מאת: מיכאיל יוכין צילומים: Gettyimages וטוויטר
בשנה שעברה נפוצו בגרמניה שמועות ביזאריות על תהליך השיקום שעובר אילקאי גונדוגאן בחצי האי קרים. קשר דורטמונד, שסבל מפציעה בגבו, התקשה להתאושש ובשלב מסוים נעלם מהרדאר. המועדון סירב לאשר או להכחיש את הדיווחים, ולאחר תקופה ממושכת למדי של ניחושים, התברר כי המידע אכן היה מדויק.
קשר נבחרת גרמניה הרחיק עד לשטח אוקראינה הכבוש בידי רוסיה כדי לקבל טיפול בבעיותיו הרפואיות, לאחר שקיבל המלצה מחברו. זה לא היה סתם בית חולים, אלא בית הבראה צבאי, אשר מעניק, כבר התברר, שירותי תיירות מרפא. הראיון עם מנהל המוסד הפך ללהיט בגרמניה. איש לא ציפה שהסאגה הזו תקבל תפנית כה הזויה.
מבחינת גונדוגאן, אשר היה מרוצה מאוד מהטיפולים והודה מקרב לב לצוות הרוסי-אוקראיני, הסאגה הזו היתה טרגית למדי. בעונת 2012/13 הוא היה איש מפתח במרכז המגרש של יורגן קלופ, אחד השחקנים המשתפרים באירופה כולה. יכולתו הנהדרת, הן בחילוץ הכדורים והן בניווט המשחק מאחור, היוותה גורם קריטי בהעפלתה של בורוסיה לגמר ליגת האלופות. לאחר שיואכים לב כלל אותו בסגל ליורו-2012 אך לא נתן לו לשחק אפילו דקה בטורניר, קיווה גונדוגאן להשתדרג גם בנבחרת הלאומית. הוא כבש את שערו הבינלאומי הראשון לרשת קזחסטן במוקדמות המונדיאל, והעתיד נראה ורוד.

גונדוגאן. מקווה לחזור ליכולת מעונת האליפות ב-2011/12
היתה זו תפנית מרשימה בתדמיתו של הקשר הצנום מאז הצטרף בקיץ 2011 לשורות הצהובים-שחורים מנירנברג, בה שיתף פעולה עם אלמוג כהן. קלופ הביא את גונדוגאן במטרה ברורה להחליף את נורי שאהין, אליל היציעים שהגשים חלום כאשר נמכר לריאל מדריד. מבחינות רבות, זו היתה אמורה להיות הצלחה. כמו שאהין, גונדוגאן הוא גרמני ממוצא טורקי, גם אם עמיתו החליט – בניגוד אליו – לייצג את מולדת הוריו דווקא. יש ביניהם גם דמיון לא מבוטל מבחינת המראה החיצוני. עם זאת, יכולתו של גונדוגאן על הדשא זכתה בחודשים הראשונים בדורטמונד לביקורת נוקבת. הוא הואשם באיבוד כדורים ובמשחק פחדני, וההשוואות לשאהין הקשו מאוד על התאקלמותו.
ואולם, בסופו של דבר זה עבד. לקראת סיום עונת 2011/12 כבר הוסרו הספקות לגבי גונדוגאן, בעוד הקבוצה דהרה לאליפות שניה ברציפות. קלופ מעולם לא הטיל ספק בכישרונו, המתין בסבלנות, לימד את חניכו לספוג את ביקורת בשקט ולהשתפר, ובא על שכרו. בעונתו השנייה של הקשר הצעיר, פרשנים רבים כבר הצהירו כי התעלה על המקור. גונדוגאן הפך לשאהין המשודרג – יעיל יותר, בעל סיבולת גדולה יותר, ואפילו מדויק יותר.
כאשר דורטמונד פירקה את באיירן מינכן בסופר-קאפ 2:4 במשחק הבכורה של פפ גוארדיולה בקבוצתו החדשה, גונדוגאן היה במיטבו. ואז, בעיתוי אומלל, באה הפציעה שהרסה את הכל. הכוכב קיווה תחילה לחזור לפעילות תוך כחודשיים, אבל התחזית התבררה כאופטימית מדי. ככל שחלף הזמן, הוא רק התרחק מכשירות, ואיש לא ידע מתי יוכל לשוב למגרשים. עונה שלמה ירדה לטמיון. במקום להמשיך בתנופה, הוא צלל למשבר נפשי לא פשוט, ובסופו של דבר, כאשר איבד את האמון ברופאים הגרמנים, נסע לקרים.
חלום ההשתתפות במונדיאל התנפץ לרסיסים. אחרי היעדרות כה ממושכת, הסוגיה שעמדה על הפרק היתה אחרת לגמרי – האם גונדוגאן בכלל מסוגל לשחזר את רמתו הגבוהה? או אולי הוא יהפוך, בגיל 24 בלבד, לסוג של שחקן עבר. העובדה כי שאהין חזר הביתה עם הזנב בין הרגליים, והיה בסגל על תקן יריב ממשי על המקום בהרכב, רק הפכה את המשימה למאתגרת יותר.
באוקטובר זה קרה. אחרי 14 חודשים של תסכול, חזר גונדוגאן להרכב דורטמונד. הוא זכה לתשואות ממושכות מצד הקהל, אך התקופה היתה קשה. דורטמונד נקלעה למשבר עמוק, איבדה נקודות מדי שבוע, ובמצב כזה קשה הרבה יותר לחזור לשגרה. במידה מסוימת, קיוו האוהדים כי שובו של אילקאי יוציא אותם לדרך חדשה. זה לא קרה מיידית, והחזרה לכושר היתה הדרגתית מאוד. כיום אפשר להצהיר בפה מלא – גונדוגאן הישן והטוב כבר כאן. הפציעה הארוכה נשכחה, הביטחון העצמי פורח, והקשר המחונן הוא המנוע של דורטמונד, בדיוק כמו ב-2012/13.

גונדוגאן עם קלופ. המנג'ר מעולם לא הטיל ספק בכישרונו
הוא אפילו הספיק להבקיע פעמיים ולהצעיד את הקבוצה לניצחונות על הופנהיים ושטוטגרט, על אף שזו מעולם לא היתה ולא תהיה המומחיות שלו. דורטמונד מטפסת בטבלה, לא מודאגת יותר מקרבות תחתית ומסתכלת לעבר מקומות במפעלים האירופיים. במצב זה, המטרה המרכזית היא הצלחה גדולה ככל הניתן בליגת האלופות, וגונדוגאן יהיה חשוב מאוד הערב במשחק הגומלין מול יובנטוס בשמינית הגמר, אחרי הפסד 2:1 באיטליה.
BREAKING: Bundesliga star to join Man Utd for just £20m this summer. THIS IS BIG! See Here ->http://t.co/rFN5gLafUbpic.twitter.com/IKf1QYFJ19
— Troll Football (@Troll__Football) March 12, 2015
בינתיים, למנצ'סטר יונייטד כבר אין ספקות לגבי חזרתו לכשירות. לפי הדיווחים באנגליה, השדים האדומים מציעים לדורטמונד 20 מיליון ליש"ט תמורת הכוכב אשר חוזהו מסתיים בקיץ 2016, וגונדוגאן עצמו הצהיר שישמח לעבור לאולד טראפורד. האם יהיה זה הצעד הנכון מבחינתו לנוכח ההיסטוריה הרפואית? האם ננתח בדיעבד את המהלך, אם וכאשר ייצא לפועל, כטעות דומה לזו שביצעו שאהין ושינג'י קגאווה? זו כבר סוגיה אחרת לגמרי. הערב יש לו עסק רק עם הגברת הזקנה.
מה דעתך על הכתבה?