מרכוס רשפורד אמר כל כך הרבה דברי טעם בשנים האחרונות והרוויח את הזכות לקחת אותו ברצינות גם כשמדובר בציוץ שייתכן שנועד לבקרת נזקים. "הייתי רוצה לשחק כבר היום ולנסות לתקן את המצב", הוא כתב אחרי התבוסה ההיסטורית לליברפול. "התוצאה היא התוצאה הזו ואי אפשר להתעלם מכך! אסור שהיא תגדיר את העונה שלנו. עלינו להאמין בתהליך ולדבוק אחד בשני".
למזלו של רשפורד ושאר אנשי יונייטד – שחקנים, מאמנים, מנהלים ואוהדים – חרפת אנפילד לא התרחשה לפני פגרה זו או אחרת והיום (חמישי, 22:00, ספורט2) יש להם הזדמנות להראות שמדובר היה רק בחריג יוצא דופן ולא במגמה. המשחק מול ריאל בטיס במסגרת הליגה האירופית הפך לחשוב פי כמה מעוד משחק במסגרת האירופית המשנית, ויונייטד תבחן בו תחת זכוכית מגדלת. לא רק התוצאה, אלא גם היכולת, האינטראקציה בין השחקנים וכמובן יחס האוהדים לקבוצה אחרי נקודת הציון ההיסטורית.
עוד בכדורגל עולמי
טן האח שם סוף לשמועות: "מרוצה מברונו פרננדש, הוא הקפטן שלנו"
ריאל מנסה להיפטר, השחקנים לא מאמינים בו. אז למה הזאר נשאר?
"האנגלים קוראים למנור 'מסי הישראלי'. לא נורמלי מה שהוא עשה"
מעטים מבין אוהדי יונייטד ניסו לשכנע את עצמם ש"זה היה עוד יום בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד". הרוב שקעו בדכדוך וחלק יצא במתקפות נחרצות נגד המועדון. זה לא היה מול ניוקאסל, אלא מול היריבה המרה ביותר. זה היה שבע ולא חמש, ובעיקר, יונייטד לא תזכה באליפות השנה. זה היה רגע היסטורי שישוחזר בכל מפגש מול ליברפול ומעיק על אוהדי יונייטד מאז יום ראשון, אבל המשך העונה ייקבע את משקלו בהיסטוריה. אם יונייטד של טן האח תמשיך בקו ההשתפרות, המשחק הזה ייזכר רק כמשחק מחריד אחד. הבעיה היא שמשחקים כמו זה יכולים להוריד קבוצה ומאמן מדרך עליה הם עלו רק לאחרונה.
אוהדים באנגליה מתהפכים על קבוצותיהם הרבה יותר מאוחר מבמקומות אחרים. גם בקבוצות תחתית הקריאות לפיטורי מאמן ושריקות הבוז צצות רק אחרי סדרה ארוכה של כישלונות בהשואה למקומות אחרים. באולד טראפורד צפויים לתמוך בשחקנים, אבל האשראי התקצר בצורה דרמטית, ובעידן הרשתות החברתיות יש משקל גם למקללים, המטנפים, ודורשי עריפת הראשים המיידית. הם היו פעילים מאוד מאז שריקת הסיום ושני שחקנים סבלו בעיקר מהמתקפות: ואוט וחהורסט וברונו פרננדש.
הראשון זכה למתקפה חסרת פרופורציות אחרי שהעז לגעת בשלט 'This Is Anfield' ביציאה למגרש. האירוע השולי הזה הפך צונאמי של טיפשות והשחקן נאלץ לפרסם הבהרה דבילית, לא פחות, לפיה הוא רק רצה לעצבן את וירג'יל ואן דייק. אוהדי ליברפול הפכו את זה להטרלה נוספת, אוהדי יונייטד כעסו עוד יותר וזו היתה דוגמה לאווירה הנוכחית שבה כל דבר יכול להפוך לדרמה ולפגיעה בשחקנים. הלא אירוע הזה התעצם למשהו שעשוי לפגוע ביכולת של השחקן והקבוצה בהמשך.
להבדיל מוחהורסט שהוא שחקן מושאל שנועד למלא מחסור לחצי עונה, ברונו פרננדש הוא הקפטן בהיעדרו של הארי מגוויר. הוא שחקן בכיר שאמור להנהיג את הקבוצה באיכות ודוגמה. זה שבפיגור של שניים או שלושה שערים יארגן את השורות וינסה להציל את המשחק, להבדיל מרדיפה נואשת אחרי השופט, נפנופי ידיים, התחזויות וכניעה מביכה כמו שאר שחקני הקבוצה. פרננדש הפך למוקד הביקורת בתקשורת והרשתות החברתיות כולל קריאות להדיח אותו ממעמד הקפטן ויותר מכל שחקן אחר, הוא זקוק להופעה משכנעת מול בטיס.
זהו מבחן גדול לאריק טן האח והמערכת כולה. במסיבת העיתונאים ביום רביעי ניסו טן האח ורשפורד לשדר יציבות ואופטימיות, להבהיר שהיה מדובר בכישלון חד פעמי וגם להגן על פרננדש, עדות נוספת למעמדו המעורער. "אני אוהב לשחק עם ברונו כמו שאתם יכולים לדמיין", אמר רשפורד. "הוא שחקן מושלם עבור שחקני ההתקפה. הוא מנהיג מצוין גם כשהוא לא הקפטן וזהו תמיד סימן טוב. אין לי מילה רעה על ברונו. כמו שאמר המנג'ר, איש אינו מושלם ולפעמים אתה רוצה לנצח בצורה קשה ואתה עושה דברים שמנוגדים לאופי. אבל תקשיבו, אני תומך בברונו במאה אחוז ואני עומד מאחוריו. הוא שחקן פנטסטי וכמו שהבוס אמר, לא היינו במצב שבו אנחנו נמצאים אם הוא לא היה שחקן הקבוצה".
אחרי שריקת הסיום באנפילד הושיב טן האח את שחקניו בחדר ההלבשה בכדי שישמעו את החגיגות מכיוון חדרי ההלבשה של המנצחים, ויפנימו את משמעות ההפסד. שלושה ימים מאוחר יותר, הוא אמר: "הסקנו מסקנות ודיברנו עליהם. הבטנו ולמדנו את הלקחים ועכשיו אנחנו צריכים לחזור לעצמנו. השחקנים הגיבו טוב. תמיד יהיו נפילות וזו היתה נפילה ענקית ללא ספק. בריצה של 23 משחקים זה היה ההפסד השני והדרך שבה זה קרה יכולה ללמד אותנו הרבה ולעזור לנו בעתיד. זה ההיבט החיובי. היינו הרבה מתחת לממוצע, ביחוד מנטלית וזהו הלקח שאנחנו צריכים ללמוד. אם אנחנו רוצים לזכות בתארים אנחנו צריכים לנהוג אחרת ויום ראשון היה שיעור חשוב. אנחנו חייבים להתקדם ולהביט קדימה וזה מה שעשינו. כל האנרגיה והפוקוס הם על המשחק הבא".
לאחר המשחק מול בטיס תשחק יונייטד באולד טראפורד ביום ראשון מול סאות'המפטון מהמקום הלפני אחרון, יריבה אידיאלית, בכדי להשיג ניצחון, לנשום עמוק ולהרגע. יונייטד, כדאי לזכור, השתפרה השנה בצורה דרמטית למרות תבוסות לברנטפורד, מנצ'סטר סיטי וליברפול, זכתה בגביע הליגה ונמצאת בעמדה מצוין להעפיל לליגת האלופות בעונה הבאה. טן האח, לראשונה בעידן שאחרי פרגוסון, נראה כבעל תוכנית וחזון, כמי שהמילים "להאמין בתהליך" אינן ריקות מתוכן עבורו. ועדיין, מנצ'סטר יונייטד סובלת מבעלות גזלנית של משפחת גלייזר ועתיד לא ברור עתה כשהיא ניצבת למכירה. המחסור במנהיגות בעשור האחרון גבוה בהרבה מעמדת הקפטן.
מה שעשה את יונייטד למועדון הגדול שהוא לא היה אסון המטוס במינכן, אלא ההתאוששות ממנו. תינוקת באזבי, הזכייה הראשונה בגביע אירופה וגם הפריחה הגדולה תחת פרגוסון שבאה אחרי שנות דור כושלות, הפכו את יונייטד למועדון מהגדולים ופופולארים בעולם. התאוששות היא חלק מרכזי במהות של מנצ'סטר יונייטד, ועכשיו טן האח חייב לצמצם את הנזק שנגרם במחצית שניה נוראית ולארגן את השורות. המשחק הערב הוא הרבה יותר ממשחק ראשון במסגרת אירופאית.
מה דעתך על הכתבה?