"אני פשוט אסיר תודה על כך שאני יכול לשחק שוב אחרי כל מה שעברתי", אמר ג'ק הארפר בריאיון באנגליה, כשעיניו מתמלאות דמעות. "הכדורגל שוכח ממך מהר, אבל עכשיו אני עובד קשה כדי לקבל הזדמנות נוספת". בגיל 28, רחוק מאור הזרקורים של הברנבאו, הארפר משחק היום בליגה הרביעית בספרד – אך הסיפור שלו הוא הרבה יותר מסיפור של כישרון שהחמיץ.
הארפר מייצג סיפור ייחודי בכדורגל המודרני. במשך שש שנים התחנך במחלקת הנוער של ריאל מדריד, שם התאמן תחת שרביטו של זינדין זידאן והתרועע עם כוכבי העל של המועדון. כריסטיאנו רונאלדו, שנהג להשתמש בבריכת השיקום במקביל להארפר הצעיר, אף העניק לו עצות על חשיבות האימון בחדר הכושר. "הוא היה מזכיר לי שאני חייב להתחזק כדי להימנע מפציעות", משחזר הארפר, "תוך כדי שהוא משוויץ בשרירים שלו".
בגיל 18, כשעמד בפני קידום לקבוצת המילואים של ריאל מדריד, קיבל הארפר החלטה דרמטית: לעזוב את המועדון למרות שנותרו לו עוד שנתיים בחוזה. "זו הייתה תקופה של שינויים במועדון", הוא מסביר. "פרס החליט לצמצם את מספר קבוצות הנוער, וראיתי הזדמנות לפתוח דף חדש". ההחלטה הזו הייתה רק תחילתו של מסע מורכב, שאיש לא יכול היה לצפות את המהמורות שיופיעו בדרך.
לאחר תקופה קצרה בברייטון האנגלית, חזר הארפר למלאגה – עיר הולדתו. שם, לאחר עונה מוצלחת בקבוצת המילואים, זכה סוף סוף להזדמנות בקבוצה הבוגרת. 26 הופעות ויכולת טובה הובילו לחוזה עם חטאפה מהליגה הספרדית הבכירה – מה שנראה כמו פריצת הדרך המיוחלת. אבל אז, באוקטובר 2019, הכל השתנה.
"התעוררתי יום אחד והרגליים שלי היו כל כך נפוחות שלא יכולתי ללכת", משחזר הארפר את הרגע ששינה את חייו. "היה זה בסביבות חמש בבוקר. הערתי את בת הזוג שלי, הדלקתי את האור וראיתי שהרגליים שלי נפוחות לגמרי. הכאב היה בלתי נסבל". הרופאים עמדו חסרי אונים מול התסמינים המסתוריים. חודשים של בדיקות דם ובדיקות רפואיות לא הובילו לשום אבחנה ברורה.
התקופה שבאה לאחר מכן הייתה הקשה ביותר בחייו של הארפר. בעוד הקריירה שלו עומדת מלכת, הוא נאבק גם במשבר נפשי עמוק. "אם לא היו לי משפחה ובת זוג תומכת, אני לא יודע מה היה קורה", הוא מודה. "לא לשחק כדורגל היה הדבר הכי קשה שעברתי בחיי. בדיוק כשניסיתי לפרוץ לליגה הבכירה, איבדתי שנתיים קריטיות. והכדורגל, כידוע, שוכח ממך מהר מאוד".
רק לאחר שנתיים של חיפושים, הגיעה סוף סוף האבחנה: דלקת מפרקים שגרונית – מחלה הגורמת לכאבים ונפיחות במפרקים. "זו מחלה מורכבת", מסביר הארפר. "יש לה גרסאות שונות, אבל במקרה שלי, תרופה חדשנית יחד עם שינוי דרמטי באורח החיים עשו את ההבדל". כיום הוא מזריק לעצמו תרופה כל שבועיים, ומקפיד על תזונה קפדנית הכוללת בשר אדום, ביצים וגבינות, תוך הפחתה משמעותית בצריכת פחמימות.
היום, בגיל 28, משחק הארפר בלינאנסה מהליגה הרביעית בספרד. האצטדיון הצנוע של הקבוצה, הנמצא באזור מפרץ גיברלטר, רחוק מאוד מהברנבאו המפואר. "אני מרוויח חמישה אחוזים ממה שהרווחתי בעבר", הוא מודה בכנות, "אבל זה לא משנה לי. אני על הדשא שוב, נהנה מהמשחק ומרגיש כמו בן 21 בגלל כל הזמן שהחמצתי".
למרות המרחק העצום מהפסגה, הארפר מסרב לוותר על חלומותיו. "זה נשמע בלתי אפשרי כרגע, אבל החלום לשחק בנבחרת סקוטלנד עדיין חי", הוא אומר בחיוך. "אני במרחק כמה עונות טובות מלדפוק על הדלת. נשמע מטורף? אולי. אבל למה לא?" אחרי כל מה שעבר, מי יעז להגיד שזה בלתי אפשרי?
מה דעתך על הכתבה?