אירופה היא ללא ספק הבמה המרכזית של עולם הכדורגל ובליגות שלה מתרכזים השמות הנוצצים ביותר, מה שלעיתים גורם לנו לשכוח במהירות שחקנים שעוזבים את הליגות הגדולות ונודדים למחוזות אחרים בישורת האחרונה של הקריירה. מעברים ל-MLS או לסין הפכו לטרנד מוביל בעשור האחרון, אך יש גם תחנות קצת יותר אזוטריות שאליהן הגיעו שחקנים שפעם חזינו בהם בטופ העולמי. ריכזנו לכם כאן כמה פרצופים מוכרים שעדיין מתרוצצים על הדשא ואתם, כנראה, חשבתם שהם פרשו מזמן.
רוביניו (בן 36, איסטנבול בשאקשהיר)
מי שסומן כ"ילד פלא" בצעירותו, אחרי שהוביל את סנטוס הברזילאית לאליפות הראשונה שלה מאז ימי פלה, מדשדש לו בימים האלה במדי הקבוצה מבירת טורקיה, אליה עבר מאתלטיקו מיניירו ב-2017. העונה, אקס ריאל מדריד, מנצ'סטר סיטי ומילאן כבש ארבעה שערים ב-30 משחקים.
רוקה סנטה קרוס (בן 38, אולימפיה)
שיאן ההבקעות של נבחרת פרגוואי, שפרץ לתודעה במדים של באיירן מינכן בתחילת המילניום, מככב כיום בקבוצת נעוריו שאליה חזר ב-2016 ואף הוביל אותה לאליפות.
אריק דג'מבה-דג'מבה (בן 38, וולורב)
קריירה מבטיחה שהחלה עם הופעה במונדיאל 2002 עם נבחרת קמרון ומעבר מנאנט למנצ'סטר יונייטד, הידרדרה בהמשך לעונות בקטאר, דנמרק והודו. אנחנו כמובן זוכרים את הקשר מתקופתו בהפועל תל אביב בעונת 2012/13, אז לבש את החולצה האדומה 28 פעמים. היום הוא בקבוצה מהליגה החמישית בשווייץ.
רוביניו. הבטיח בגדול, אכזב בענק (Gettyimages)
דג'מבה דג'מבה במדי יונייטד (JIM WATSON/AFP via Getty Images)
מילאן בארוש (בן 38, באניק אוסטרבה)
למתבגרים שבינינו – מדובר באחד הכוכבים הגדולים של נבחרת צ'כיה ביורו 2004 ומי שהפך באותו טורניר למבקיע הצעיר ביותר של הצ'כים באליפות אירופה וחשוב מכך – סיים כמלך השערים עם חמישה כיבושים, מה שעזר לקבוצה שכללה את פאבל נדבד, פטר צ'ך ותומאש רוזיצקי להעפיל לחצי גמר היסטורי. בארוש שיחק אז בליברפול, אך במקום לכבוש את פסגת הכדורגל הוא עבר לקבוצות מהדרג הבינוני באנגליה, כמו אסטון וילה ופורטסמות'. כיום הוא משחק במועדון נעוריו, אליו חזר ב-2017.
סלומון קאלו (בן 34, הרטה ברלין)
מתחת לאף שלנו, הקשר מחוף השנהב ממשיך לשחק בקבוצת הבונדסליגה שאליה עבר ב-2014, אחרי שנתיים בליל. שיא הקריירה היה כמובן הזכייה בליגת האלופות עם צ'לסי ב-2012, אך במדי הבלוז הוא גם זכה באליפות הפרמיירליג והניף את הגביע האנגלי ארבע פעמים. באמתחתו גם 28 שערים ב-97 הופעות בנבחרת "הפילים".
מקסי רודריגס (בן 39, ניואלס אולד בויס)
הקשר/קיצוני הארגנטינאי כבש את אחד השערים המרהיבים במונדיאל 2006, בשמינית הגמר נגד מקסיקו, וגם את הפנדל המכריע בחצי גמר מונדיאל 2014, שבו גברה האלביסלסטה על הולנד. בשיא הקריירה שלו ברמת המועדונים הוא כיכב במדי אתלטיקו מדריד במשך חמש עונות וממנה המשיך לעוד שנתיים בליברפול. מאז 2012 הוא בקבוצה מרוסאריו שבה גדל, עם אתנחתא של עונה אחת בפניארול האורוגוואית. אולי הכינוי שלו, "חיית הטרף", מסביר איך עדיין לא נגמר לו הכוח.
בארוש חוגג את אחד משני השערים שלו ברבע גמר יורו 2004 (JOE KLAMAR/AFP via Getty Images)
מקסי רודריגס. עדיין לא נגמר לו הדלק (Marcelo Endelli/Getty Images)
קייסוקה הונדה (בן 33, בוטפוגו)
אחד הסמלים של נבחרת יפן הגיע איכשהו לליגה הברזילאית, על אף היותו צעיר בפער ניכר מרוב חברי הרשימה הזו ולמרות קדנציות במילאן ובצסק"א מוסקבה. הסיבה טמונה, ככל הנראה, בחוסר ההצלחה שלו לעמוד בציפיות הגדולות.
קלאודיו פיסארו (בן 41, ורדר ברמן)
הסקורר הפרואני, זקן השבט מבין השחקנים כאן, מצליח לתפקד ברמת הבונדסליגה גם בתחילת העשור החמישי לחייו והוא עושה זאת – איך לא, במדים הירוקים שבהם העביר את רוב הקריירה. זוהי הקדנציה הרביעית (!) של פיסארו בברמן, אך את ימיו הגדולים הוא העביר בבאיירן מינכן, בשתי קדנציות שונות. הוא לא יהיה איתנו לעוד הרבה זמן, שכן כבר הודיע על פרישה בסיום העונה הנוכחית (שעשוי להגיע מוקדם מהצפוי בעקבות הקורונה).
מייקל אסיין (בן 37, סבאיל)
נסיים עם אגדת פרמיירליג. הקשר הגנאי האדיר הזה, שכיכב במדי צ'לסי בין 2005 ל-2012, סירב לתלות את הנעליים למרות שהעביר שנה וחצי ללא קבוצה במצטבר בעונות האחרונות. אחרי שעבר בפנאתינייקוס ובפרסיב הסינגפורית לאחרונה, כיום הוא בקבוצה מתחתית הליגה האזרית.
פיסארו. סיפור אהבה עם ורדר ברמן (Stuart Franklin/Bongarts/Getty Images)
אסיין. כנראה חשבתם שהוא פרש (Ian Walton/Getty Images)
מה דעתך על הכתבה?