קשה להסביר את ההתעלמות המוחלטת והבוטה של המאמן האיטלקי מהחלוץ הבלגי, אשר הגיע ממארסיי תמורת לא פחות מ-40 מיליון יורו בקיץ 2016. בטשואי אמנם לא היה הבחירה של קונטה, והוצנח על ידי המנהל הספורטיבי דאז מייקל אמנאלו, אך מאבקי כוח פנימיים בתוך המועדון לא אמורים להשפיע בעוצמה כזו על החלטות מקצועיות. השחקן בן ה-24 טרם בשל להיות כוכב מפתח, כי לשם כך נדרש ניסיון – אבל איך לעזאזל הוא אמור לקבל את הניסיון המיוחל אם הוא צופה בכל המשחקים מהספסל.
יש שחקנים שלא מנצלים את ההזדמנויות שנופלות בחלקם, אך בטשואי בוודאי לא אחד מהם. בשנה וחצי בסטמפורד ברידג' הוא פתח ארבע פעמים בלבד בהרכב, ושולב ב-28 משחקים נוספים כמחליף, לרוב בשלבי הסיום. בסך הכל, רשומות לזכותו 589 דקות משחק בלבד בתקופה ארוכה זו, והדבר לא מאפשר להשתלב ולהתאקלם כראוי. למרות זאת, מצא הבלגי את הרשת שבע פעמים, והבקיע בין היתר את השער שהבטיח רשמית את האליפות בעונה שעברה, בניצחון 0:1 במגרשה של ווסט ברומיץ'. מדובר בממוצע של שער ל-84 דקות – נתון חלומי עבור כל חלוץ.
ממוצע כיבוש מרשים במיוחד ובכל זאת לא קיבל צ'אנס. באטשואי חוגג עם חבריו (GettyImages)
זאת ועוד – בטשואי הבקיע 10 שערים ב-16 משחקים במפעלי הגביע השונים. הוא כבש העונה פעמיים ב-122 דקות בלבד על הדשא בליגת האלופות, כולל שער ניצחון דרמטי בזמן פציעות מול אתלטיקו מדריד, אשר העלה בדיעבד את הכחולים לשמינית הגמר. עם תפוקה כזו, הוא ציפה לזכות לאמון רב הרבה יותר מהצוות המקצועי, אך האכזבה לא פגעה במוטיבציה שלו. הבלגי מעולם לא התלונן בתקשורת, המשיך להשקיע באימונים, תמיד נכנס למגרש עם חיוך, וגם הפך ללהיט ברשתות החברתיות עם הומור שובה לב. בטשואי תמך בחבריו, לא שמר טינה לאף אחד, והרוויח את האהבה ביציעים. גם זה לא סייע לו. אפילו כאשר דייגו קוסטה היה פצוע בעונה שעברה, או כאשר מוראטה לא היה כשיר העונה, העדיף המאמן לשבץ את אדן הזאר, או אפילו את פדרו, בעמדת החלוץ. הבלגי היה ונותר לא רלוונטי, ומעולם לא ניתן הסבר הגיוני לתופעה.
בטשואי רגיל להתגבר על מכשולים. בצעירותו הוא נזרק מהאקדמיה של אנדרלכט בשל התנהגות בעייתית והפרות משמעת סדרתיות, אבל שינה את הגישה ומצא בית חם בסטנדרד ליאז', שם קודם והפך לעילוי, בין היתר בהדרכתו של גיא לוזון. המאמן הישראלי העריך מאוד את חניכו הצעיר, ניבא לו קריירה מזהירה, והצעד הגדול קדימה נעשה כאשר בטשואי נמכר למארסיי בקיץ 2014. ההתחלה בצרפת לא היתה פשוטה, ושחקנים רבים היו מבקשים לעזוב אחרי עונה על הספסל, אבל הבלגי ממש לא ויתר, ובעונתו השניה הפך לכוכב הבולט בחוד עם 17 שערי ליגה. כך משך את תשומת ליבה של צ'לסי, ועשה את הדרך שביצע לפני דידייה דרוגבה האגדי 12 שנה קודם לכן.
בהתחלה חשבו בצ'לסי שמצאו את תואם דרוגבה (GettyImages)
ייתכן והחלוץ העריך כי גם בסטמפורד ברידג' יקבל צ'אנס אמיתי בעונה השניה, אך התבדה, והלחץ של קונטה למצוא מתחרה ראוי לטעמו עבור מוראטה הגיע לשיאים חדשים בחלון ההעברות בינואר. בפתיחת השנה האזרחית החדשה, נחרדו אוהדי צ'לסי לשמוע על יעדי הרכש של מועדונם. הניסיון להחתים את אדין דז'קו מרומא היה מעניין, גם אם הכוכב הבוסני ממש לא רצה לעזוב את איטליה, ובסופו של דבר סירב לעשות זאת, אבל האופציות הנוספות גרמו לגיחוך ברחבי הממלכה. אנדי קארול? פיטר קראוץ'? עד כדי כך נואשת האלופה למספר 9 קלאסי? מזל שלא חשבו להחזיר את אמיל הסקי מפרישה. הרעיונות הביזאריים עלו ברצינות, כאשר בטשואי – חלוץ יקר, טוב ובריא – התייבש ללא צורך.
בסופו של דבר, נמצא הפתרון כאשר אוליבייה ז'ירו נרכש מארסנל כי התותחנים החתימו את פייר-אמריק אובמיאנג מדורטמונד ולא היו זקוקים עוד לצרפתי המסופסל. לפני ביצוע העסקה, הצהיר קונטה: "אם יגיע חלוץ חדש, בטשואי יושאל. הוא רוצה לשחק באופן קבוע, וזה הדבר הנכון מבחינתו". ימים ספורים מאוחר יותר, הוא דווקא שינה את גרסתו וטען: "3 חלוצים זה המינימום הנדרש בסגל. אין לי משוג אם מישי רוצה להישאר או לעזוב, וזו תהיה ההחלטה שלו". ובכן, ההחלטה של בטשואי היתה ברורה. אחרי העניק את המתנות עם שערים נאים מול ניוקאסל, הוא נפרד – גם אם זמנית בינתיים – ונדד למקום האידיאלי מבחינתו.
פטר שטוגר. מקווה שבטשואי יהיה תחליף הולם לאובמיאנג (האתר הרשמי של דורטמונד)
המעבר של אובמיאנג לארסנל לא רק שלח את ז'ירו לצ'לסי, אלא גם מאפשר לבלגי להיות כוכב הרכב באופן מיידי בבורוסיה. האופציות הנוספות של המאמן פטר שטוגר מסתמכות בכשרון השבדי הצעיר אלכסנדר איסק בן ה-18, ואנדרה שורלה ששיחק כחלוץ מרכזי במספר הזדמנויות העונה, אך אינו מתאים לכך ונמצא בכל מקרה בכושר גרוע במשך תקופה ארוכה מאוד. שטוגר יודע לעבוד עם חלוצים, ולראיה הנס שחולל בקריירה של אנטואן מודסט הצרפתי, אותו הפך לשחקן אלמוני לאחד הסקוררים הטובים ביותר בבונדסליגה במדי קלן, לפני המעבר לכסף הגדול בליגה הסינית.
הסגנון של בטשואי, חלוץ נייד שאוהב מאוד לצאת מתחומי הרחבה וניחן גם בראיית משחק מעולה, מתאים כמו כפפה ליד לסגנון המהיר של דורטמונד, והוא עשוי למצוא בקלות שפה משותפת עם כריסטיאן פולישיץ' האמריקאי וילד הפלא האנגלי ג'יידון סאנצ'ו. זו צפויה להיות הרפתקה מרגשת מבחינתו, וכך יקבל גם הזדמנות מצוינת להוכיח את עצמו לפני המונדיאל, אשר לקראתו התחרות על המקום בסגל הנבחרת תהיה קשה במיוחד. אנחנו, כצופים נייטרלים, רק נרוויח מכך. במשך שנה וחצי נגזלה מאיתנו ההזדמנות לצפות בביצועיו של שחקן מצוין. בחודשים הקרובים, גם בטשואי וגם מעריציו יקבלו פיצוי הולם.
מה דעתך על הכתבה?