פשוט אי אפשר להישאר אדיש אליו

|

לכבוד חגיגות יום הולדתו ה-30, אספנו עבורכם חמש דעות על כריסטיאנו רונאלדו

(גודל טקסט)

מאת: מערכת ספורט2       צילומים: gettyimages

 

שחקן מושלם שמוריניו לא הצליח להרוס (יעקב זיו)

 

כריסטיאנו רונאלדו עבורי הוא אחד מאחרוני השחקנים ששמם הפציע פתאום. מהדור שקדם ליוטיוב ולטוויטר, כך שלא שמענו עליו מגיל 9 וראינו קטעי וידאו שלו מכדרר כאשר קבוצות רדפו אחריו עוד כשהיה בגן. רונאלדו עבורי הוא מהגדולים שגילינו לפתע. בפעם הראשונה שרובנו שמענו עליו הייתה באותו משחק ידידות בין מנצ'סטר יונייטד לספורטינג ליסבון, אחריו החליט אלכס פרגוסון להחתימו. ואם להאמין לאגדות, היו אלה שחקניו של פרגי ששכנעו את הסקוטי בטיסה חזרה לאנגליה להחתים את הכישרון בן ה-18.

 

 

אני זוכר את הגיחה של רונאלדו לאולד טראפורד כמו שאני זוכר איך גילה לי עידן טל שיש בסגל של אברטון איזה צעיר אחד שקוראים לו וויין רוני ואומרים שהוא יהיה פול גאסקוין החדש. אני זוכר את רונאלדו כמו שאני זוכר את ליאו מסי שהגיח כילד אצל פראנק רייקארד מלה מאסיה. אני זוכר גם את טקס ההצגה של רונאלדו בסנטיאגו ברנבאו, את התמונות שלו עם פלורנטינו פרס בחדר הגביעים ואת האמירה שלו לנשיא: "חסר לך הלה דסימה. אני אביא לך אותו". הפורטוגלי בנה את עצמו, ובאמצעות כוח הרצון הפך לאחד הכדורגלנים הגדולים אי פעם.

 

אני לא מסכים עם סוכנו שטען כי הוא הגדול מכולם, אבל עם המספרים המדהימים שלו קשה להתווכח. אמרו שהוא שחצן, מפונק, דואג רק לג'ל בשיער ולמראה החיצוני. אמרו וטעו. רונאלדו שחקן מושלם ועולם הכדורגל היה משעמם הרבה פחות בלעדיו. מדובר ביהלום שטופח על ידי אלכס פרגוסון ומורק על ידי קרלו אנצ'לוטי. ומבחינתי, אני שמח שז'וזה מוריניו לא הצליח להרוס אותו. שאפו

 

עולם הכדורגל היה משעמם בלעדיו

 

סוס ערבי גזעי (סלבה ברזילאי)

 

שמחתי כאשר התקשרו לבקש ממני לכתוב 150 מילים על רונאלדו. הזמנתי פיצה לאות הזדהות עימו (בכל זאת, שמן). אבל אז נפל לי האסימון. והברזילאים עוד קוראים לפורטוגלים דבילים. אבל האמת היא שלברזילאי, רונאלדו יש רק אחד.

 

כריסטיאנו הוא הנסיך ממדירה, איפה שבנו לו פסל. אי יפהפה שארוחת בוקר טיפוסית בו מורכבת משלושה סוגי דגים. נראה לי שרק עם תזונה כזו אפשר לגדל גוף כל כך מושלם. חיים לא קלים עברו על הילד. אללה יסטור ובניו. הוא לא אכל קורנפלקס עם חלב מפוסטר, ילדות שהמרחק בין פשע ובית ספר הוא בעובי של שערה. אבל ההוא מלמעלה נגע לו בכתף.

 

בגיל שלושים יש לו כבר כוחות של סוס ערבי גזעי. והוא רק מסתכל קדימה עדי לכבוש עוד אחד. וואלה, הבן אדם אוהב גולים יותר מאשר את אמא שלו. הפורטוגזי מביא חיוך גדול לבנות. גם החבר'ה הזמינו אותו למשאית השנייה של המצעד, בקיצור הוא אהוב באמת. מה שכן הפורטוגלי היחיד שאני באמת אוהב זה ואסקו דה גמה שהשאיל את שמו לקבוצת ליבי ואסקוווו. מזל טוב כריסטיאנו.

 

כוחות של סוס ערבי גזעי

 

ספורטאי בכל רמ"ח אבריו (דניאלה סמרי)

 

במשך אי אלו שנים רונאלדו חסה בצילו של מסי. "נולד לצערו בדור הלא נכון" נאמר עליו. אבל כריסטיאנו ניצל את תחושות התסכול. והוא השתפר והתבגר. שלא כמו דמות השחצן שמנסים להציגו, מדובר בספורטאי בכל רמ"ח אבריו. כזה שדגל מאז ומתמיד בעבודה קשה. הוא לא הסתפק בלהיות "אחד הטובים", הוא רצה את כל הקופה.

 

בתחרויות ריצה, ידוע שעדיף להיות משובץ למקצה בו מתחרים דווקא הרצים הטובים ביותר, כי הניסיון להשיגם מביא אותך לשיפור הביצועים האישיים. זה בדיוק מה שקרה לרונאלדו. משהו באישיות שלו גורם לו תמיד לרצות יותר. והכי מדהים – שלא נראה שיש לו כוונה לעצור.

 

כריסטיאנו רונאלדו חוגג 30 כשהוא הוא מצוי בכושר שיא, ואחרי שקטף כמעט כל תואר אפשרי. אבל מעל כל אלה אפשר לציין את המתנה הגדולה ביותר שקיבל cr7 ליום הולדתו – הוא נכנס אל העשור הרביעי בחייו כשהוא לא זקוק עוד להוכחות וצידוקים שהוא, אכן, השחקן הטוב בעולם.

 

ספורטאי בכל רמ"ח איבריו והכדורגלן הטוב בעולם

 

מייקל ג'ורדן של הכדורגל (יניב אורגד)

 

עבורי כריסטיאנו רונאלדו הוא מייקל ג'ורדן של הכדורגל. שניהם סופרסטארים, פנומנים, נרקומנים של המשחק, אגומאניקים על ומחוץ למגרש. שניהם השכילו לעכל את העצה שקיבלו משני מאסטרים (אלכס פרגוסון ופיל ג'קסון): "לעבוד בשביל הקבוצה זה בעצם לעבוד יותר בשבילי".

 

שניהם מבריקים, זוללי תארים שלא יודעים שובע, מנהיגים, שניהם מושכי אש. או שאתה אוהב או שאתה שונא (את ג'ורדן שנאתי ואני רואה באהבת CR7 נדבך בהתבגרות שלי). אני רק מקווה שרונאלדו יפסיק בזמן. ולא נמצא אותו בעוד 10 שנים, בגיל 40, משחק באקדמיקה עבור עוד קצת גולים וחופן יורוס כפי שעשה ג'ורדן בוושינגטון וויזארדס.

 

שני נרקומנים של המשחק ואגו מניאקים על ומחוץ למגרש

 

 

עוד לא הגדול מכולם. עוד לא (מיכאל יוכין)

 

כריסטיאנו רונאלדו שינה את ההגדרות בכדורגל, כי את כמות השערים המדהימה שלו הוא מבקיע מעמדת שחקן אגף. תסתכלו על הסקוררים הגדולים בתולדות המשחק – אלה שסיפקו מספרים מפלצתיים, ותגלו שכולם חלוצים. רונאלדו שונה. נדירות הפעמים בהן הוצב במרכז הרחבה, את הקריירה במנצ'סטר יונייטד הוא התחיל כיורש של דיוויד בקהאם מצד ימין, ובהמשך ניכס לעצמו את הקו השמאלי. התזמון שלו באיתור מצבי הבקעה, אותם הוא מנצל בדרך כלל בנגיעה אחת, הוא אמנות של ממש.

 

רונאלדו מצטיין גם בניצול מופלא של הכישורים האתלטיים שלו. המהירות, כושר הפריצה, הניתור בנגיחה, עוצמת הבעיטות – הפורטוגלי האתלט הטוב ביותר שראינו בכדורגל בעשור האחרון. וכאן יש לחגיגות יום הולדתו ה-30 חשיבות נוספת. כיום נראה רונאלדו בשיאו מבחינה גופנית, אבל יהיה מעניין מאוד לראות כיצד יגיב כאשר כושרו יירד באופן טבעי בשל גילו. האם ימציא את עצמו מחדש? האם ישנה תפקיד? האם הוא מסוגל להמשיך להיות כוכב-על גם בעוד מספר שנים? את מקומו בהיכל התהילה הוא כבר קנה, אבל אם התשובה לשאלות אלה תהיה חיובית, הרי שהוא עשוי אולי להיזכר כגדול השחקנים אי פעם. נכון לעכשיו, הוא עוד לא שם.

 

שינה את ההגדרות בכדורגל. אומנות של ממש

עוד באותו נושא: מייקל ג'ורדן

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי