כבויה וכנועה: הפועל באר שבע סובלת מסף שבירה נמוך

מחצית אחת טובה מול דינמו זגראב זה יופי, מחצית מול אפואל ניקוסיה זה גם יופי, אבל זה לא מספיק בזירה האירופית. כדי לנצח משחקים צריך, תתפלאו לשמוע, צריך לשחק שתי מחציות טובות ולא אחת – וזה לא מה שעשתה הפועל באר שבע גם אתמול ב-2:2 מול הקפריסאים.

שחקני ההגנה של האלופה בכושר ירוד, בכלל משחק ההגנה של ב"ש רך מאוד ורחוק מלהתאים לרמה האירופית. למרות הקאמבק המרשים מפיגור כפול, ב"ש סובלת מבעיה מנטאלית קשה ובעיקר מסף שבירה נמוך. שער די מקרי מפנדל אחרי שרשרת טעויות בהגנה המקומית גרם לביטחון העצמי של שחקני האלופה לצנוח כמעט לקרקע, פתאום כולם מנסים להיפטר מהכדור, המסירות הופכות ללא מדויקות וכמות הטעויות הייתה גבוהה מדי. הבעיה שזה לא מקרי, כי גם מול זאגרב במשחק החוץ וגם במשחק הבית שער אחד שב"ש סופגת מכבה אותה כמעט לחלוטין.

בשנים האחרונות התרגלנו לראות את הפועל ב"ש יורקת אש ברגע שהיא סופגת ונקלעת מפיגור, אולם כרגע ב"ש לא מצליחה להתמודד עם ספיגת שערים ולפחות על פי התוצאות האחרונות ההגנה של ברק בכר שווה שער חובה אחד לפחות ולא משנה מי היריבה – וזו הבעיה הכי גדולה כרגע בהפועל ב"ש. זה לא רק שחקני ההגנה, גם שחקני הקישור לא מחלצים מספיק כדורים והתקפות היריב מדלגות בקלות רבה מדי על קשרי ב"ש. זה פוגע בקבוצה בשני צידי המגרש, גם גורם לשחקני ההגנה שוב ושוב להתמודד עם התקפות מסוכנות ומנגד כשאין חילוצי כדור אז ב"ש לא מצליח לצאת להתקפות מעבר מהירות, שם יש לה הרבה מאוד איכויות. וזה לא במקרה שהאיום הראשון של ב"ש על שער אפואל היה בדקה ה-30.

שיר צדק. אלו לא רק שחקני ההגנה שמתקשים בתפקידם (דני מרון)

הקפריסאים הגיעו מאוד מוכנים למשחק. מצד אחד הם ידעו ששיתוף הפעולה בין מליקסון ובן ביטון הוא מצוין ושוב ושוב הביאו שחקן שלישי לכנפיים כדי לייצר יתרון מספרי בהגנה, מה שמנע ממליקסון לבוא לידי ביטוי במשחק., אך הם גם ידעו שאורן ביטון פחות טוב בחלק ההגנתי וביחד עם הכושר הירוד של צדק הם זיהו את הצד השמאלי של ההגנה כצד החלש של האלופה, ומשם הגיעו שני השערים הקפריסאים במחצית הראשונה.

הביטו בסגל האלופה למשחק אמש: שני זרים בהרכב מתוך שישה, שלושה משותפים בסך הכל. הפועל ב"ש נכון לעכשיו פיספסה הקיץ בענק בסוגיית הרכש – רק לפני שנתיים פתחו במוקדמות המפעלים האירופאים שישה שחקנים זרים ואת התוצאות אתם זוכרים. למזלו של ברק, יש עוד שבועיים לפתיחת הליגה כדי לתקן דברים בזמן.

הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להאריך את חוזיהם של וואקמה (בהנחה שלמרות הכל עסקת מכירתו לטרבזונספור לא תצא אל הפועל) ואוגו באופן שיהיה גם הגיוני וגם ירצה את הניגרים, גם אם ב"ש תגדיל את שכרם ב-20% שזהו סכום לא מבוטל, אבל עדיין כסף קטן ביחס לסיכון המקצועי (ולראיה וואקמה שההצעה מטורקיה פיתתה אותו) וגם לנזק הכלכלי. תזכרו כמה כסף שילמה ב"ש לקואנקה מבלי לקבל תמורה וכבר בקיץ הזה הטעות של אנסטיס תעלה כ-150 אלף אירו, שלא לדבר על סטו שנמצא כאן על תקן שחקן סגל רחב גם אם משכורתו אינה מרקיעת שחקים.

אוגו ו-וואקמה. החלוץ כבר בדרכו לטורקיה, כעת צריך לדאוג שהקשר יתרצה (דני מרון)

עכשיו הפנים לגומלין בניקוסיה, שם ב"ש תנסה להשאיר את העונה האירופית בחיים. הקפריסאים מנוסים מאוד, הם סחטו את השעון במחצית השנייה ברמת אומנות, זה הוציא לא פעם ולא פעמים את ב"ש מהמומנטום שיצרה והפכה את המשחק לסופר עצבני. בגומלין ב"ש תצטרך להיות יותר קשוחה ויותר הגנתית ולנסות להכריע את המשחק בהתקפות מעבר – זה אומר להוריד שחקן התקפה אחד על חשבון קשר, לעבוד קשה יותר בחילוץ כדורים ושם צריכים לחכות וואקמה כנראה במשחקו האחרון ועזרא יחד עם בן שהר במטרה לעקוץ ולזכות בשער חוץ חשוב ואולי בכרטיס לשלב הבא.