סוזן יאריס היא הממונה על הקשרים הבינלאומיים במנהלת הליגה הגרמנית. בראיון מיוחד לספורט1 בערב יום השואה היא מספרת על הפעולות הננקטות בכדורגל הגרמני כנגד האנטישמיים והגזענות, על הרצון לקרב את מדינת ישראל לכדורגל במדינתה, על תרומתו של אלמוג כהן לעניין ועל כיצד זוכרים את העבר ומנגד דואגים שהווה והעתיד יהיו טובים יותר.
יאריס עורכת את הראיון מביתה בגרמניה, כשהערב היא כבר הגיעה לישראל לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ובחודש הבא תגיע לכאן שוב למשך שמונה ימים. "אהבת הארץ" הוא מושג אשר חוזר אצלה מספר פעמים בראיון, כאשר גם בשנה שעברה היא הגיעה לישראל למשך קרוב לחודשיים כדי לקדם את שיתוף הפעולה בין ההתאחדויות. מי שמסייע ושומר על קשר גם עם יאריס הוא משה מאירי, פרשן ערוץ ספורט1.
"המצב באצטדיונים תמיד יהיה תמונת מראה של פני החברה", היא מתייחסת לאירועים האחרונים שהתרחשו בליגות בגרמניה. "משמע שאת הבעיות שקורות בחברה ניתן לראות גם בקרב האוהדים. האוכלוסייה בגרמניה היא כידוע גם מעורבת ובכל אירופה מנסים להיאבק נגד האנטישמיות. אני חושבת שאם נשווה, בגרמניה לא מקבלים את מה שהתרחש בעבר ואני מאמינה שהחברה הגרמנית ברובה מתנגדת לאנטישמיות. אנחנו חייבים להמשיך להיאבק באנטישמיות ובגזענות כדי להעלים את זה, לא רק מהכדורגל אלא מכל החברה. אנחנו מנסים להוקיע את אותם פורעים, אבל זה לא פשוט לשנות את החברה. אנחנו מצידנו מנסים להמשיך בפעולות שלנו ולרתום כמה שיותר אנשים לכך".
מהן הפעילויות שאתם עושים?
"קודם כל, ב-15 השנים האחרונות יש לנו יום בו אנחנו מציינים את יום הזיכרון לאירועי השואה. זה תמיד קורה ב-27.1, היום בו כוחות הצבא האדום כבשו את מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו. כל משחקים הבונדסליגה נפתחים בטקס מיוחד. בנוסף, מתרחשים ביום זה מספר אירועים בארגונם של ה-DFL וההתאחדות הגרמנית, כאשר גם הקבוצות באופן אינדיבידואלי מארגנות פעילויות. אחד הסלוגנים אשר אנחנו משתמשים בהם הוא "We Remember".
אוהדי דורטמונד מניפים שלט: "We remamber" (צילום: DFL)
"צריך לציין שנערכים גם כנסים בהם משתתפים הרבה מאוהדי הקבוצות ובהם מועברים מסרים בנושא. השנה, למשל, נערך כנס בשיתוף ה-DFB ומוזיאון אנה פרנק בעיר פרנקפורט תחת הכותרת "You will never walk alone", בו דנו הנוכחים בנושא האנטישמיות. גם כלי התקשורת, לרבות ערוצי הטלוויזיה, מעורבים בנושא. אנחנו מנסים ליצור איזשהו שיח סביב הנושא, כאשר ישנם מספר טקסי זכרון אליהם מוזמנים אוהדים".
ואיך מתמודדים עם מה שקורה לאורך כל השנה?
"זה היה בנוגע ליום הזיכרון המיוחד. זה רק יום אחד או שבוע אחד מבין הטיפול שאנחנו עושים. הדבר החשוב עבורנו הוא לשמר את זה לאורך כל השנה. אנחנו עורכים כנסים ומזמינים אוהדים, כשגם הקבוצות מאוד מעורבות. באיירן מינכן היא הפעילה ביותר. בשנות ה-40, נשיא הקבוצה קורט לנדאואר היה יהודי ששרד את השואה בשווייץ ולאחר שניצל חזר לתפקידו. במוזיאון של באיירן יש איזור מיוחד שמוקדש לזכרו".
"כפי שאתה יודע, גם בורוסיה דורטמונד פועלת בעניין. הקבוצה תרמה מיליון יורו למוזיאון "יד ושם", וגם נציגיה נמצאים כעת בישראל לציון ערב יום השואה. בנוסף, הם מארגנים סיורים לאוהדיהם למחנות הריכוז, כדי שיתרשמו מהדברים השליליים שנעשו שם. בורוסיה מנשנגלאדבך ו-ורדר ברמן מארגנות סיורים מיוחדים לאוהדיהם לישראל".
יש להוסיף לדבריה של יאריס את פעילותן של מספר קבוצות: בהמבורג, למשל, משתפים פעולה עם אתר הזיכרון של מחנה ההשמדה נוינגמה בעיר. "שיתוף הפעולה הזה הוא הסימן לאחריות שיש לנו, כמתעסקים בספורט, כנגד הגזענות ושנאת הזרים", סיפר נשיא הקבוצה ברנרד הופמן. גם אוהדי שאלקה השיקו סלוגן תחת הכותרת: "לא נשכח ולא נסלח".
אוהדי באיירן מינכן עם תמונתו של נשיא המועדון בשנות ה-40, קורט לנדאואר (באיירן מינכן)
בפרנקפורט החליטו לשתף את האוהדים בחיפוש רמזים אחר המקומות בהם יהודים היו כלואים ונרצחו במחנה הריכוז טרזנשטאט, מהלך אשר זכה להיענות רבה. כמו-כן, לאחר המשחק נגד פרייבורג לפני כחודשיים הוקרן על לוח התוצאות הכיתוב: "לעולם לא עוד". בדורטמונד הקדישו פינה במוזיאון הקבוצה לעיסוק בהסלמת מדיניות הגרמנים בברית המועצות בשנת 1941, כשבמועדון גם מציגים תערוכה בשיתוף עם הספונסר BVB שעוסקת במעורבותה של Evonik, אחת מהספונסריות הנוספות של הקבוצה, במאורעות השואה.
"ההדרה ממועדוני הכדורגל הייתה הצעד הראשון מהדרך הארוכה של שלילת זכויות היהודים בגרמניה", התבטא ריינהרד גרינדל, יו"ר ההתאחדות הגרמנית.
מה בעינייך המטרה בכל הפעילויות הללו?
"אני חושבת שזה מאוד חשוב לזכור את מה שנעשה, במיוחד בגרמניה, אך גם להסתכל ולעצב את ההווה והעתיד. צריך לזכור שגם נוצרו חברויות כמו שמתקיימות בארגוני אוהדים. לבאיירן מינכן ולדורטמונד יש מועדון אוהדים בישראל, הם באופן קבוע מגיעים לגרמניה וזוכים לקבלת פנים מהמועדונים. אני חושבת שזה חשוב לטפח ולהגדיל את שיתוף הפעולה בין הקהל הישראלי למועדונים כאן. בנוסף, פתחנו את "בית הספר לכדורגל של הבונדסליגה", יחד עם ההתאחדות הישראלית, כשבמהלך שבוע שלם בשנת 2017 100 שחקני כדורגל ישראלים צעירים משתפים פעולה עם ילדים גרמנים ומתאמנים ביחד. אנחנו מתכננים מחנה נוסף כזה בקרוב, כדי להקפיד על שיתוף הפעולה".
"אחת מההשקעות האחרונות של ה-DFL התבטאה ברכישת הסטארט אפ הישראלי 'Track 160'. זוהי תוכנת סטארט אפ ישראלית בה אנחנו משתמשים בגרמניה (תוכנה אשר מנתחת מהלכים של שחקנים ושל הכדור באמצעות מצלמות 4K אשר מהוות תחליף לצ'יפים ול-GPS, ת.ח.) וכך מחזקים את הקשרים עם ישראל. יש הרבה תומכים לישראל מטעם ה-DFL שמגיעים באמצעות שיתוף הפעולה הזה לישראל ומחזקים את הקשרים. כל אחד שרוצה, יכול לנסוע לישראל. אחרי כל הפשעים שעשו הגרמנים בעבר, זו מתנה עבורנו".
אלמוג כהן. "הוא מזכיר את ראול בהשתלבות שלו בגרמניה" (AFP)
את מזהה שיפור מגמה בקרב האוהדים? ראינו מקרים כמו הציוץ האנטישמי כנגד אלמוג כהן, שמוכיחים שהאנטישמיות עדיין קיימת.
"אנחנו עובדים ביחד עם הקבוצות. מה שקרה עם אלמוג כהן היה נוראי. לצערנו, יש עדיין מקרים של אנטישמיות וגזענות בשתי הליגות הבכירות כלפי שחקנים, אודות צבע עורם ומוצאם. ה-DFL הקים קרן מסויימת המשלבת פרוייקטים כנגד הגזענות והאנטישמיות מכל הסוגים. אנחנו משתפים פעולה עם ארגונים פוליטים וארגוני ספורט כדי למנוע את זה. בנוסף, מבחינה משפטית, אנחנו מנסים לאתר ולזהות את אותם פורעי חוק ולמנוע שמקרים כאלה יישנו, גם באמצעות הסברה, על מעשיהם. אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים, וזה אתגר מאוד גדול. לא רק עבור השחקנים היהודים, אלא עבור כל השחקנים שלא נולדו בגרמניה".
כמה תורם אלמוג כהן לקירוב בין שתי המדינות?
"הוא דוגמא מדהימה לשחקנים שבאים מבחוץ לבונדסליגה ונאהבים ע"י המועדונים שלהם. הוא דוגמא לבחור נהדר שזוכה לאהדה גדולה בגרמניה, לא רק במועדונו. אלמוג הפך להיות שחקן אהוב במהירות כאן בגלל הגישה המקצוענית שלו וההתנהגות ההוגנת שלו. הוא למד גרמנית מהר מאוד והשתלב פה. זה מאוד מזכיר לי את ראול, שהגיע לבונדסליגה ונכנס לעניינים מהר מאוד".
מעבר לפעילויות עליה סיפרה יאריס ישנו גם פרופסור מיכאל וולפסון מאוניברסיטת ברלין, אשר מרצה במשך 31 שנים בפני מכללת צבא גרמניה. וולפסון מנהל במשך 15 השנים האחרונות, בשיתוף עם מוסדות הכדורגל הגרמניים, פרויקטים לאינטגרציה חברתית למען שילוב קבוצות שונות בחברה הגרמנית בדגש על שילוב וקירוב האוכלוסיות היהודיות והמוסלמיות. הפרויקט, אשר מתקיים בעיקר בברלין הצפונית, ממומן ע"י הרטה ברלין.
"אני חושב שגרמניה הנוכחית פתוחה מאוד נגד הנציונל סוציאליזם", מספר וולפסון. "לגבי קהל האוהדים, ידוע מנגד, שיש ימין קיצוני ואגרסיבי יותר מאי פעם. האידיאולוגיה הימנית מודעת לשימוש בצלבי הקרס והסממנים הימניים, אך מנגד, לא בהכרח מודעת לאידיאולוגיה הנאציונל סוציאליסטית".
מה דעתך על הכתבה?