מעטים הם החלוצים שבגיל 36 שומרים על אותו סטנדרט משנות השיא שלהם. במקרה של רוברט לבנדובסקי, שכבר נראה בתחילתה של דעיכה תואמת גיל, זה עוד יותר מיוחד. אבל נראה שלפריחה המחודשת של הפולני יש הסבר מנומק מאוד. בקצרה, היא מתנקזת לשתי מילות מפתח: האנזי פליק.
ב"מונדו דפורטיבו" בדקו ומצאו שלבנדובסקי, שכבש 14 שערים בכל המסגרות, כבר כבש 97 שערים בקריירה תחת שרביטו של פליק, תחילה במדי באיירן מינכן וכעת במדי ברצלונה. לשם כך, הזדקק לבנדובסקי ל-83 משחקים בלבד.
פליק, אם כך, מביא את לבנדובסקי לקצב כיבושים שגם טובי המאמנים בעולם לא הצליחו. תחת יורגן קלופ, לבנדובסקי אומנם כבש 103 שערים אבל עשה זאת ב-187 משחקים. עם פפ גווארדיולה הוא הגיע ל-67 שערים ב-100 משחקים; עם קרלו אנצ'לוטי, הוא כבש 54 ב-57 הופעות; עם יוליאן נאגלסמן 46 ב-50 – והרשימה נמשכת.
"לבנדובסקי צעיר לנצח, ומי שאחראי לכף הוא לא פפ, לא קלופ ולא אנצ'לוטי", קראה הכותרת ב"מונדו דפורטיבו", שם הוסיפו גם סטטיסטיקה מתקדמת יותר: לבנדובסקי לא רק כובש יותר עם פליק, אלא גם אפטקיבי יותר, מייצר יותר מצבי הבקעה לאחרים ומבשל יותר, מנצח יותר מאבקים ונוגע בכדור ברחבה לעיתים קרובות יותר.
"פליק מביא את לבנדובסקי לטופ", נחתמת הכתבה, "עכשיו שניהם שוברים שיאים בברצלונה, כך שלבארסה אין יותר ממה לחשוש מבאיירן".
מה דעתך על הכתבה?