בשלוש משש השנים האחרונות מאבק האליפות בספרד הוכרע במחזור האחרון. תרחיש דרמטי כזה יכול לחזור העונה, אך זה הדמיון היחיד לעבר. שנים שבלה-ליגה, שתחודש הערב בדרבי בין סביליה לבטיס – לא זוכרים עונה כזו. כוכבים שהגיעו במאות מיליוני יורו נפצעו ואכזבו והכדורגל חסר ברק. הספרדיות כבר לא נחשבות לחזקות באירופה. אין ספק שמתגעגעים לכריסטיאנו רונאלדו וניימאר. רגע השיא העונה בספרד כלל לא היה בליגה עצמה אלא כשאתלטיקו מדריד הדהימה 2:3 את ליברפול.
מגיפת הקורונה השפיעה על כל העולם והכניסה את כולם לפרופורציות. בשלב מסוים, חידוש העונה הוטל בספק עצום. אמנם אנחנו (האוהדים) נמשיך להתלונן, זה הטבע שלנו –אבל פחות. בעיקר עם ציפייה גדולה למועד ב' – 11 מחזורי הסיום יהיו טובים ומרתקים יותר, גם ללא הקהל.
ריאל מדריד איבדה את הזהות
אם לא הסמל על החולצה והצבע הלבן אפשר היה להתבלבל: מי הקבוצה שמשחקת בסנטיאגו ברנבאו? ריאל של זינדין זידאן למדה מהיריבה העירונית וקודם כל משחקת שלא לספוג. עם פרלאן מנדי ב-11 זה מצליח הרבה יותר. טיבו קורטואה בדרך הבטוחה לזכות בתואר "הזאמורה" אך בברנבאו תמיד חשבו התקפה. ההגנה החזקה נובעת מסגנון המשחק ההגנתי עם ארבעה קשרים, מה שמחמיר כשאיסקו מסופסל. ריאל לא יכולה להיות כמו אתלטיקו. זה מתקבל על הדעת במשחקים נגד פריז סן ז'רמן, קלאסיקו או מנצ'סטר סיטי, אך לא בשאר העונה.
שנים שבריאל חיכו לכזו עליונות במשחקי הקלאסיקו וביתר משחקי הצמרת. ריאל לא ספגה נגד בארסה ולקחה ארבע נקודות, גם נגד אתלטיקו, אך איבדה מייד את הפסגה בשלומיאליות עם הפסד נוראי לבטיס. קארים בנזמה שפתח בסערה – נעצר, ואף שילוב של זידאן בהתקפה לא עבד היטב לאורך זמן. הבעיות בהתקפה זהות לאשתקד. כעת, אדן הזאר חוזר בטירוף, רוצה לנער את הטייטל "כישלון" ולהוכיח את עצמו. הוא ישפר משמעותית את המשחק של ריאל אך חייב לספק מספרים בניגוד לספטמבר-נובמבר. אולי עם מרקו אסנסיו בצד ימין, שטרם שיחק העונה – זידאן יקבל את הטריו שחלם עליו. נראה שאין לזידאן ברירה אלא לשחרר את הרסן ולשחק עם מרסלו. העונה הנוכחית היא בינתיים כישלון, בטח לאור מה שקורה אצל יריבתה הגדולה.
ליאו מסי עצבני
זו לא הפתעה שמסי ימשיך בברצלונה אך ניתן לשער שהעונה, לראשונה– היו לו מחשבות לעזוב. ברצלונה עברה השנה לא מעט, וחמור מכך – סובלת מאויב מבפנים. ההנהלה עשתה שורה של מהלכים בלתי מובנים, החל מההשמצות ברשתות החברתיות, הדרך הבלתי נסבלת בה מאמן פוטר (לראשונה באמצע העונה מאז 2003) וזאת מעבר לעייפות מקצועית. ועדיין, עם כל מה שקרה – מאזן חוץ נוראי, חורים בהגנה ופציעות – בארסה בפסגה, מקבלת בחזרה את לואיס סוארס כאשר הוא ומסי שיחקו יחד העונה רק 14 פעמים בליגה. סוארס ספג לא מעט ביקורת על יכולתו אבל יודע לסתום פיות.
אין לקיקה סטיין השפעה משמעותית בינתיים וגם האוהדים מבינים ששליטה בכדור וסגנון משחק זה יפה, אך בארסה תמיד תרגמה את הדומיננטיות להזדמנויות ושערים. וכעת, יותר ממערך כזה או אחר, המאמן יהיה חייב לקבל החלטה משמעותית: לתת למסי יותר מנוחות. הקפטן נעדר מחמישה משבעת משחקי הפתיחה, ובהמשך השלים 90 דקות בכולם. פציעה אחת שלו עלולה לשבש הכל.
אתלטיקו צריכה להתעורר מחלום אנפילד
הזיכרון האחרון מהקולצ'ונרוס נפלא – מהפך הירואי באנגליה נגד אליפות אירופה. היו שם הרבה לב ונשמה, יאן אובלק אחד גדול והתעלות מדהימה של מרקוס יורנטה. העניין הוא שבליגה מדובר בעונה כושלת, ומאנדרדוג אתלטיקו הופכת לפייבוריטית. מעולם לא הגיע צ'ולו לשלב הזה של העונה כשהוא מחוץ לליגת האלופות ולא החמיץ את הכרטיס בעונה מלאה. וכעת יש לחץ. קבוצות יבואו להסתגר ואתלטיקו תצטרך למצוא פתרונות. ז'ואאו פליקס התקשה להוביל בעונת הבכורה, כשגם המאמן שלו לא ממש עזר לו מלבד הפציעות, והפרטנרים שלו לא מספיק טובים או פצועים. התוצאה: 31 שערי זכות בלבד ותשעה משחקים בלי אף שער. האם ניתן לסמוך על דייגו קוסטה?
סביליה לא מרגישה בבית
היו שנים בהן הרמון סאנצ'ס פיחואן היה המגרש הלוהט בספרד. עם האווירה ביתית מחשמלת, קצב המשחק המהיר והאיכויות בהתקפה – היה קשה מאוד לחלץ נקודות מסביליה. העונה, גם אחרי "התיישרות העקומה" – שישה ניצחונות ב-13 משחקים – מדובר בקבוצה די משעממת.. נראה שהספרדי לא למד את הלקח מזמנו בריאל וניסה להפוך את קבוצתו לנבחרת ספרד. לוקאס אוקמפוס הוא שחקן ההתקפה היחיד שמבריק בזמן ההתעקשות הבלתי נגמרת על לוק דה יונג. מואנס דאבור וצ'יצ'ריטו כבר הרימו ידיים. האנדלוסים מדורגים במקום השלישי ורוצים מאוד לנצל את המשבר אצל היריבות האחרות אך לוח משחקים שלהם קשה.
סיפור אהבה
ריאל סוסיאדד נראית נפלא עם מרטין אודגור הנפלא שמנהל את העסק ומציג רגעי קסם, נהנית מכל משחק. בגמר הגביע המרגש תפגוש את אתלטיק בילבאו על טהרת החבל הבאסקים, הסיפור הגדול העונה בספרד. רק חבל שאריץ אדוריץ לא יהיה שם. אמנם העונה של בטיס הולכת לשום מקום על אף פוטנציאל התקפי עצום, אך כל זה לא מפחית מההישג העצום של חואקין שמציג עונת שיא לעת זקנה, כשהוא מתקרב לגיל 39. לא פחות מרשים ממנו סאנטי קאסורלה, שאם העונה הקודמת שלו הייתה גדולה מה נגיד עכשיו? מאז עונת הבכורה בארסנל לא כבש 12 שערים.
סימאונה. אין הרבה זמן (PIERRE-PHILIPPE MARCOU/AFP via Getty Images)
התחזית
קשה להמר נגד מסי, שיזכה בעוד אליפות. ברצלונה יודעת לנצח את המשחקים החשובים והמאזן שלה בעשור הזה אינו מקרי. היא כובשת שערים בקלות וזה יכריע את הכף, מה גם שכעת הקושי של "משחק חוץ" נפרד מדרכה. לפני ארבע שנים ניצח זידאן בכל 11 מחזורי הסיום וגם זה לא הספיק לו. בארסה עם 25.8 נק' בממוצע ב-11 המחזורים האחרונים בחמש השנים האחרונות, וריאל עם 23.8. הבלאנקוס שרחוקים שתי נקודות – יסתפקו בסגנות. עניין חמשת החילופים היה צפוי לעזור לה לאור הסגל עמוק על הנייר, אך שחקנים כמו גארת' בייל וחאמס רודריגס לא תרמו דבר השנה וכך גם לוקה יוביץ' הפצוע שעוד קודם מריאנו הועדף על פניו.
הניסיון של אתלטיקו יעזור לה לסיים שלישית. במחזור הסיום היא תפגוש את סוסיאדד והיא מסוגלת לנצח בשיניים עם 0:1 כמיטב המסורת. ולנסיה הלחוצה מכולן – נראית מחוץ לעניינים בשל לא מעט בעיות עם ההנהלה, מאמן חסר ניסיון על הקווים ועונה בה רודריגו לא מבקיע מספיק. זה עלול שלא להספיק גם למקום השישי. ומה עם חטאפה? הסינדרלה החמיצה אשתקד את הכרטיס לצ'מפיונס במחזור האחרון וזה היה שובר לב. העונה זה עשוי לקרות שוב, גם אם דחיית המפעלים האירופאים תמנע ממנה עומס. אחרי שהדהימה את אייאקס, היא בהחלט מסוגלת לעשות את זה נגד אינטר.
סלטה ויגו תשרוד בזכות יאגו אספס אך זה לא יוכל להימשך לנצח. אספניול צפויה לרדת לליגה השנייה לראשונה מאז 1994. ככה זה עם פער שש הנקודות, אחת ההתקפות הגרועות בליגה וכשעד תום העונה מחכה לה דרבי בקאמפ נואו, מפגש עם ריאל מדריד וגם משחקים נגד ריאל סוסיאדד ו-ולנסיה בחוץ.
אודגור. המרענן של העונה ( Denis Doyle/Getty Images)
מה דעתך על הכתבה?