ריאל מדריד הצליחה לזכות באליפות ספרד העונה לראשונה מאז 2017 והוסיפה כזכור גם את הסופר קופה הספרדי, אך סיימה את העונה בתחושה חמוצה אחרי הפסד 2:1 למנצ'סטר סיטי והדחה בשמינית גמר ליגת האלופות. דני קרבחאל רשם עונה יוצאת דופן ונקייה מפציעות. המגן הימני של הבלאנקוס סיפק ראיון בספרד בו סיפר עד כמה הקורונה שינתה אצלו את דרך המחשבה, דיבר על החלום לפרוש בריאל ולהצליח בנבחרת וסיפר על השחקנים אותם העריץ. כמו כן, הוא בחר בניימאר כיריב שהיה הכי קשה לשמור עליו.
על זינדין זידאן: "מעלתו הגדולה ביותר היא השלווה, השקט הנפשי שלו. הוא אף פעם לא משתנה בין אם הדברים הולכים טוב ובין אם לאו. זה נותן לשחקנים הרבה כוחות. הוא סומך על הסגל שלו, הוא נותן לכולם הרגשה שהם חשובים. זכיתי איתו בהרבה תארים ואני לומד ממנו מדי יום". המגן הוסיף שהוא מרגיש מזוהה מאוד גם עם ז'ולן לופטגי שזימן אותו לסגל נבחרת ספרד במונדיאל 2018 על אף הפציעה.
החלומות: "הייתי רוצה לפרוש בריאל מדריד וכמובן לזכות עד אז בתארים רבים. קשה לבקש יותר למען האמת אבל אשמח מאוד לזכות שוב בליגת האלופות – בפעם החמישית. עם הנבחרת הייתי רוצה לזכות בתואר גדול, זו תחושה של החמצה, אני עובד קשה מאוד".
קרבחאל ניתח רגעים גדולים בקריירה שלו: "המשחק הטוב ביותר שלי היה הגמר נגד אתלטיקו בליסבון (2014), זה משחק שלעולם לא אשכח. המשחק הכי טוב של ריאל מדריד כקבוצה? אני חושב שהגמר נגד יובנטוס בקרדיף בלט במיוחד". כשנשאל על זיכרון רחוק, סיפר: "כילד צפיתי בריאל מדריד מנצחת את יובנטוס משער של פדג'ה מיאטוביץ' בגמר, קפצתי משמחה בחדר. זה רגע שנשאר איתך". כשנשאל על האלילים שלו בחר בסרחיו ראמוס, מיצ'ל סאלגדו ואמר שהיה שמח לחלוק את חדר ההלבשה עם פרננדו היירו
על תקופת הקורונה: "זה היה כמו אריה בכלוב, אבל אני לא יכול להתלונן. אני גר בבית גדול, עם חדר כושר וגינה לאימונים, הרגשתי בר מזל. לא הפסקתי להתאמן, פחדתי מפציעות". כשקרבחאל נשאל האם בגיל 28 הוא יודע שסוף הקריירה מתקרב, סיפר שהקורונה שינתה אצלו את המחשבה – "אני מעדיף לא לחשוב על זה, עם הסגר שיניתי גישה. אני מנסה להפוך כל משחק למיוחד, כאילו הוא האחרון בקריירה שלי. הקריירה נגמרת מהר, צריך ליהנות ולא לפספס".
המגן הודה שלא פשוט להיקלט חברתית בריאל מדריד: "זה לא קל. כשהייתי בבאייר לברקוזן הגיל הממוצע בחדר ההלבשה היה 23. כולנו חלקנו תחביבים והיה לנו זמן פנוי. לרובינו לא היו אישה או ילדים. במדריד, כל אחד בנה את החיים שלו, המועדון מבוסס, ואין לנו גם זמן לחיים פרטיים".
מה דעתך על הכתבה?