שחקן העבר הצרפתי עמנואל פטי ערך ריאיון בספרד, שבו התייחס לאמבפה וריאל מדריד, צ'אבי וברצלונה ומיקאל ארטטה וארסנל, קבוצתו לשעבר.
על ארסנל ארטטה: "בכדורגל המודרני, במיוחד במועדונים גדולים, אין לך זמן לעשות על המגרש את מה שאתה רוצה לעשות, לממש את החזון שיש לך עבור השחקנים שלך. אני יודע על כל הביקורת שהוא ספג כשחתם לראשונה בארסנל, על כל הבעיות שהוא נאלץ לנהל בחדר ההלבשה עם שחקנים כמו אובמיאנג, למשל. אבל צעד אחר צעד, הצוות הזה חזר עם ה-DNA שלו על המגרש, והעבודה שארטטה עשתה מדהימה. אני חושב שמה שהוא עושה עם הסגל הזה מדהים. יש לו שיטת משחק ברורה, זהות ברורה, והוא מאוד תובעני מהשחקנים שלו. הוא אוהב את השחקנים שלו, אבל אין להם מקום לעשות מה שהם רוצים, הם חייבים לציית לכללים בכל עת. השחקנים הם לא הכוכבים, הקבוצה היא הכוכבת, והוא נותן לקבוצה הזו מנטליות אמיתית, אחדות אמיתית וזהות גדולה על המגרש".
על ברצלונה: "עם צ'אבי כשחקן זו הייתה תקופה נהדרת. וכל אוהדי ברצלונה תמיד יאהבו אותו על מה שהוא עשה עבור המועדון. עכשיו, כמאמן, הוא יודע כמה זה קשה, במיוחד על הספסל. אני מכיר הרבה מאמנים שעברו תקופה לא טובה…
לברצלונה היו כל כך הרבה בעיות על המגרש ומחוצה לו. המועדון הזה כל כך פוליטי… במועדון הזה קשה מאוד להשיג שלווה. אתה יכול לזכות בליגת האלופות, אתה יכול לזכות בליגה, אבל בחצי השנה הבאה זה יכול להשתנות… צ'אבי התלונן על הרבה דברים בחודשים האחרונים. על השופט, על כסף, על זה שחלק מהשחקנים לא בכושר ולא נותנים 100%. הוא תמיד ניסה למצוא סיבות שונות לעונה הקשה שהם עוברים.
"הוא אמר שהוא לא מוערך: זה המחיר שאתה צריך לשלם כשאתה מנהל מועדונים גדולים. אנצ'לוטי עבר את אותו הדבר בפ.ס.ז'. יש כל כך הרבה מאמנים מעולים עם הרבה ניסיון, כל כך הרבה תארים, אבל פתאום, המצב משתנה.
"היו לו כל כך הרבה שחקנים מובילים שנפצעו ברצף, שזה די מדאיג. כשאני רואה את עוסמאן דמבלה כאן בפ.ס.ז', הוא אף פעם לא נפצע. הוא הגיע לפ.ס.ז', ולא פצוע. בברצלונה הוא תמיד היה פצוע… אמרו לי שגם דקו התווכח עם צ'אבי על דברים שונים… וכמה שחקנים גם לא מרוצים מהדרך בה המועדון התייחס אליהם. "זה משחק חשוב מאוד נגד נאפולי".
על הקהל שהשתנה: "הדרבים הגדולים תמיד היו הטובים ביותר, גם ששיחקתי נגד ליברפול, באנפילד, עם You'll Never Walk Alone, התמיכה של האוהדים, אהבתי אותם על הדברים האלה. אני זוכר את הקלאסיקו נגד ריאל מדריד; הרעש היה מדהים באצטדיון. אבל אני חושב שרוב האווירה ברוב האצטדיונים השתנו מאוד. זה כבר לא אותו דבר.
"הם לקוחות, הם לא אוהדים. התשוקה עדיין קיימת, אבל היא כבר לא אותו הדבר. פעם היו אוהדים אמיתיים שאהבו את המועדון מאז שנולדו. אני חושב שזה מאוד שונה עכשיו. בגלל המחיר של הכרטיסים, גם האולטראס נעלמים. הזהות לא זהה. אני לא רוצה להישמע זקן, אבל פעם היה טוב יותר".
על אמבפה בריאל: "אם אמבפה ילך למדריד, זו עלולה להיות בעיה. לא רק מבחינת שכר בחדר ההלבשה, אלא גם מבחינת מנהיגות. בלינגהאם מדהים, גם ויניסיוס, ואם הוא ילך למדריד, הוא יצטרך לשחק כחלוץ, בדיוק כפי שעשה לאחרונה בפ.ס.ז'. אבל כולנו יודעים שזו לא העמדה הטובה ביותר שלו. יש הרבה שאלות ואין תשובות".
"לכולנו בצרפת נמאס מהסיפור הזה. כל שישה חודשים, תמיד יש את אותו הסיפור על הפרק. הוא עוזב? אתה הולך להישאר? שמח? אכלת ארוחת בוקר טובה הבוקר? האם הוא עשה קקי טוב? גם בצרפת נמאס לנו. אני יכול להבין שגם השחקנים מוטרדים מהמצב הזה, כי כל תשומת הלב מתמקדת באמבפה כל הזמן. אנחנו לא מדברים על פריז סן ז'רמן, אנחנו תמיד מדברים על אמבפה. אז זה עשוי להיות בעיה עבור חלק מהשחקנים לנהל את המצב הזה. ובגלל זה אמרתי שנמאס לי לדבר על זה כל שלושה שבועות".
מה דעתך על הכתבה?