההכרעה הייתה עוברת לטרנר במחזור הסיום אילו הצ'כים לא היו מכריעים את המשחק מול סטיאווה במחצית השנייה, וטען בחר להיות, כהרגלו, היוזם ולא הנגרר בשינויים שביצע. אבל כאן גם התחילה הבעיה גדולה.
הכנסתו של פקהארט גרמה לב"ש להיות חלשה יותר מכמה סיבות: הראשונה היא שקואנקה הפך להיות שחקן 50/50 ומנהל משחק, דבר שהוא התקשה לעשות משום שבקריירה שלו הוא שיחק בעיקר בשני תפקידים – מגן ימני וקשר ימני, אבל לא מנהל משחק. הנקודה השנייה ולדעתי הקריטית היא שב"ש איבדה את שהר החלוץ לעמדת הקשר הימני (זה עבד פעם אחת ב-10 שחקנים מול מכבי ת"א), והקשר הימני שהר לא ממש מצא עצמו בתפקיד החדש ובכך בכר הפסיד בחילוף אחד שלוש עמדות.
אין ספק שהדילמה של בכר גדולה, מצד אחד הוא סובל כרגע מדלילות בהתקפה, שהר ופקהארט הם היחידים שעומדים לרשותו לנוכח ההיעדרויות של ברדה, מלמד, גאדיר וזריהן שלא משחקים כל אחד וסיבותיו, ובכלל העמדה הזו מאוד מוגבלת, כי מצד אחד בכר חייב לבצע רוטציה כדי לא למנוע פציעה של אחד מהשניים ומצד שני כל פעם שפקהארט נכנס המשחק של האלופה נתקע. כרגע זו נראית בעיה בלתי פתירה עד אשר אחד מרשימת הפצועים יהפוך להיות חילוף לגיטימי או שחודש ינואר יגיע.
שהר. רק שתי אופציות התקפיות לבכר וגם צורך לשמור על כשירותם (AFP)
עכשיו ב"ש חוזרת לליגה והיא יוצאת למשחק הכי קשה שליגת העל יכולה להציב בפני האלופה, טדי מפוצץ בלמעלה מ25 אלף צופים מול בית"ר ירושלים. ב"ש יודעת שניצחון יוציא הרבה אוויר מהמפרשים של הספינה הבית"רית וירחיק אותה כדי 6 נקודות מהפסגה.
נקודת החולשה של הירושלמים היא בעיקר באגפים וייתכן מאוד שנראה את בכר משתמש בשיטת שלושת הבלמים ומתמרן בין השיטות כשהוא משתמש באלחמיד בשתי העמדות, גם בקישור וגם בהגנה. מעל הכול היתרון הגדול של ב"ש הוא בעמדת המאמן וזאת מבלי להחשיב את ההבדלים הבולטים והידועים בסגל.
המשחק בשני הרבה יותר מכריע לבית"ר מאשר לב"ש, אבל התוצאה בו בכל מקרה תשפיע מאוד גם על האלופה. זה הולך להיות קרב מרתק מלא תשוקה ואנרגיות ותהיו בטוחים שהרפיון והרכות שנראתה אתמול בשוויץ לא תחזור בטדי.
מה דעתך על הכתבה?