בכל העולם ממתינים למוצא פיו של ליאו מסי, שמסיים את חוזהו בברצלונה ועד רגע זה לא ידוע אם יאריך את חוזהו וככל הנראה גם יפרוש בקבוצה היחידה בה שיחק בקריירה, או שמא רגע לפני יום הולדתו ה-34 יחליט לנסות את מזלו בליגה אחרת, כנראה בפרמיירליג עם פפ גווארדיולה ומנצ'סטר סיטי או שאולי עם ניימאר בפריז סן ז'רמן. לאוהבי הרומנטיקה, גם האופציה של חזרה לניואלס אולד בויס במדיה שיחק בילדות תמיד מרחפת.
הבוקר (שבת) התפרסם ראיון בלעדי עם "הפרעוש" בעיתון הארגנטיני "אולה" וזו הייתה הפעם הראשונה ששמענו את מסי לאחר תקופה ארוכה. הוא לא חשף במהלך הריאיון את החלטתו אם להישאר בברצלונה או לעזוב, אבל בין השורות בהחלט ייתכן שישנם מספר רמזים לקראת ההכרזה על עתידו.
במקרה או שלא, ב"אולה" בחרו לא מעט לעסוק בילדותו של מסי ובקשיים שחווה: "בכיתי בכל פעם שחזרתי לברצלונה מחופשה. אני לא רוצה לעזוב את רוסאריו (עיר הולדתו), אבל באותו הזמן גם רוצה לחזור לברצלונה ולהמשיך לעשות את מה שאני יודע. כשאני הייתי בן 13 או 14, לא היה לכל ילד מכשיר סלולרי כמו שקורה היום ואלו היו זמנים קשים עבורי ואיבדתי המון חברים – המרחק מאוד הקשה עליי בעבר לשמור על קשר. ביליתי מאז המון זמן על הטלפון, הרבה פעמים זה מאוד מהנה להיות על הטלפון ולא לעשות כלום, אבל דבר אחד מוביל לאחר".
אם הוא צופה בכדורגל: "אני רואה הרבה, אני נהנה מכדורגל וצופה בליגות שונות. אני עוקב, מנסה להישאר מעודכן. אני אוהב את זה וגם עשיתי הכל כדי להיות כדורגלן – תמיד רציתי לשחק, בין אם זה בשכונה, במועדון, בכל מקום שהיה בו משחק בתור ילד הייתי רוצה לשחק. כשאני צופה במשחק אני לא מנתח אותו או מסתכל על טקטיקה, אלא מנסה ליהנות וללמוד את היריב במקביל".
אם יש שחקנים שהוא מצטער שלא החליף איתם חולצה: "התחלתי להתייחס לזה ברצינות ולאסוף דברים כשהבנתי שאלו זיכרונות מדהימים, בעבר לא התייחסתי לזה. אחי, מתיאס שנמצא בארגנטינה, שומר דברים שלי מאז שהתחלתי לשחק ואני מצטער על כך שלא החלפתי חולצות בתור ילד. חסרים לי כמה, אבל יש לי הרבה".
על הזקן שטיפח בשנים האחרונות: "בעבר הייתי פרנזטור של ג'ילט (מותג מוביל בתחום מוצרי הגילוח) והייתי צריך להתגלח כל הזמן. אחרי זה גידלתי זקן כי ידעתי שאני לא צריך להתגלח יותר וזה נשאר איתי בקופה אמריקה ב-2016".
מה דעתך על הכתבה?