ההצהרה של נשיא ברצלונה, ג'וזפ מריה ברתומאו, שאיש בהנהלת ברצלונה לא פקפק לרגע ביכולתו של המאמן ארנסטו ואלוורדה העונה, היא למעשה גירסה מעודנת ועדכנית למה שפעם היו מכנים בתקשורת "הנשיא נתן גב למאמן". הביקורת על המאמן קיימת למרות שזכה "בגביע המלך" והקבוצה צפויה להשלים היום דאבל שמיני בתולדותיה ורביעי מאז 2009 אם תשיג נקודה ומעלה בריאסור מול דפורטיבו לה קורוניה. ואלוורדה אפילו ניפץ שני שיאים, כשתחתיו ברצלונה לא מנוצחת כבר 40 משחקים רצופים, כולל מהעונה שעברה, ובנוסף קבעה שיא ליגה חדש של 33 משחקים ללא הפסד מתחילת העונה (25 נצחונות ו-8 תיקו).
האם קבוצה עם מאזן כזה מסוגלת לפטר את המאמן שלה או לגרום לו לעזוב? מה שעלול לגרום לכך הוא הערב ההוא באולימפיקו ברומא, בו בארסה השאננה והשחצנית משהו עלתה למגרש ברבע הגמר ליגת האלופות עם יתרון 1:4 מהמשחק הראשון בקאמפ נואו, וספגה שלישייה ששלחה אותה הביתה בלי שום תגובה, דבר שיצר תחושה של כישלון מהדהד. לעומת זאת, במועדון רואים בעיניים כלות את היריבה השנואה ריאל מדריד, שנראית בדרך לזכות אליפות אירופה שלישית ברציפות, ומרגישים שההגמוניה ניטלה מהם. הליגה והאליפות כבר לא מספיקים אחרי שהגביע עם האוזניים הגדולות עושה את דרכו יותר מדי פעמים בשנים האחרונות לסנטיאגו ברנבאו. "יש הרגשה שהעתיד של ברצלונה לא ברור", אמר איבן מרטין מרדיו בילבאו.
בבירת ספרד פיתחו תיאוריית קונספירציה משונה במיוחד, שכוללת גם את נשיא ריאל מדריד פלורנטינו פרס, שצוטט כאומר: "כולם יודעים למה ברצלונה לא עברה את רומא". לפי אותה תיאוריה, בארסה יכלה לעבור את רומא בקלות אם היתה רוצה, אך כולם נראו אדישים במשחק כולל ליאו מסי. ולמה בארסה לא רצתה לנצח? כי היא חששה להיפגש עם ריאל מדריד בחצי הגמר או בגמר ולהיות מושפלת, זאת בעקבות הטענה שברצלונה הנוכחית לא יכולה לנצח את ריאל מדריד בכושרה הנוכחי, והעדיפה לנטוש את המפעל מול רומא מאשר להיות מודחת מול הלבנים כדי להתרכז בדאבל ולא להתפזר לתואר שלישי. כמו תמיד כשמדובר בקונספירציות זה נשמע קצת הזוי, אבל יהיו מי שיראו בכך הסבר לחלק מהתעלומה. תיאוריה נוספת היא ששחקני בארסה המשחקים בנבחרות שלהם העדיפו להקריב את הקבוצה כדי להיות רעננים יותר למונדיאל. נכון או לא? תשפטו בעצמכם.
סיבה נוספת לטענות נגד המאמן היא שתחתיו ברצלונה הפכה לקבוצה משעממת, שתלויה ביום גדול של ליאו מסי. קבוצה שמשחקת כדורגל יותר מכני ופחות מלהיב וסוחף. לא ברצלונה שמיליונים רצו לראות כל דקה של משחקיה. ואלוורדה הכניס לקבוצה מימד בינוני של כדורגל עצור, הגנתי, ומפוקח יותר ואין יותר התלהבות מברצלונה. יש נצחונות ויש יציבות שהגיעה במחיר של משחק לא מלהיב. החששות הן שאחרי עזיבת אנדרס אינייסטה יישאר רק מסי עם הברק וברצלונה חוששת מהעתיד.
ואלוורדה. הכניס לקבוצה מימד בינוני (AFP)
ברתומאו הגן על ואלוורדה בטענה שפתח את העונה עם נתונים קשים מאוד והצליח להפוך אותה לסיפור הצלחה. העזיבה של ניימאר הייתה יכולה לזעזע כל מועדון בעולם, ובתחילת העונה רבים חשבו שריאל מדריד תכבוש את הכדורגל הספרדי ותזכה בכל התארים בקלות. הבלאנקוס היכו בקטלאנים פעמיים בסופרקאפ הספרדי וכולם בברצלונה התכוננו לשנה קשה עם מאמן אפור, לא ממש כריזמטי וכזה שאולי יעוף אחרי כמה מחזורים.
מה שקרה בהמשך היה בגדר נס. ריאל מדריד נכנסה לסחרור לא ברור, ברצלונה נכנסה ליציבות והתוצאה היא דאבל שאיש לא חזה. במובנים רבים, ואלוורדה מזכיר בג'נטלמניות שלו את יופ היינקס. הכדורגל שלו לא נוצץ כמו של מאמנים קודמים, אבל הוא ידע להוציא משחקנים את המקסימום. לדבר איתם, להנחות אותם. אולי חוסר הניסיון במעמד כמו רבע גמר ליגת האלופות היכה בו. היכן שהיה צריך להיות ספונטני, להמציא את עצמו מחדש, לטלטל את השחקנים ולהעיר אותם מהחלום הרע. את זה אין לואלוורדה. הוא ידע להכניס את ברצלונה למסלול של טייס אוטומטי, אבל כאשר מתרחש משהו מפתיע, לא ידע להגיב.
הישגים שבגדר נס (AFP)
מי שכנראה ישלם את המחיר הוא המנהל הספורטיבי רוברט פרננדס, שחוזהו לא יחודש בקיץ וג'ורדי קרויף אף הוזכר כמועמד להגיע במקומו. בבארסה שוררת אכזבה קשה מהרכש של פרננדס, שלטענתם הביא יותר מדי שחקנים בינוניים וחסרי מעוף. עוסמאן דמבלה ופיליפה קוטיניו שיחד עלו 280 מיליון יורו לא מצליחים להטביע חותם, למרות שהברזילאי לא לא שיחק בליגת האלופות. בנוסף נראה שאפקט פאוליניו נגמר והוא נעלם. אלייש וידאל, לוקה דין, יירי מינה, נלסון סמדו, אנדרה גומש ופאקו אלקסר נחשבים כולם לכשלונות והיחיד שנחשב להצלחה הוא הבלם הצרפתי סמואל אומטיטי, אך עושה רושם שזה מעט מדי ומאוחר עבור פרננדס. כשבמקביל, ריאל מדריד הצליחה לדאוג לעצמה לדור העתיד עם שחקנים בדמות איסקו ומרקו אסנסיו.
אולי ברצלונה זקוקה למאמן אחר, תואם פפ גוורדיולה, שיעשה מהפכה חדשה. אולי היא בכלל צריכה מאמן מהסוג של יורגן קלופ, שהפך את ליברפול לקבוצה הרבה יותר מסעירה מבחינה התקפית מאשר ברצלונה, דבר שמתקשים לקבל במועדון הקטלאני.לוואלוורדה יש חוזה לעונה נוספת עם אופציה לשלישית, וכנראה שהוא לא יפוטר עד שלא יימצא מאמן שיוביל מהפכה חדשה ומסעירה בבארסה. ואלוורדה מצידו מודע לבעיות ורוצה למכור את אנדרה גומש ולוקה דין שלא יהיו בקבוצה שנה הבאה, כשגם דמבלה וסמדו עשויים להימכר אם בברצלונה יקבלו החלטות קשות. לדעת ואלוורדה, ברצלונה צריכה לממש נכסים כדי לרכוש שחקנים שכן יענו על הדרישות. בינתיים יחגגו בקטלוניה את הדאבל, אבל ירגישו החמצה מסוימת.
מה דעתך על הכתבה?