היכונו למלחמה חסרת פשרות. זה לא יהיה השבוע המועדף של אוהדי בורוסיה דורטמונד, אך הם ישתדלו להפיק ממנו את המקסימום. עבור האולטראס שרוצים להשמיע את קולם נגד השתלטות התאגידים המסחריים על הכדורגל, זו ההזדמנות הטובה ביותר לעשות זאת ביתר שאת. כי השבוע פוגשת דורטמונד את נציגות קונצרן רד בול לא פעם אחת אלא פעמיים – הערב מתארחת בורוסיה אצל לייפציג בבונדסליגה (19:30, ישיר בספורטHD3), וביום חמישי היא מארחת את זלצבורג בשמינית גמר הליגה האירופית.
הפרויקט השאפתני של רד בול נתקל בביקורת חריפה מאוד ובמחאות בלתי פוסקות מאז תחילתו, והתופעה רק הלכה והתגברה מאז עלייתה של לייפציג לבונדסליגה ב-2016. אוהדי דורטמונד, אשר רואים את עצמם כחוד החנית של הכדורגל השורשי והטהור, נטלו באופן לא מפתיע את ההובלה בפעולות נגד לייפציג, ואף חצו לא מעט קווים אדומים. לפני שנה, בפברואר 2017, התארחה לייפציג לראשונה בזיגנל אידונה פארק וזכתה לקבלת פנים אלימה באופן חריג. אוהדיה הותקפו פיזית, כרזות עם מילים קשות ופוגעניות הונפו ביציעים, צעדות תחת הסיסמא "אפס סובלנות כלפי רד בול" נערכו ברחבי העיר. "לא נקבל בשום אופן חברות מסחריות בכדורגל", הצהירו ראשי חוגי האוהדים של בורוסיה.
חדי העין מבין הקוראים הבחינו כי השם המסחרי היחיד שהוזכר בפסקה הקודמת קשור דווקא לדורטמונד "האותנטית". זינגל אידונה פארק? הרי זיגנל אידונה זו חברת ביטוח, אבל המועדון הצהוב-שחור ממש לא התבייש לוותר על שם האיצטדיון המקורי, ווסטפאלנשטדיון, למשך 16 שנה כאשר נקלע לחובות כבדים ב-2005. כשעצם קיומה של בורוסיה היה בסכנה ממשית, היא "מכרה את נשמתה לשטן", הלכה למעשה. האם זה הפריע לאוהדים? כן, אבל הם לא השמיעו זעקה גדולה במיוחד. בחלוף חמש שנים, שונה שמו של האיצטדיון המרכזי בלייפציג לרד בול ארנה, וזה כבר לא היה מקובל בקרב מגני המשחק המסורתי. האם יש פה צביעות? שכל אחד יחשוב על כך לבד.
דבר אחד בטוח – סלידה מרד בול לא יכולה להצדיק יריקות על אוהדיה הצעירים של לייפציג שבאו לעודד את קבוצתם. היא לא יכולה להצדיק אבנים שנזרקו לעברם. ההתאחדות הגרמנית הבינה זאת היטב, והעבירה מסר חד משמעי על ידי הטלת קנס כספי גבוה על דורטמונד, וסגירת יציע האולטראס שלה, "הקיר הצהוב", למשחק אחד.
ביתה של דורטמונד "האותנטית". יש מי שיטען שזו צביעות (Gettyimages)
הלקח נלמד חלקית, אבל גם העונה לא היה נעים לאוהדי לייפציג לנסוע לדורטמונד באוקטובר האחרון, וזאת בלשון המעטה. הכרזות שוב היו בוטות. אוהדי דורטמונד הגדירו את לייפציג כ"בושת הליגה", שאלו את אוהדיה אם "הדמעות שלהם כבר יבשו", טענו ש"אינם רצויים כאן", ופשוט קראו "להרוס את לייפציג". לרוע מזלם, על המגרש דווקא לייפציג הרסה את בורוסיה, ניצחה 2:3. היה זה ההפסד הראשון של בורוסיה, אחרי פתיחה סוערת, ופטר בוס לא התאושש ממנו לעולם. מעמדו של המאמן ההולנדי התרסק לרסיסים תוך זמן קצר, והוא פוטר פחות מחודשיים מאוחר יותר.
בלייפציג משתדלים לארח את הקבוצות היריבות בטעם טוב, אך זה לא ממש רלוונטי עבור אוהדי דורטמונד העונה. ראשי חוג האוהדים הכריזו כי בכוונתם להחרים את הנסיעה ללייפציג הערב והם צפויים להותיר את שחקניהם ללא תמיכה. המועדון בהחלט מבין את הצעד. דורטמונד הודיעה שלא תארגן נסיעות ללייפציג, גם לא למשחק הגומלין מול זלצבורג בליגה האירופית. בנוסף, החליטו במועדון לזרום עד הסוף עם האולטראס וסירבו לייצר צעיפי חצי-חצי לקראת המפגשים עם אלופת אוסטריה. צעיפים מסוג זה פופולריים מאוד במשחקים בינלאומיים, אבל המנהל הספורטיבי קרסטן קרמר הצהיר: "לא נוכל להסכים לכך שסמל מסחרי יופיע לצד הסמל שלנו".
גם במקרה זה היה מי שהאשים את הצהובים-שחורים בצביעות, ויש בכך צדק לא מבוטל. בין 1976 ל-1978, כאשר המצב הכלכלי של בורוסיה היה בכי רע, היא מכרה – תחזיקו חזק – את הסמל שלה לחברת טבק בשם סמסון. האריה, שהופיע על קופסאות הסיגריות, הודפס גם בתוך הסמל של בורוסיה. באשר לצעיפי חצי-חצי, הרי שב-2003 שיחקה דורטמונד מול סושו במסגרת גביע אופ"א, וסמל יצרנית הרכב פז'ו הופיע בגדול על הלוגו של היריבה הצרפתית. איש לא ייחס לכך חשיבות אז, אבל במקרה של רד בול יש לפתע התעקשות שמוגדרת כמוסרית מהמדרגה הראשונה. נו שוין.
ההפסד בתחילת העונה הוביל לקריסה מוחלטת (Gettyimages)
זה לא אומר, כמובן, שהפרויקט של לייפציג וזלצבורג נפלא ומבורך מכל הבחינות. עם זאת, יש לראות את הדברים בפרספקטיבה הנכונה, והקמת מועדון חדש לא בהכרח גרועה יותר מהשתלטות של מדינה תומכת טרור על מועדון קיים, כפי שקרה לפריז סן ז'רמן עם הקטארים. אם דורטמונד שמחה לשחק נגד מנצ'סטר סיטי שנמצאת בבעלות שייח'ים מאיחוד האמירויות, אם היא משחקת במשך עשורים נגד באייר לברקוזן שנמצאת בבעלות מפעל תרופות, אם היא השלימה עם וולפסבורג שנמצאת בבעלות פולקוואגן, מדוע דווקא לייפציג מוגדרת כרוע האולטימטיבי? אולי כי זה נוח פוליטית וזוכה לאהדה מקיר לקיר. לייפציג וזלצבורג מוגדרות כאויב הכדורגל המסורתי, אז כולם מאושרים לקפוץ על העגלה.
והשבוע המלחמה הזו תגיע לשיאה, אבל לדורטמונד חשוב בעיקר לא להפסיד על המגרש. היא נאבקת מול לייפציג על הכרטיס לליגת האלופות בעונה הבאה. זלצבורג של מואנס דאבור בהחלט מסוגלת לאתגר אותה אחרי שהדיחה את ריאל סוסיאדד בסיבוב הקודם. יהיה לא מעט אקשן מסביב, אבל הדרמה המרכזית תהיה בכל זאת על המגרש. ואלה יהיו משחקים משובחים.
מה דעתך על הכתבה?