רוברט לבנדובסקי כבר מזמן לא חושב על ריאל מדריד או על כל קבוצה אחרת למעט באיירן מינכן. גם בגיל 31, בסך הכל כחצי שנה אחרי שהאריך את חוזהו בבוואריה ונפסקו הספקולציות על מעבר אפשרי לריאל מדריד או לכל קבוצה אחרת, הוא לא מפסיק להרעיד רשתות – העונה הוא הבקיע כבר 39 שערים ב-33 משחקים בכל המסגרות. 25 בליגה, 11 בליגת האלופות ועוד שלושה בגביע הגרמני.
הבוקר (חמישי), מדירתו בה הוא שומר על בידוד לנוכח התפשטות נגיף הקורונה, התראיין הפולני ל"ספורט" הקטלוני ותחילה התייחס לאהבתו לכיבוש שערים: "כבר מילדות אהבתי להבקיע, זה בא לי באופן טבעי. שיחקתי כקשר בתור ילד, בשני האגפים, אבל תמיד חשבתי כיצד אני עוזר לקבוצה להבקיע. הרצון לעזור לקבוצה להבקיע לא השתנה גם אחרי שהתחלתי להבקיע. בתור ילד הייתי מדבר עם הכדור, הוא היה חבר. תמיד אהבתי את הכדור ואת משחק הכדורגל. לא היה לי פלייסטיישן בתור ילד וגם לא מחשב, העברתי ימים שלמים בפארק ובגינה. היום זה כבר לא קורה, כי לדור הצעיר יש דרכים להעסיק את עצמו".
את מי העריץ בילדותו: "אני זוכר שבתור ילד אהבתי את מה שעשה רוברטו באג'יו בגביע העולם. אחר כך אהבתי את אלסנדרו דל פיירו והשחקן האהוב עליי ביותר היה תיירי הנרי. זה לא רק שהוא ידע להבקיע, אלא בזכות מה שהוא עשה עבור הקבוצות שלו והדרך שהוא עשה את זה. כשפגשתי אותו לראשונה הייתי בשוק, אמרתי לעצמי 'וואו, אני מכיר את גיבור הילדות שלי! והוא עכשיו רוצה את החולצה שלי!'. חלומות יכולים להתגשם. אני חלמתי לשחק באצטדיונים גדולים לעיני 90,000 צופים, אבל בילדותי לא היו לפולין שחקנים ברמות האלה, אז הסתכלתי על השחקנים הכי טובים בעולם ואמרתי לעצמי 'נכון שאני פולני, אבל למה שמישהו מוורשה לא יצליח להיות הכי טוב?".
לבנדובסקי והנרי, כשבאיירן פגשה ב-2014 את כוכבי הליגה בארה"ב (Lars Baron/Bongarts/Getty Images)
הסיוע מההורים לקידום הקריירה: "אני לא אשכח להם בחיים את מה שהם עשו עבורי. ההורים של חברים שלי מבית הספר שאלו אותם 'למה אתם עושים את זה?'. הם היו מסיעים אותי שעתיים עד לרכבת שלוש או ארבע פעמים בשבוע. זה 12-15 שעות בשבוע שהם מסיעים אותי, מטורף. אבל הם ידעו שהחלום שלי הוא להיות כדורגלן מצליח. לפעמים החברים היו יוצאים למסיבות ואני הייתי בוחר להישאר בבית לנוח. זו צריכה להיות הבחירה של כל שחקן צעיר".
על היריבים: "אני לא מדבר עם הבלמים ששומרים עליי בזמן משחק, אני מעדיף להתמקד ולחשוב מה שהולך לקרות, אבל אני לומד אותם לפני משחק. כל שחקן יודע את מי הוא הולך לפגוש. אני גם יודע שעל כל החמצה יש הזדמנות חדשה, אם אהיה עם הראש למטה אני לא אבקיע. זה לא משנה גם אם אתה מחמיץ חמישה מצבים, אתה צריך לחשוב שבפעם השישית אתה תבקיע. וההזדמנות הזו תגיע, למדתי לשים את ההחמצות מאחור".
החוזה החדש בבאיירן מינכן עד 2023 וההצעה מריאל מדריד: "אני בעד המועדונים הכי גדולים בעולם ואני יודע שכאן אני יכול להיות מאושר. הכל קל יותר כשאתה משחק בקבוצה כזו. יכולתי לעבור לליגה הספרדית או לכל מקום אחר, גם שם יש מועדונים אדירים, אבל זה לא הדבר הכי חשוב עבורי. רציתי להביא את היכולת שלי למקסימום וזה משהו שאני עדיין רוצה".
אם תשאלו אותו, הוא מסוגל ליותר (CHRISTOF STACHE/AFP via Getty Images)
מה דעתך על הכתבה?