נבחרות גרמניה בטורנירים הגדולים האחרונים לא מספקות את הסחורה שהיינו רגילים לקבל מהן. מלבד אליפות עולם מתחת לגילי 17 (זכייה לאחר ניצחון על צרפת בפנדלים), כל הנבחרות לא עוברות שלבים. גם בין הנשים יש משבר. החודש קבוצת הנשים של פוטסדם, שהיתה אלופת העולם, כשלה.
לאחר כל טורניר בינלאומי גדול מתכנסים בהתאחדות הגרמנים מתווי הדרך להפקת לקחים ולתכנון תכניות ויעדים חדשים. התוצאות העגומות של הנבחרות גרמו לגרמנים להבין כי נדרש לקדם שינוי גדול, אולי להתאמן אחרת ולעשות זאת מהר ומיידית. אבל ראשית בדקו מה ניתן ללמוד מאחרים ומה אומרים המדענים במדעי המוח. בנוסף, הם דנו מה עושים לטווח הארוך ומה ניתן לעשות עוד לפני אליפות אירופה שתהיה בגרמניה בשנה הבאה.
בעבר הלא רחוק רבים למדו מהגרמנים על החוזקות שלהם וכיום הם שואלים את עצמם במה התקדמו נבחרות אחרות כמו יפן, ארה"ב ופורטוגל, מה הקרואטים ואחרים עושים נכון שיש להם שחקנים באיכות אישית גבוהה. איפה הם טעו שהם מדורגים כעת רק במקום ה-15 בעולם אחרי מרוקו?
כאשר אנו רואים בישראל שחקנים כמו גלוך, סלומון ועבדה, ניתן לזהות במהירות מדוע הם מבוקשים על ידי קבוצות גדולות בעולם. כאשר אנו מנתחים את הרכב השחקנים בנבחרות גרמניה הגדולה אנו לא רואים שחקנים כאלה (שהיו בעבר הרחוק בכל נבחרת גרמנית, שחקנים כמו הסלר, ליטברסקי ועוד). זאת, למרות שכיום ברור ששחקנים מסוג זה חייבים להיות בחלק הקדמי של כל קבוצה ובוודאי בנבחרות.
יש שחקנים כאלה בבונדסליגה – אחרי הכול, הליגה הגרמנית היא מהטובות בעולם – אך רובם זרים. בצרפת באיטליה ובספרד יש שחקנים מאוד יצירתיים ובגרמניה בנבחרות אין. ברור שהגרמנים עשו משהו לא נכון והשאלה היא כיצד קרה שהלכו לאיבוד.
שאלה זו עלתה גם בכנס המאמנים האחרון בחודש יולי בברלין. בדיון הוצגו כמה גישות לסיבות שגרמו להתדרדרות המצב בגרמניה, אבל נקודה אחת בלטה – יש צורך בשינוי משמעותי והשינוי חייב לבוא גם בתפיסה של איתור, מיון ובעיקר בתהליך אימון אחר.
צריך להבין כי היום כישרון בספורט לא נקבע על פי יכולות גופניות בלבד. הכישרון נמדד קדם כל היום ע"פ פעילות במוח (מבדקי קואורדינציה כמו, למשל, בשיטתOCO™ ). המוח הוא זה שבסופו נותן את הפקודות לביצוע והופך שחקן טוב לכוכב.
החוקרים קובעים כי שחקנים שכוחם במוחם נפגעים באימון המסורתי וכי עליהם להתאמן אחרת. במסגרת האימון הם צריכים לקבל גירויים למוח בזמן תנועה, ורק אז המוח הופך את העוצמות שלו לכוח תכליתי. אם בתרגילים אין התייחסות למוח, אלא רק נדרש ביצוע גופני קבוע, שחקנים אלה נעלמים ומתחילים להגיד עליהם שהכשירון לא ממצה פוטנציאל ושיש להם בעיה מנטלית. צריך להבין שהמוח הוא לא רק איבר מנטאלי של "הכול בראש". יש במוח חלקים שונים, בעלי תפקידים שונים, שיש להבין וגם ניתן לאמן אותם כמו שניתן לאמן שריר או מערכת לב ריאה.
המוח הוא מרכז הקליטה העיבוד ומתן הפקודות לביצוע. אימון המוח הוא הרבה מעבר להקניית מוטיבציה. כך, למשל, אימון מוח טוב מביא לריכוז, מאפשר ניצול מצבים טוב יותר ועוד. אימון המוח מאפשר לפתח שחקן מודרני למשחק הדינמי.
מדובר היום על "שחקני מוח" ושחקנים מאומנים בחשיבה מהירה, על שחקנים הנמצאים בתנועה במשימה מאתגרת ונדרשים ליכולת מורכבת של קואורדינציה תנועתית שנתמכת קוגניטיבית, כדי לפתור כל פעם בצורה אחרת, בעיה או בעיות שצצות. השאלה המרכזית מה השחקן רואה/קולט תוך כדי תנועה? כמה מהר הוא יכול לעבד לביצוע תכליתי במומנטום מסוים? רוצה לומר, עד כמה קבלת ההחלטות שלו טובה מתוך התנסות והתמצאות ברמה גבוהה?
אימון המוח בתנועה: חיוני לשחקנים
כמדען הנמצא בקבוצת המרצים בתורת האימון החדשה בגרמניה וכחבר בספורט ההישגי הגרמני, הצגתי את תפיסתי לסקאוטים של נבחרות גרמניה הצעירות ולסקאוט בבונדסליגה לגבי הסיבות והשינויים הנדרשים לדעתי באימון, בהסתמך על ממצאים במדעי האימון מחד ושינויים בתוצאות המשחקים בעולם.
במרכז השינוי עומדת כעת התפיסה החושית, והיא חייבת לעמוד במרכז האימון. תהליך קבלת ההחלטות אישי ולכן חשוב לאמנו לפני תהליך קבוצתי בקבוצה. אין יותר לעשות לכולם את אותו אימון, זה מוביל לכישלון. יש לאמן את המוח בתנועה, כלומר לתת גירויים למוח תוך כדי תנועה בשילוב עם ביצועים הקשורים לכדורגל. אימון המוח בתנועה הוא חיוני לשחקנים בכלל ובמיוחד לשחקנים החכמים והיצירתיים בכל תפקיד ותפקיד במגרש.
כעת מבינים ומסכימים גם כי אימון הצעירים מייצר עומס גופני גדול מדי וכמותי מדי, במיוחד מהאספקט של חוסר איזון בפיתוח המוח בתנועה בכלל ובכדורגל בפרט.
לאחרונה, בראיון שנערך בירחון הספורט ההישגי "שיטתיות ודמיון באימון המודרני", הסברתי כי גרמניה איבדה את השילוב של היצירתיות ושיטתיות באימון, והשיטתיות לא מספיקה כיום. איפה פיתוח הדמיון?
נכון, אנחנו עדיין בחיפוש להבין טוב יותר תהליכים מוחיים בעיקר קוגניטיביים בתנועה במגרש, אבל התקדמנו מאוד בהגדרת אפשרויות הפיתוח במיוחד של הטקטיקה האישית והקבוצתית על בסיס אימון קוגניטיבי (אימון המלמד לחשוב מהר). רבים מהמומחים מודעים היום לכך שהפוקוס באימונים חייב להיות לא על גורמי ההישג הקלאסיים (יכולת גופנית, טכניקה או מוטיבציה), אלא בעיקר על היבטים כמו התמודדות עם עכבה, גמישות מחשבה ומחשבה מהירה, תוך שיפור הרב גוניות של התנועה ופיתוח זיכרון עבודה מפותח.
במרכז האימון חייבת לעמוד גם האפשרות להבין ביצוע ולתרגל ביצוע המושתת על תפקוד במגבלות מוחיות (מה שחסר לגרמנים היום בכדורגל המודרני). למשל, היכולת להתחיל פעולה מסוימת, להפסיק אותה ולעשות פעולה שונה לגמרי בגלל שינוי סביבתי פתאומי. או לעצור מסירה בחלקיק שנייה האחרונה כי יש סכנה של איבוד כדור.
הגמישות המחשבתית פירושה הגדלת האפשרויות השונות של השחקן לבצע משימות על בסיס מאגר תנועתי רחב ומתן פתרון/ות לבעיות, ולא יעזור שהוא יתרגל ביצוע "נקי" של טכניקה בתנאי מעבדה שאינם דומים לתנאי משחק. את הגמישות המחשבתית בתנועה ניתן היום לבדוק ולאמן גם בתוך תהליך האימון, וכך תתפתח אצל השחקן יעילות גבוהה יותר.
דוגמה נוספת לקבלת החלטות במשחק לגבי בחירת המסירה המתאימה לסיטואציה הרגעית: האם עדיף למסור לרגל של שחקן אחר או למסור לשטח? המוח צריך ללמוד להתמודד עם מצבים סותרים ולקבל החלטות מהירות שיגרמו לביצוע מהיר ויעיל.
לראות את המרחב – לנצל את חולשות היריב
חשוב להבין כי באימון ובמשחק השחקן נדרש להפעיל מערכת מורכבת של ביצועים שונים, שהם בדרך כלל ביצועים התלויים בפעולות אקטיביות של הראש אקטיביות ובפעולות חשיבה גם יחד, ללא הפרעה של תנועת הראש לביצוע הטכני/טקטי.
שחקנים עם מוח מפותח רואים מעבר לפעולה הבאה ובמיוחד רואים את מקומם של חבריהם במרחב וגם את היריב כבודד וכקבוצה. שחקנים אלה מסוגלים לראות שהיריב לא במצב יציב ביחס לסיטואציה, מה שמאפשר להם לקבל החלטות שהיריב מתקשה להגיב והוא נדרש ליותר זמן להתארגנות.
נושא המוח /האינטליגנציה של השחקן הולך ומקבל התייחסות ממוקדת באימון והופך לתהליך אימון שיטתי ויצירתי. בקרוב יתחיל בישראל קורס ראשון מסוגו – קורס בינ"ל בנושא המאמן הקוגניטיבי מול השחקן הקוגניטיבי.
ד"ר מרק ורטהיים הוא מומחה בתורת האימון החדשה והקואורדינציה, מרצה ומנטור למאמנים ולספורטאים כישרוניים, מפתח שיטת OCO™
מה דעתך על הכתבה?