יוכין// כל השדים יוצאים החוצה

מאת: מיכאל יוכין    צילום:Gettyimages

ההתנפלות הבלתי מרוסנת של אוהדי מנצ'סטר יונייטד על מרואן פלאיני מגלה כי משהו לא טוב עובר על המועדון –  ולאו דווקא מבפנים. היחס כלפיו ביציעים השתנה באופן קיצוני מאז פרישתו של אלכס פרגוסון והחתמתו של דייויד מויס. אם בעבר התקבלו החלטותיו של המנג'ר האגדי ביראת כבוד, הרי שהתחושה הרווחת בקרב אוהדי השדים האדומים כיום היא זלזול ובוז. לא כך הם הגיבו לשחקנים חדשים בעבר, ולא כך נבנה האתוס של יונייטד בעשורים האחרונים.

פרגוסון. כל החלטה שלו התקבלה בהבנה. (Gettyimages)

צריך להזכיר – פרגוסון היה רחוק מאוד משלמות בשוק ההעברות, וזאת בלשון המעטה. לצד הברקות מדהימות, כמו ההימור הנדיר על אריק קנטונה הבעייתי וההמתנה הסבלנית להחלמתו של רוד ואן-ניסטלרוי מפציעתו בברך, נרשמו גם פספוסים רבים מאוד. שמו של השוער האיטלקי מאסימו טאיבי מעביר צמרמורת בגופו של כל אוהד אדום. דויד בליון שישב בשבוע שעבר על ספסל בורדו במשחק מול מכבי תל אביב בליגה האירופית הוחתם פעם על תקן הבטחה גדולה. אריק דג'מבה דג'מבה סומן כיורשו של רוי קין. קלברסון נרכש אחרי המונדיאל ב-2002 ובקושי ראה דשא. ג'ורדי קרויף שלא התאים כלל למועדון. ומישהו זוכר בכלל של וויליאם פרונייה? היה פעם בלם צרפתי שמצא חן בעיני פרגי.

דג'מבה דג'מבה. החתמתו הלא מובנת עברה בשקט ביחס לפלאיני. (Gettyimages)

את הרשימה הזו אפשר להמשיך עוד ועוד, ולסיים עם בבה, הכשרון ההוא מגביע העולם להומלסים שהגיע לאולד טראפורד על סמך סרטון ביוטיוב. כולם הפכו לבדיחה, אבל איש מהם לא זכה למשפט שדה אחרי חודש בקבוצה. הסיבה לכך פשוטה – פרגוסון קיבל הרבה מאוד כבוד. גם כאשר טעה, לקח קצת יותר מיומיים לפני שהקהל הגיע למסקנה נחרצת. הסבלנות הזו נעלמה כלא היתה מהרגע בו דרך מויס במקום עבודתו החדש. הוא הפך לשק החבטות של התקשורת, ויחד איתו אפשר לכסח את כל מי שמזוהה איתו. והרי אין איש מזוהה יותר עם הג'ינג'י מאברטון מאשר פלאיני.

מויס. עדיין לא מקבל את הכבוד המגיע לו. (Gettyimages)

רק לפני שנה, בתחילת העונה שעברה, נתן הבלגי הצגה כבירה במדי אברטון מול מנצ'סטר יונייטד והיה איש המשחק בפער עצום בנצחון 0:1. התקשורת קבעה אז כמעט פה אחד שלשדים האדומים חסר שחקן מסוגו במרכז המגרש. פלאיני נתפס כשילוב האולטימטיבי בין כוח פיזי עצום לראיית משחק נבונה. באברטון הוא התפתח עם השנים, צבר נסיון, והשתפר על בסיס קבוע. משחקן קצת גמלוני הוא הפך לכוכב-על בקנה מידה של הפרמייר-ליג, ותעיד על כך הסטטיסטיקה. ב-2012/13 כבש הבלגי 11 שערי ליגה, לעומת 14 בכל 4 העונות הקודמות גם יחד. פרגוסון שקל להביא אותו לאולד טראפורד כבר לפני שנה, וזה היה מתקבל בטבעיות. לכן, אחרי העונה הטובה בקריירה, המהלך נראה הגיוני אף יותר.

פלאיני. באברטון הדברים נראו אחרת לגמרי. (Gettyimages)

עם הגעתו תמורת 27 מיליון ליש"ט הצהיר הבלגי שהוא מעוניין למלא את התפקיד שנותר מיותם מאז ימי רוי קין. זו היתה טעות משמעותית מאוד ביחסי ציבור, כי לא מומלץ להעלות את רף הציפיות אשר היה גבוה ממילא בשל סכום ההעברה. כדי להבין אם הוא מסוגל לעמוד ביעד השאפתני, מומלץ להמתין מספר חודשים. מדובר בשחקן שצריך להסתגל לא רק לקבוצה חדשה, אלא גם לתפקיד חדש, כי באברטון הוא היה רגיל לתפקד בעמדה קדמית הרבה יותר בהשוואה ליונייטד.

בהחלט ייתכן שהבחירה של מויס היתה שגויה, ופלאיני אינו האיש הנכון. עם זאת, הנתונים הפיזיים והטכניים הבסיסיים של הבלגי גורסים כי תיתכן גם הצלחה. איש לא מסוגל לדעת כבר עכשיו כיצד תתפתח הקריירה שלו. דבר אחד בטוח – ביקורת ארסית ורצח אופי עלולים להרוס את הקריירה הזו בשלב מוקדם מאוד. הנבואה יכולה להגשים את עצמה בקלי קלות.

פלאיני. איש אינו יודע איך תתפתח הקריירה שלו. (Gettyimages)

למזלם הרע של פלאיני ומויס, הבכורה שלו בהרכב במשחק ליגה נפלה על הדרבי מול מנצ'סטר סיטי, בו הובסה יונייטד ללא תנאי, וגם התוצאה 4:1 החמיאה לה מאוד. הרכש החדש גילה יכולת ירודה מאוד אל מול קישור דומיננטי של היריבה העירונית, במדיה הפגין יאיא טורה, כהרגלו, משחק פנומנלי. לכל בר דעת היה ברור מלכתחילה שפלאיני עדיין רחוק מאוד מרמה זו. כדי לקבל שחקן כמו טורה, יש רק פתרון אחד – לקנות את טורה עצמו. אלא שהנסיבות שנלוו הקשו מאוד על פלאיני. היעדר הכימיה שלו עם חבריו החדשים בלט בכל צעד, ומשחקו היה סטטי מאוד. אז אוהדי יונייטד החליטו כבר אז שהוא כשלון. בעידן פרגוסון זה לא היה קורה, אבל אצל מויס? רק תביאו אותו על צלחת כדי שאפשר יהיה לנעוץ בו סכינים.

בתגובה לידיעה בדף הפייסבוק הרשמי של יונייטד על היעדרותו הצפויה של פלאיני במשך כחודשיים בשל ניתוח בזרועו פצחו האוהדים בפרץ מדהים של אלימות מילולית. "הלוואי וייעדר שנתיים", "תשלחו אותו חזרה, הוא לא שחקן של יונייטד", "אולי גם מויס ייפצע ונחתים מאמן טוב", "אפס במהירות, אפס באיכות, אפס בהגנה, אפס במסירות, רק השיער מושלם. קנינו שחקן בגלל שיערו". גם את הרשימה הזו אפשר להמשיך.

אוהדי יונייטד. עדיין לא התרגלו לכך שפרגי כבר לא על הקווים. (Gettyimages)

אז מותר לדבר על כך שבעידן מויס איבדה יונייטד את כושר ההרתעה אל מול יריבותיה. יש סימנים ברורים לכך, והמנג'ר החדש מתקשה מאוד לשדר מנטליות של ווינר. זו בעיה חמורה, וכלל לא בטוח שיש לה פתרון. אולם מסתמן שבעיה חמורה הרבה יותר היא שהמועדון איבד את כושר ההרתעה כלפי אוהדיו שלו. הנזק כאן עמוק יותר, ואף צד לא יוצא טוב מהסיפור הזה. אם וכאשר יצטרכו הפרשנים לנתח את כשלונו של מויס, הם יהיו חייבים לתת משקל גדול מאוד בכך לאוהדי הקבוצה. מקומם יהיה על ספסל הנאשמים.