כאשר שילמה ארסנל 27 מיליון ליש"ט תמורת וויליאם סאליבה ביולי 2019, היא לא תיכננה שהוא יהפוך לכוכב בנבחרת צרפת עוד לפני שיערוך את הופעת הבכורה במדי התותחנים. ואולם, בחלוף שלוש שנים, זה בדיוק המצב. הבלם בן ה-21 נמצא בתוכניותיו של דידייה דשאן לקראת המונדיאל, ועשוי לפתוח הערב בהרכב אלופת העולם מול קרואטיה (21:45, ספורט4) בשחזור גמר המונדיאל, אבל לא לגמרי בטוח מה מתכוון לעשות איתו מיקל ארטטה – גם כאשר העדויות על המגרש ברורות ונחרצות.
לקראת הביקור בספליט, החליט סאליבה עצמו לעשות סדר לגבי עתידו. "אני שייך לארסנל, ויש לי עוד שנתיים לפי החוזה. אגיע למחנה טרום עונה, כי אני רוצה להוכיח להם מה אני שווה ולקבל הזדמנות לשחק במועדון הגדול הזה", הוא הצהיר, והמילים היו מעודדות מאוד מבחינת אוהדי התותחנים.
רק לפני שבועיים, כאשר מארסיי סיימה במקום השני בליגה הצרפתית, הקדימה בפוטו-פיניש את מונאקו שספגה שער גורלי אומלל עמוק בזמן פציעות במחזור הנעילה בלאנס, וקיבלה את הכרטיס הישיר לשלב הבתים בליגת האלופות, נשמע סאליבה אחרת לגמרי והביע את רצונו להישאר בקבוצה אליה הושאל העונה. "זה יהיה תענוג להמשיך כאן. כל שחקן רוצה להיות בצ'מפיונס-ליג, וזה נכון במיוחד מבחינתי כי עוד לא חוויתי את זה. יהיה כבוד גדול לשחק במפעל באיצטדיון הנפלא שלנו, עם הקהל הזה", הוא העיד – ובמקביל התברר כי התותחנים הפסידו לטוטנהאם בקרב על המקום הרביעי בפרמיירליג.
יש בזה משהו קצת אירוני, כי כאשר החתימה אותו ארסנל מסנט אטיין תמורת סכום לא מבוטל עבור טינאייג'ר חסר נסיון, היא התגאתה מאוד להקדים במירוץ את טוטנהאם, שחשקה אף היא מאוד בכשרון שהוגדר בחוגים מסוימים כ"אמבפה של הבלמים". זו לא היתה השוואה רצינית, אלא בעיקר שעשוע, כי סאליבה, שגדל כמו החלוץ בפרבר הצפוני של פריז בשם בונדי, התאמן במשך שנים בקבוצת הנעור בהדרכתו של אביו, ווילפריד אמבפה.
"הוא לימד אותי הכל, והפכתי את הכדורגל למקצוע בזכותו. ביקרתי פעמים רבות בביתו, והכרתי טוב את קיליאן. כשאני רואה לאן הוא הגיע, זה רק מגביר את המוטיבציה ללכת בעקבותיו", אמר הבלם ב-2018 כאשר עשה את צעדיו הראשונים במדים הירוקים. ההתקדמות אכן היתה מהירה, וארסנל היתה צריכה להגיב במהירות כדי לשים עליו את היד לפני כולם.
התוכנית היתה להשאירו בהשאלה בסנט אטיין בעונת 2019/20, ואז להביאו ללונדון ולשלב אותו בהרכב. החלק הראשון בוצע, גם אם פציעות ומגיפת הקורונה הגבילו מאוד את הופעותיו, וסאליבה נחת בקיץ 2020 באנגליה עם תקוות גדולות. הוא קיבל את החולצה מספר 4, אותה לבשו בעבר פטריק ויירה וססק פברגאס, והאמירות הראשוניות של ארטטה היו מבטיחות. "אני מכיר היטב את וויליאם. יש לו מנטליות חזקה וגישה נכונה. אני שמח שהוא כאן איתנו", הצהיר הבאסקי. הצרפתי אפילו קיבל שבחים על מחצית טובה במשחק אימון מול מילטון קיינס דונס, אבל אז הכל נגמר לפתע עוד לפני שהתחיל.
מדוע? על כך אין לסאליבה עצמו תשובות ברורות. אי אפשר היה בהגדרה לקבל פחות הזדמנויות ממנו. הבלם לא רק לא שיחק דקה במשחק רשמי – הוא אפילו לא ישב על הספסל באף משחק ליגה, ולא נכלל בסגל המורחב של הקבוצה לליגה האירופית. ארטטה שלח אותו במהרה לקבוצה עד גיל 23, ונדמה היה כי אינו מגלה בו עניין מינימלי. הצרפתי איבד את הסבלנות במהירות ודרש לארגן לו השאלה בינואר 2021.
"המאמן שפט אותי לפי משחק אימון כלשהו ואמר שאני לא מוכן. הוא לא זה שהחתים אותי, ואולי זה משמעותי. כאשר ראיתי שאונאי אמרי פוטר, ידעתי שהרבה דברים ישתנו גם מבחינתי, אבל רציתי לקבל צ'אנס. לא הייתי מאמין שמועדון יכול להחתים שחקן תמורת הרבה מאוד כסף ואז לא לתת לו לשחק בכלל. אפס עגול. זה פגע בי ואיכזב אותי מאוד", הוא אמר אחרי שנבחר לשחקן החודש בניס מיד עם הגעתו לשם.
ההשאלה בדרום צרפת הוכתרה כהצלחה, וסאליבה לא החמיץ דקה ב-20 משחקי ליגה, אך עם שובו ללונדון גילה כי ארסנל ממש לא סופרת אותו. בן ווייט נרכש מברייטון תמורת 50 מיליון ליש"ט, והוא היה כעת התקווה הלבנה החדשה של התותחנים. לסאליבה לא היה מקום, וארטטה הבהיר לו שכדאי למצוא קבוצה חדשה שתסכים לקלוט אותו בהשאלה. המשימה היתה קלה מאוד, ומארסיי היתה מאושרת עד הגג לזכות בשירותיו.
"וויליאם הוא בלם אדיר, ויש לנו מזל שהבאנו אותו לכאן. הוא מצטיין הן בשמירה והן בפיתוח התקפות. יש לו עתיד מזהיר בכדורגל הצרפתי", התפייט המאמן חורחה סמפאולי. "הבוס מאפשר לי להביא את הנקודות החזקות לידי ביטוי, במיוחד בכל הקשור למנהיגות. הוא הבהיר לי מהרגע הראשון שאני צריך להוביל, וזה מעניק לי המון בטחון עצמי, גם אחרי משחקים פחות טובים", אמר סאליבה.
השתלבותו היתה מיידית, גם במארסיי הוא לא החמיץ דקה, למעט שני משחקים מהם נעדר בשל השעיה ופציעה קלה, והקונצנזוס לגביו היה מוחלט. לא לחינם כללו אותו בנבחרת המצטיינים של העונה, ולא במקרה הוא הוביל את הליגה כולה במספר הנגיעות בכדור ובמספר המסירות. אחד המשחקים הטובים ביותר שלו היה בתיקו המאופס מול פריז סן ז'רמן באוקטובר, והוא כלל גלישה מושלמת שמנעה מהחבר הטוב אמבפה לכבוש בדקות הסיום.
לא מפתיע, אם כך, כי דשאן זימן אותו לקראת משחקי הידידות במרץ. "עקבנו אחרי וויליאם במשך תקופה ארוכה, ואנחנו מרוצים. הוא מהיר, חזק בתיקולים, בעל משחק ראש טוב, מפגין נחישות וחוכמת משחק. הוא מכיר את השיטה שלנו, ויהיה מעניין לבחון אותו", אמר המאמן הלאומי – וסאליבה ערך הופעת בכורה מול חוף השנהב, ואז פתח בהרכב ב-0:5 על דרום אפריקה. סיום העונה היה טוב אפילו יותר עבורו, מארסיי חגגה בסטייל, וביום שישי הוא התכבד לשחק לראשונה במדי הנבחרת גם במשחק תחרותי – אם כי בדקות בהן היה על הדשא ספגו הצרפתים פעמיים והפסידו 2:1 לדנמרק.
אז עכשיו יש לו סיכוי ממשי להיכלל בסגל למונדיאל, אבל לשם כך אסור לעצור את התנופה. "במארסיי חוויתי עונה מלאה ראשונה בקריירה, מתחילתה ועד סופה, וזה היה קסום", אמר הבלם, ואכן היה הגיון רב בהישארותו, אם אפשר היה לארגן זאת. מצד שני, אפשר להבין גם מדוע הוא משתוקק להוכיח את עצמו באנגליה. השאלה המרכזית, אם כך, היא אם ארטטה מוכן לראות את איכויותיו ולסמוך עליו בעונה החדשה. אם התשובה חיובית, הכל יהיה תלוי בסאליבה עצמו, אבל אם לא – הרי שכדאי לו לברוח משם מהר ככל הניתן.
"קיבלנו את ההחלטה הנכונה בעונה החולפת. עם ווייט וגבריאל בהרכב, סאליבה לא היה אמור לשחק. במארסיי הוא קיבל הרבה נסיון, ועכשיו הוא צריך לחזור. אחרי העונה הזו, יש לו סיכוי להתחרות בסגל שלנו", אמר המנג'ר. נחיה ונראה. בינתיים, אצל דשאן הוא מרגיש הרבה יותר בטוח.
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק
