"לא הרבה דברים מעצבנים אותי, אבל אם יש משהו שכן מפריע לי זה שאומרים שהסיפור שלי בכדורגל הוא אגדה… אני לא מרגיש כמו סיפור סינדרלה כי זה לא נכון. שום שרביט קסמים לא הונף לעברי. לא זכיתי בלוטו כדי להגיע לאחד המועדונים הגדולים בעולם. אני כאן ואני הקפטן של הנבחרת שלי כי קרעתי את התחת להגיע לאן שהגעתי ובזכות זה, הוצאתי את המקסימום מהכישרון שלי". הדובר: מגן ליברפול, אנדרו רוברטסון.
צודק ברובו. כבר אין שחקני סינדרלה בכדורגל. יש שחקנים שעובדים קשה, יש מנהלים ספורטיביים וסקאוטים שעובדים קשה ובתווך, יש סוכנים שעובדים קשה – ואם העבודה הקשה של כולם מתחברת בתזמון הנכון אל המקום הנכון, נוצרת היסטוריה. אנחנו חיים בעידן של טכנולוגיה מפותחת, מעקבים ממושכים, סקאוטינג מתקדם ואנליסטים שיודעים לדוג טאלנטים בגיל צעיר ובכל מקום על הגלובוס. הסיפורים הרומנטיים על תגליות מקריות הולכים ונעלמים.
בכל זאת, יש תקופות מסוימות, עונות מסוימות ואפילו משחקים ספציפיים ששמים שחקן על הרדאר, מגבירים את הדיבור והבאז סביבו. זה מה שקורה למנור סולומון במפעלים האירופיים. האמת, עוד לפני סן סירו, מנצ'סטר ומדריד, הוא כבר סומן גם על ידי רומא, הקבוצה הבאה אותה יפגוש הערב (חמישי, 22:00, שידור ישיר בספורט3) בשמינית גמר הליגה האירופית. הקבוצה מבירת איטליה כבר פנתה ונדחתה, ועוד הצגה מול הג'אלורוסי יכולה רק לזרז את מה שאמור לקרות. להגדיל את תג המחיר ולגרום להצעות שיגיעו לפתות את שחטאר למכור.
רגע לפני המפגש של סולומון ושחטאר דונייצק עם רומא, הרשינו לעצמנו קצת להשתעשע. אם אין שחקני סינדרלה, יצאנו לחפש משחקי סינדרלה. משחקים כאלה ששינו את החיים של שחקן וגרמו לגלגלים לזוז מהר יותר.
ינס פטר האוגה
ינס פטר האוגה תמיד האמין בעצמו. כשהיה בן 15, שלח הודעה באינסטגרם למאמן אנגלי בשם סקוט צ'יקלדיי עם סרטון ביצועים. "אהבת את הקליפ שלי?", שאל הילד החוצפן והוסיף: "אני רוצה לעבור לאנגליה, אתה יכול למצוא לי קבוצה?". צ'יקלדיי, שנדהם ממה שראה, לקח את האוגה למבחנים ברדינג, אבל העסקה נפלה על דמי העברה. כמה שנים עברו. האוגה, כישרון נורבגי בן 20 שקצת חסה בצילם של בני דורו המוכשרים לא פחות, היה על סף מעבר לסרקל ברוז' הקטנה, כשהקורונה עצרה הכל. בקיץ, כשהבלגים חזרו לשולחן, הוא כבר שינה את דעתו. מספרים שהחבר ארלינג הולאנד אמר לו לחכות למשהו יותר גדול.
האוגה חיכה ובינתיים תפס את מקומו בהרכב והוביל את בודו גלימט לריצה מטורפת אל התואר. "לסוכנים שלי ולי הייתה תכנית קטנה", סיפר. לעבור או לעזוב אחרי הקמפיין האירופי. אבל גם הם לא היו יכולים לדמיין את מה שיקרה בהמשך. האוגה להט כשבודו גלימט הקטנה גרמה למילאן להזיע במוקדמות הליגה האירופית. סוכנו קיבל טלפון עוד לפני המחצית, ובסיום המשחק – הידיעה על ההתעניינות דלפה. האוגה הפך תוך ימים לשחקן מילאן, לא לפני שהחבר הולאנד אמר לו ללכת על זה. "אחרי המשחק הכל קרה מאוד מהר. לא הייתי צריך לחשוב פעמיים. כשמועדון כמו מילאן מגיש לך הצעה, אתה חייב לקחת אותה".
טימו פוקי
הנה עוד דוגמה למה אי אפשר לתכנן יותר מדי בכדורגל. באוגוסט 2011, לא רבים בפינלנד היו משוכנעים שפוקי מספיק טוב כדי לשחק ברמות הגבוהות, בטח אחרי שילד הפלא חזר שנה קודם מסביליה ל-HJK כדי להתניע את הקריירה וגם לשחק לצד כוכבים מזדקנים כמו יארי ליטמאנן ואקי ריהילאטי. מעבר נוסף לא היה בתוכנית, עד שהגרלת פלייאוף מוקדמות הליגה האירופית שלחה את הפינים, למרבה אכזבתם, לפגוש את שאלקה. על הדשא הסינטטי בהלסינקי, פוקי כבש צמד מדהים והוביל את HJK ל-0:2. שבוע לאחר מכן בגלזנקירשן, פוקי השווה זמנית וקבוצתו הייתה בעמדת עלייה עד שהתרסקה בסיום והפסידה 6:1. "הוא הרג אותם", סיפר לימים ריהילאטי. עד סוף החודש, פוקי כבר היה שחקן שאלקה.
דוגלאס קוסטה
לכבוד סולומון, הנה סיפור משחטאר. ב-2015 מכרה הקבוצה האוקראינית את שחקן הכנף הברזילאי לבאיירן מינכן תמורת 30 מיליון יורו. סתם כדי לסבר את האוזן, מאז היא מכרה רק שני שחקנים בסכום גבוה יותר – אלכס טשיירה לסין ופרד למנצ'סטר יונייטד. בשחטאר, ואת זה אמרו גם נציגי סולומון לא פעם, לא מוכרים בכל סכום, גם אם מדובר בסופר טאלנט מבוקש כמו שהיה בזמנו דוגלאס קוסטה. הם פשוט לא צריכים את הכסף. אגב, מבחינת באיירן, הברזילאי היה בזמנו ההעברה הרביעית בגובהה בהיסטוריה של המועדון.
דוגלאס קוסטה היה כוכב עולה שהוזכר בהקשר לא מעט גדולות ביבשת. באיירן מצדה חיפשה כישרון צעיר שיהווה גיבוי לאריאן רובן ופרנק ריברי (ויחליף את ג'רדאן שאקירי המאכזב). מספרים שההתלבטות הייתה בינו לבין ראחים סטרלינג, אבל הבווארים סירבו להתקרב לסכומים שנדרשו על האנגלי. דוגלאס הרשים אותם דווקא כשתופקד כמגן ימני במפגש בין הקבוצות בשמינית גמר ליגת האלופות כמה חודשים לפני העברה. היו שם כמה דריבלים נהדרים ומוכרים, אבל שם דוגלאס חשף צד אחר, מגוון, ממושמע ושונה שהרשים את אנשי באיירן.
מירצ'ה לוצ'סקו, אז מאמן שחטאר, נפרד בזמנו מדוגלאס עם נבואה שאולי לא ממש התגשמה, אבל בהחלט יכולה ללמד על נקודת הזמן שבה המועדון מסכים למכור כוכב: "דוגלאס כבר לא יכול להשתפר אצלנו. אני רואה אותו בתפקיד של רובן. הוא רק בן 24 ויכול להגיע לרמה של רובן… הוא לא נופל מחאמס רודריגס".
גיורגי קינקלדזה
מעבר של שחקן ישירות מהליגה הגיאורגית לפרמיירליג כמעט בלתי אפשרי במציאות הנוכחית, אבל בתחילת שנות ה-90 קבוצות החלו להיחשף יותר ויותר לכישרונות במזרח אירופה. גיורגי קינקלדזה היה הכוכב העולה של דינמו טבילסי, שם שיחק תחת הנשיא השערורייתי מראב ג'ורדניה. האחרון חיפש קבוצות לכוכביו ושמו נקשר לא אחת למי שמשלשל לכיסו סכומים מהעסקה. קינקלדזה נשלח תחילה להשאלה בליגה הגרמנית השנייה ואפילו עבר תקופה קצרה בבוקה, אבל לא קיבל חוזה קבוע. קלטות (כן, בניינטיז היו קלטות) הביצועים שלו שהסתובבו בין קבוצות הרשימו את פרנסיס לי ממנצ'סטר סיטי, והיו"ר הבטיח לעצמו זכות ראשונים על השחקן מול הנשיא/סוכן ג'ורדניה.
לי אהב במיוחד משחק שראה בנובמבר 1994. קינקלדזה וגאורגיה הביסו 0:5 את וויילס במשחק במסגרת מוקדמות היורו. "הם רצחו אותנו והוא הראה רמה אחרת. השחקן הטוב על המגרש בפער", אמר השוער נוויל סאות'ול שספג מקינקלדזה צ'יפ מ-18 מטרים גם במשחק השני בין הנבחרות. לאותו ערב בקרדיף, הגיעו כבר סקאוטים מלא מעט מועדונים וזה הספיק ללי כדי לשלוף את ההסכם. קינקלדזה, האיש שנואל גלאגר אמר עליו שלא הצליח להחליט האם הוא הדבר המפחיד ביותר שראה בעיניו או הטוב ביותר, הגיע לסיטי תמורת שני מיליון ליש"ט בלבד.
כריסטיאנו רונאלדו
לפני שאתם קופצים, התשובה היא לא. אנחנו לא באמת חושבים שכריסטיאנו הוא סיפור סינדרלה. כבר בגיל 16, חצי יבשת רדפה אחרי הכוכב של ספורטינג ליסבון. הוא כנראה כבר אז יכול היה לבחור היכן הוא רוצה לשחק, ועדיין משחק סינדרלה מיוחד גרם לדברים לזוז מהר יותר – כשמנצ'סטר יונייטד הגיעה לליסבון לחנוך את פתיחתו של האצטדיון החדש במשחק ידידות. על ג'ון אושיי הוטלה המשימה לעצור את כריסטיאנו.
"הוא נאלץ לראות רופא במחצית כי הייתה לו סחרחורת", סיפר לימים רוי קין על אושיי במשחק הנ"ל. "תמיד צחקנו שהוא סגר את העסקה כי שיחק מולו כמו ליצן". אלכס פרגוסון סיפר בעבר באותו הקשר: "אני עוד שומע את עצמי צועק על ג'ון שיתקרב אליו והוא עונה לי: 'אני לא יכול'… לראות את רונאלדו משחק באותו ערב, היה הדבר הכי מרגש שחוויתי בקריירת האימון".
מה קרה אחרי אותו משחק? תלוי את מי שואלים. השחקנים דרשו מפרגוסון להחתים את רונאלדו, אבל הוא טען שהמגעים בנושא החלו עוד קודם ושהמשחק ההוא גרם לו להבין שאין סיבה להתמהמה ואין למה לחכות. הסוכן ז'ורז'ה מנדש מצדו בכלל טען שהפור נפל כי יונייטד היא היחידה שרצתה את השחקן מיידית ולא תכננה להשאיל אותו חזרה לספורטינג. אתם יודעים, לאגדה טובה תמיד יש כמה גרסאות.
מה דעתך על הכתבה?