מתיאס אלמיידה, מאמן סביליה, התייחס במסיבת העיתונאים לקראת המשחק מול ברצלונה מחר (ראשון) לנושאים חברתיים רחבים, אחרי שנשאל על אוהדת הקבוצה שחולה בסרטן וזוכה לסיוע כספי מאוהדים רבים. הארגנטינאי, שהוזכר בעבר כמועמד למכבי חיפה, ניצל את השאלה כדי לדבר על כוחו של הכדורגל, אך גם על הפער בין העולם הספורטיבי למציאות שמחוץ למגרשים.
"לכדורגל יש משהו מאוד יפה – הוא מעורר רגשות", אמר אלמיידה. "כשהוא מנוצל נכון, הוא יכול להיות תרופה להרבה אנשים. גם לנו, כמובן. כמה אנשים מתפרנסים ממנו? זו זכות גדולה שהכדורגל מאפשר לנו להכיר תרבויות שונות, לטייל בעולם, לפגוש אנשים ולחוות דברים. באופן אישי, אני לא יודע מה הייתי עושה בחיים אלמלא הכדורגל".
בהמשך הרחיב המאמן והציג ביקורת חברתית רחבה יותר: "הכדורגל הוא בעיניי השתקפות נאמנה של החברה. יש מלחמות בעולם ואנחנו מדברים על משחק – זה אומר שלא באמת אכפת לנו מכלום. זו החלק העצוב: העסק חייב להמשיך ואנחנו שוברים את הראש מי ישחק בהרכב. אנחנו עוברים ממשהו יפה למשהו כמעט לא אנושי".
אלמיידה אף התייחס לבזבוזי כסף בעולם ואמר: "אם כל טיל שמשגרים עולה 50 מיליון יורו, ואחר כך אנחנו אומרים שיש רעב באפריקה – למה במקום לשגר טילים לא לוקחים את 50 מיליון היורו האלה ומשקיעים אותם באורז ובחינוך באפריקה? אנחנו ממשיכים לחיות בעולם שבו כל אחד חושב רק על עצמו".
בנוסף דיבר גם על המרחק שנוצר בין אנשי המקצוע לקהל: "אני מנסה ליהנות גם מהצד הזה של המשחק – להזמין אנשים לאימונים, להעריך את מי שעוצר לתמונה. הייתי פעם ילד ואני לא שוכח את זה. הבאנו הרבה אנשים לאימונים ואני רואה את האושר שזה יוצר".
לדבריו, גם המסורת של הקרבה בין האוהדים לשחקנים הולכת ונעלמת: "לפני 30 שנה היו אוהדים שבאו לראות אימונים. חבל שזה אבד. איבדנו את זה כולנו. אני מקווה שהפולקלור של המשחק יחזור, שנחזור להיות קרובים יותר. היום עיתונאים, מאמנים ושופטים – כולם מופרדים זה מזה".
בסיום סיכם אלמיידה בטון פסימי: "בעיניי העולם הולך אחורה מבחינה חברתית כמעט בכל תחום – וכולנו חלק מזה".
מה דעתך על הכתבה?