באיירן מינכן מחפשת אליפות עשירית ברציפות. זו הכותרת המרכזית של הליגה הגרמנית שנפתחת בסוף השבוע, וכל האוהדים במדינה סקרנים לדעת אם המכונה הבווארית תמשיך לדרוס את הכל ללא מעצרים. הפעם ניכרים סימני שאלה מסוימים, ויש מקום לאופטימיות גם ליריבות.
זה מתחיל במאמן החדש יוליאן נגלסמן. אין עוררין על כך שמדובר בעילוי, אבל הגאון בן ה-34 עבד עד כה רק בקבוצות ללא לחץ מיוחד. הופנהיים ולייפציג הם פרוייקטים חדשים שנתפסים על ידי רבים כמלאכותיים. אין להם קהל נלהב, אין ציפיות אסטרונומיות, והבוסים מגלים סבלנות – קל וחומר כאשר אין משברים עמוקים. בבאיירן, גם שבוע בעייתי אחד עלול להוביל לסערה תקשורתית, ונגלסמן ממש לא מכיר על בשרו את האתגרים שצפויים לו. הוא יצטרך להוכיח את עצמו באווירה שונה בתכלית, ומעולם לא היה לבאיירן מאמן כה צעיר וחסר נסיון.
תהליך בניית הסגל טרם הסתיים, ויש לא מעט חורים שדורשים סתימה. ההרכב הראשון פנטסטי, במיוחד בקישור ובהתקפה, אבל פציעות של שחקני מפתח עלולות להיות הרסניות. רוברט לבנדובסקי הוא עדיין האופציה האמיתית היחידה כחלוץ המרכזי, בקישור אין תחליף אמיתי לצמד המדהים של ג'ושוע קימיך וליאון גורצקה, ואפשר להבין את הרצון להחתים כבר בימים הקרובים את מרסל סאביצר הרב גוני, אותו מכיר נגלסמן מצוין מלייפציג.
בעורף, עזיבתו של דויד אלאבה לריאל מדריד משמעותית ביותר, חוזהו של ג'רום בואטנג לא חודש, וגם חאבי מרטינס סיים את דרכו. ההגנה תיבנה מחדש סביב דאיו אופמקאנו שהוחתם מלייפציג, אבל השותפים שלו לא ברורים. ניקלאס זולה לא ממש הוכיח את עצמו, וגם נוטה להיפצע, טאנגי ניאנזו בן ה-19 הוא כשרון מבטיח שרק מתחיל את הקריירה, ואולי יהיה הגיון להסיט למרכז את לוקאס הרננדז. כך או כך, גם כאן עלולות להיות בעיות ללא חיזוק, ותשומת הלב תופנה למנכ"ל החדש אוליבר קאן אם משהו לא יעבוד.
המערכת הפוליטית הפנימית במועדון עדינה כמו תמיד, לא כולם היו בעד מינויו של נגלסמן, והוויכוחים שפרצו בהנהלה לגבי החזרתו האפשרית של פרנק ריברי לא רק היו סוערים למדי, אלא גם הודלפו הישר לעיתונים. באיירן התגברה על מכשולים לא מעטים בדרך לשליטה אבסולוטית במשך כמעט עשור, והיא פייבוריטית ברורה גם העונה, אבל יש תקווה למתחרות – ובמיוחד לדורטמונד שיודעת כי זו תהיה בסבירות גבוהה השנה האחרונה של ארלינג הולאנד במועדון.
בורוסיה כבר מכרה את ג'יידון סאנצ'ו למנצ'סטר יונייטד תמורת 85 מיליון יורו, וסעיף השחרור של החלוץ הנורבגי צפוי להיות מופעל ב-2022 תמורת 75 מיליון. בינתיים, הצהובים-שחורים חייבים לנצל אותו על מנת לתת פייט לבאיירן בצמרת, ומקווה כי דונייל מאלן ההולנדי שהוחתם מאיינדהובן ייכנס לנעליו של הכוכב האנגלי. כלל לא בטוח שזה אפשרי, בוודאי בטווח הקצר, אבל לפחות יש לקבוצה מאמן שמתאים – לפחות על הנייר – להיות היורש האולטימטיבי של יורגן קלופ, אשר אחריו נערכו חיפושים מאז 2015.
מרקו רוזה, שעזב את מנשנגלדבאך לטובת הג'וב המרתק, שיחק בזמנו אצל קלופו במיינץ, אפילו בליגה השניה. הוא חי ונושם את הסגנון של קלופ, קבוצותיו תמיד דגלו במעברים מהירים ולחץ גבוה מאוד, והשידוך הזה מבטיח רבות ומעלה את רף הציפיות בעונה שתהיה קצת מוזרה מבחינת האוהדים, כי לא יהיה הדרבי הגדול של עמק רוהר. שאלקה ירדה לליגה השניה ביחד עם ברמן, והצטרפה שם להמבורג.
קריסת האימפריות רק מדגישה את עליית הכוחות החדשים, ובראשם לייפציג שמקווה להתגבר באופן חלק על עזיבת נגלסמן באמצעות קידומו של הג'סי מארש האמריקאי מזלצבורג. מארש כבר עבד במועדון כעוזרו של ראלף ראנגניק ב-2018/19 ומכיר את כל הקונצרן מבפנים. השוורים האדומים היו כהרגלם נבונים מאוד בשוק ההעברות. לצד המכירה של אופמקאנו לבאיירן ושל עמיתו לעורף איברהימה קונאטה לליברפול, ולעזיבה המסתמנת של סאביצר, גויסו למערך הסקורר הפורטוגלי אנדרה סילבה שחזר לחיים בפרקנפורט, הבלם-מגן הקרואטי יושקו גווארדיול, החלוץ ההולנדי בריאן ברובי מאייאקס, ובלם שטרסבורג מוחמד סיבקאן – השם החדש בפס הייצור האינסופי של כשרונות צרפתים שמושבחים בלייפציג.
באופן כללי, היה זה קיץ של חילופי מאמנים בבונדסליגה – כיסאות מוזיקליים. כדי למלא את מקומו של רוזה, בחרה מנשנגלדבאך את אדי הוטר, האוסטרי שחולל שינוי מהפכני בפרנקפורט. כדי למלא את מקומו של הוטר, החתימה פרנקפורט אוסטרי אחר – אוליבר גלאסנר שבדיוק הצליח להעפיל על חשבונה עם וולפסבורג לליגת האלופות. וכדי להחליף את גלאסנר, הביאה וולפסבורג את מארק ואן בומל – אחד המינויים המסקרנים ביותר באירופה. הקשר הקשוח לשעבר סיים לפני שנתיים קדנציה סוערת באיינדהובן אהובתו, וכעת מתחיל הרפתקה חדשה הישר בצ'מפיונס-ליג, עם הסקורר ההולנדי ואוט וחהורסט שינסה להיות שלישי ברשימת מלך השערים, אחרי לבנדובסקי והולאנד.
ואם זה לא מספיק, הרי שגם לברקוזן מתחילה את העונה עם מאמן חדש, חרארדו סאואנה השווייצרי שהצעיד את יאנג בויז ל-3 אליפויות רצופות. הוא יצטרך להתמודד עם מכירתו של ליאון ביילי לאסטון וילה, אבל המועדון עשוי להשקיע בתבונה 32 מיליון יורו שקיבל תמורתו, ובינתיים בטחונו העצמי של פטריק שיק הצ'כי האמיר לגבהים חדשים אחרי ההופעה הפנומנלית ביורו 2020.
איך שלא תסתכלו על זה, העונה החדשה בבונדסליגה היא עונה של התחדשות. כולם החליפו מאמנים, הסגלים עוברים שינויים, וכל קבוצות הצמרת צפויות להציג כדורגל התקפי. זה מבטיח שערים רבים ודרמות – ואם נקבל גם מאבק אמיתי על הכתר, הרי שיהיה זה הבונוס הטוב מכולם.
מה דעתך על הכתבה?