לפני המשחק המסקרן בין הופנהיים לבאייר לברקוזן, מואנס דאבור העניק ראיון מיוחד למגזין הבונדסליגה, בו דיבר בהרחבה על הילדות בנצרת, המעבר למכבי ת"א, מותו של אביו, היחסים עם אימו, החגיגה המיוחדת אחרי שערים, הגולים מול מנואל נוייר, החברות עם ארלינג הולאנד ועוד.
צפו בראיון המלא
דאבור פתח וסיפר על ילדותו בנצרת: "ביליתי זמן רב עם המשפחה, כמובן. אנחנו חמישה אחים. בית ספר, כדורגל, בית ספר כדורגל. זו הייתה הילדות שלי. זה לא היה קל. לא היו לנו תנאים טובים במיוחד לשחק כדורגל, אבל אולי זה גם מעין סוד, לשחק הרבה ברחוב. זה סגנון קצת שונה מהכדורגל המודרני, ונהניתי מזה מאוד".
היית טוב כבר בגיל צעיר: "כן, זה נכון. הצטרפתי למכבי תל אביב. זה היה צעד החוצה מאזור הנוחות שלי, ושם הקריירה שלי התחילה לצמוח".
אשתך היא דוקטור: "זה משהו מיוחד מאד ומדהים שאשתך תמיד תומכת בך, תמיד לידך, תמיד מאחוריך. ובמקביל, גם היא מגשימה את החלומות שלה. כמובן, אני גאה בה מאוד".
מה ההורים שלך העניקו לך שסייע לך במהלך הקריירה: "את האמונה שאפשר להצליח, שאתה יכול להגיע למה שאתה רוצה, שאתה יכול לחלום בגדול גם אם אתה מגיע ממדינה קטנה, מעיר קטנה. אתה עדיין יכול לחלום, ולחלום בגדול".
אביך הלך לעולמו כשהיית בן 17: "קשה לתאר. אני מתגעגע אליו מאוד. החלום שלי היה לראות אותו ביציע או לדעת שהוא שם, כי אני יודע כמה הוא היה גאה אם הוא היה לצדי. בכל זאת, אני יודע שהוא גאה. הוא נתן לי את הכוח להחליט שאני ממשיך לשחק כדורגל ומנסה להגיע לחלומות ולמטרות שלי. הכל בזכותו".
החגיגה אחרי שערים מוקדשת לו? "אני אומר כמה מילים לאבי, כי אני יודע כמה הוא היה שמח".
כמה אמא שלך חשובה עבורך: "היא הכל בשבילי. בלי הכוח שלה, בלי התמיכה של אמי, לא הייתי חוזר לעצמי. הפכתי לגבר רק בזכותה".
אתה אוהב להבקיע מול מנואל נוייר: "אני חושב ששיחקתי מול שלוש פעמים והבקעתי שלושה שערים. זו סטטיסטיקה מדהימה, אפשר לומר. בהחלט. זה מיוחד מאוד, להבקיע מול השוער הטוב בעלם ואחד השוערים הטובים בהיסטוריה".
המספרים שלך בבונדסליגה פחות טובים מאשר באוסטריה: "זו ליגה תחרותית יותר, זה לא סוד. אבל אני מוכרח לומר שסבלתי מחוסר מזל. העונה פתחתי היטב, ואז חליתי בקורונה ולא שיחקתי במשך חודש וחצי, חודשיים. למזלי, בשבועיים האחרונים שיחקתי והבקעתי שערים, ואני בטוח שכך יהיה גם בהמשך".
צפו בצמד של דאבור מול נוייר
החבר הטוב ביותר שלך קבוצה, ומדוע: "אישאק בלפודיל, בייחוד מפני שאנחנו דוברים אותה שפה".
האם אתה עדיין בקשר עם ארלינג הולאנד? "כן, אנחנו מדברים הרבה. הוא בחור נהדר. היינו יחד תקופה קצרה בזלצבורג, אבל אנחנו תמיד בקשר, גם כיום. הוא חבר טוב. סיפור מצחיק עליו? הוא הרכיב משקפים אדומים בשעות הערב. במחנה האימונים, לפעמים הייתי משתעשע איתו וגונב לו אותם. בשבוע שעבר, דיברנו ושאלתי אותו על המשקפיים, אם הוא עדיין משתמש בהם. הוא אמר שכן".
איך התאקלמת בעיר ובקבוצה: "מועדון שמנוהל היטב, רגוע מאוד, מקצועי מאוד. זה נוח כל כך, נחמד כל כך, להגיע בכל בוקר ולראות את החברים והאנשים כאן. זה מקום מדהים, אני מרגיש מצוין".
רשמת לא פחות משש השחלות העונה: "כן, אני אוהב לעשות את זה. אני לא חלוץ טיפוסי שמחכה ברחבה, אני אוהב לזוז ולקבל את הכדור. אולי בגלל זה הולך לי טוב עם ההשחלות".
על חוסר היציבות של הופנהיים העונה: "הרבה עליות ומורדות, במיוחד העונה. פתחנו היטב עם שני ניצחונות, אחד מהם מול באיירן. אני מסכים איתך שאנחנו צריכים להשתפר, אבל אנחנו לא רחוקים מאוד מכדורגל מעולה. נעשה את המיטב כדי להגיע לזה".
האוכל הישראלי האהוב עליך: "חומוס".
הדבר שאתה הכי אוהב חוץ מלשחק כדורגל: "פיפ"א".
מה דעתך על הכתבה?