ניוקאסל? הפרידה עשתה לו רק טוב

| Gettyimages

גם אלן פארדיו לא האמין שחזרתו לקריסטל פאלאס תהיה כה משתלמת. יוכין מסביר

(גודל טקסט)

מאת: מיכאל יוכין   צילום: Getyyimages

 

מייק אשלי, הבעלים השנוי במחלוקת של ניוקאסל, הוא איש עסקים ממולח. אולי הוא לא מבין גדול בכדורגל, אך להרוויח כסף הוא יודע, והוא עושה זאת גם על סחורה לה אינו זקוק. בספטמבר 2012 נדהמה כל אנגליה כאשר הוא האריך את חוזהו של המנג'ר אלן פארדיו עד 2020. מעולם לא קיבל אף מאמן חוזה לטווח כה ארוך, וכך הפך פארדיו לאדם כמעט חסין מפיטורים בשל גובה הפיצויים המפלצתי. ואולם, במבט לאחור מתברר שהמהלך המפתיע הזה השתלם לאשלי מכל הבחינות. הוא לא יכול היה לחזות את כל ההתפתחויות, אך ההנחות שלו היו נכונות. היתה זו חשיבה לא שגרתית של איש עסקים נטו.

 

 

ראשית, פארדיו היה מאז ומתמיד עושה דברו של אשלי. הוא מעולם לא התנגד לצעדיו בשוק השחקנים, הסכים לוותר על כל הכוכבים שאשלי רצה למכור, התאים את עצמו להפיכתה של ניוקאסל לסוג של קבוצה צרפתית, ובאופן כללי היה נוח מאוד לבעלים. עם הזמן, זה הפך אותו לאדם שנוא במיוחד בקרב האוהדים. ביציעי ניוקאסל ראו בפארדיו נטע זר, מתנשא לונדוני עם הנעליים המצוחצחות שלא רואה אותם ממטר. עם כל חודש שחלף, הם תיעבו אותו יותר, והסכסוך הפך לגלוי. אשלי הרוויח מכך פעמיים – חלק מהזעם היה מופנה כלפי המנג'ר במקום אליו, והחוזה הביזארי שנחתם מנע ממנו "להיענות" לדרישת הקהל להיפטר מפארדיו. הבעלים הכניס את עצמו מרצון למלכודת ששימשה עבורו תירוץ, גאוני.

 

שנית, החוזה ארוך הטווח איפשר לאשלי לעשות קופה שמנה כאשר מישהו ירצה להחתים את פארדיו. הרי למרות שבניוקאסל סלדו ממנו, חרף העובדה שהוא נגח בדייויד מיילר במשחק נגד האל ולמרות חוסר ההערכה כלפיו בחוגים מסוימים, מדובר במנג'ר לא רע בכלל. הוא סיפק את הסחורה בחלק הראשון של הקדנציות בווסטהאם ובצ'רלטון, והיה אהוד למדי. מה משותף לשתי קבוצות אלה? הן לונדוניות, כמובן. כדי שהקהל יתחבר אליו, פארדיו צריך לעבוד בסביבתו הטבעית. בדצמבר האחרון הגיעה לו הצעה מפתה מקריסטל פאלאס, שהסתבכה בתחתית ופיטרה את ניל וורנוק. אשלי שמח עד הגג וניצל את החוזה הארוך של פארדיו כדי לקבל תמורתו 3.5 מיליון ליש"ט – סכום "העברה" מדהים עבור מאמן. שוב הפעם גאוני, לא?

 

אוהדי ניוקאסל נגד אשלי ופארדיו (Gettyimages)

 

פאלאס היתה מוכנה לשלם הון תמורת פארדיו כי היא ידעה שהחיבור הזה עשוי להצליח בכל המובנים – הרי מדובר באליל האוהדים בימיו כשחקן. פארדיו היה כוכב הנשרים כאשר הם העפילו לליגה הבכירה ב-1989, והיה דומיננטי אפילו יותר במהלך הריצה לגמר הגביע ב-1990. פאלאס ניצחה את אז ליברפול 3:4 בהארכה בחצי הגמר הבלתי נשכח, ואז פגשה את מנצ'סטר יונייטד בוומבלי, סיימה בתיקו 3:3 בזכות צמד של איאן רייט, ונכנעה 1:0 רק במשחק החוזר. כעבור שנה סיימה הקבוצה במקום השלישי בליגה, תוך שפארדיו משמש מנוע ומנהיג בקישור.

 

לכן כה התלהבו בדרום לונדון כאשר הבן הגולה שב הביתה בחלוף כמעט רבע מאה. הם קיבלו אותו בתשואות, ופארדיו הכניס רוח חדשה בקבוצה שגוועה בשלהי 2014. במשחק הבכורה שלו חזרה פאלאס מפיגור וניצחה 1:2 את טוטנהאם, והתנופה לא נעצרה מאז. שישה נצחונות יש לפארדיו אל מול שלושה הפסדים בלבד. את ניוקאסל הוא אמנם לא הצליח לנצח, אך גם לא הפסיד במשחק יוקרתי מבחינתו שהסתיים ב-1:1. גם ממנו יצא אשלי מאושר, וזה כבר עוצר את גבולות הטעם הטוב.

 

כעת, אחרי שני נצחונות רצופים לפני פגרת הנבחרות, מארח פארדיו את מנצ'סטר סיטי (שידור בספורט1 החל מ-21:50) שזקוקה נואשות לנקודות במרדף אחרי צ'לסי. האלופה של מנואל פלגריני כבר ניצחה את פאלאס בגרסתה הקודמת, 0:3 בדצמבר. היא גם ניצחה את ניוקאסל של פארדיו, 0:2 בסנט ג'יימס פארק במחזור הראשון. אבל האם היא מסוגלת לגבור על החיבור בין פאלאס לפארדיו? זו כבר שאלה אחרת לגמרי. המנג'ר מרגיש נוח ומפזר חיוכים בביתו החדש-ישן, השחקנים התחברו אליו מהרגע הראשון, וזו עשויה אולי להיות הקדנציה המאושרת ביותר בחייו. פלגריני כבר הפסיד במרץ במשחקי החוץ לליברפול ולברנלי. המפגש עם פארדיו מגיע בעיתוי לא מוצלח מבחינתו.

 

פארדיו מול רובסון בחצי הגמר ב-1990. יחזיר עטרה ליושנה (Gettyimages)

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי