סכסוכי המאמנים הגדולים בהיסטוריה

play מוריניו נגד בניטז במערכה הראשונה
מוריניו נגד בניטז במערכה הראשונה | צילום: Gettyimages
סכסוכי המאמנים הגדולים בהיסטוריה 03:04

הקרב הנוכחי בין מוריניו לבניטס הוא רק חלק ממסורת של ריבים. המצעד

בקיץ נטול משחקים אולימפיים, מונדיאל או יורו ודי משמים מבחינה ספורטיבית, אין כמו סכסוך עסיסי בכדי להפיג את השעמום. השבוע עסקו מרבית עיתוני ואתרי הספורט באנגליה ובאירופה כולה בסכסוך המתחדש בין ז’וזה מוריניו לבני הזוג בניטז לא פחות משעסקו בכל אירוע ספורטיבי אחר כמעט. מדובר כמובן במריבה אחת מני רבות בעולם המאמנים רווי האגו והאמוציות, ולפניכם עוד כמה דוגמאות להתנגשויות לא סימפטיות שהסבו לחובבי הספורט עניין רב, ואם נומר את האמת- גם לא מעט הנאה.

המיוחד נגד שאר העולם

רשימת הסכסוכים של ז’וזה מוריניו ארוכה כמעט כמו רשימת התארים שלו. אחד מהבולטים שביניהם, מול מנג’ר ארסנל ארסן ונגר, החל ממש עם נחיתתו של הפורטוגלי באי הבריטי. המנג’ר הצרפתי לא הסתיר את סלידתו מהכדורגל ההגנתי לטעמו שהפגינה צ’לסי תחת מוריניו ומרכישת הכוכבים הבלתי נגמרת שלה. ה"מיוחד", שממש לא אוהב לשמוע הערות של קולגות לגבי קבוצתו כינה את ונגר בתגובה בתואר הלא ממש מחמיא "מציצן שמתעסק בחולניות עם הקבוצה שלי".

דיווח: פפ צפוי לאמן את מנצ’סטר סיטימוריניו: "שגברת בניטס תתרכז בדיאטה של בעלה"הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ספורט1

זה נמשך עם עוד לא מעט עקיצות הדדיות בלתי נשכחות, בשיאן אמר ונגר כי "כשאדם טיפש מצליח זה רק הופך אותו לטיפש עוד יותר", ומוריניו שלעולם לא נשאר חייב כינה את הצ’ילבה שלו לוזר ומומחה לכישלונות. הסטטיסטיקה מגבה את הפורטוגלי שב-13 מפגשיו מול ונגר מעולם לא ירד מנוצח, ושמאז תחילת הקדנציה הראשונה שלו בצ’לסי לא זכתה ארסנל באף אליפות. יתכן מאד שתסכולו של ונגר מהנתונים הללו היה הטריגר לתקרית חילופי הדחיפות בין השניים במשחק הליגה בעונה שעברה.

אבל מנג’ר התותחנים הוא ממש לא היחיד מולו פתח מוריניו חזית קטלנית. עם הגיעו לסנטיאגו ברנבאו החל להתגרות בפפ גוארדיולה של ברצלונה שניסה לא להיגרר לדו קרב מילולי, אך לבסוף נשבר לאחר ששמע שוב ושוב את יריבו טוען כי באופ"א יש חוקים מיוחדים עבור ברצלונה, וכי זכה בתאריו רק בזכות שערוריות שיפוט והיכולת של לאו מסי.

מוריניו ופפ בעוד מפגש נטול אהבה (Gettyimages)

במסיבת עיתונאים סוערת ערב סופרקלאסיקו כינה פפ את מוריניו כ"שליט המזו.. של חדר התקשורת, אך לא זה ששולט על כר הדשא". אמר וקיים עם ניצחון באותו משחק, אך רבים טוענים כי למריבות עם המיוחד ולהפסד אליפות ספרד לריאל בשנה לאחר מכן היה תפקיד מרכזי בהחלטתו לפרוש מאימון ברצלונה.

גם למריבה עם הנוכחית של הפורטוגלי חד הלשון עם רפא בניטז יש היסטוריה ארוכה, שהחלה בימים בהם התחרו זה מול זה בפרמייר ליג. בניטז לא זכה אומנם באף אליפות עם ליברפול (כפי שמוריניו חזר וציין בכל הזדמנות) אך הצליח להדיח פעמיים את צ’לסי מליגת האלופות ואף העז לטעון כי הכדורגל שהיא משחקת משעמם ולא נעים לצפייה.

אין פלא אפוא שכשאשתו של המאמן הספרדי העזה לטעון השבוע כי בעלה עסוק כעת בסידור הבלגן שהשאיר מורינו בריאל מדריד, תגובתו של האחרון הייתה מהירה וקטלנית. הוא ציין כי את הקבוצה הקודמת אותה אימן בניטז אחריו (אינטר) הפך תוך חצי שנה מאלופת אירופה לקבוצה בינונית, ואף יעץ לגברת לנצל את זמנה בכדי לטפל בדיאטה של בעלה.

סר אלכס רב מחוץ למגרש ומנצח על הדשא

אחד מן המנג’רים היחידים שזוכים לכבוד והערכה מצדו של מוריניו הוא כמובן סר אלכס פרגוסון, למרות שגם מערכת היחסים ביניהם ידעה ימים פחות יפים. אבל המנג’ר הסקוטי המהולל גם הוא אחד שיודע לריב היטב.

במסגרת "מנטליות המצור" שהנהיג באולד טראפורד שבבסיסה הנחלת התחושה בקרב שחקניו שהעולם כולו נגדנו, היו לפרגי לא מעט סכסוכים ידועים מול מנג’רים שניסו, כמעט תמיד ללא הצלחה, לגבור על יונייטד שלו.

זה התחיל עם קווין קיגן, שניוקאסל שלו אבדה יתרון של 12 נקודות בפסגה במחזרי הסיום לאחר שמשחקי המחשבה של פרגי הוציאו אותו משלוותו. נאום ה"I WILL LOVE IT IF WE BEAT THEM" (תוך ניפנוף אצבע מאיים) של קיגן נחשב עד היום לאחד מהמשעשעים בתולדות הפרמייר ליג.

זה המשיך עם יריבות גדולה מול ארסן ונגר שבשנותיו הראשונות באנגליה הצליח לעצבן ואף לגבור מדי פעם על יונייטד. פרגי כעס על כך שונגר, בניגוד למסורת האנגלית, לא הצטרף אליו למשקה בסיום המשחקים ביניהם, וכשהצרפתי העז לבקר את לוח המשחקים באנגליה שלדעתו סודר לנוחות יונייטד, יעץ לו יריבו כי כאחד שאין לו ניסיון מקומי עדיף שיסתום את פיו.

פרגי ו-ונגר ראש בראש (Gettyimages)

היחסים בין המועדונים ובין המנג’רים הלכו הדרדרו עד שהגיעו לפיצוץ בפרשת ה"פיצה-גייט", כאשר משולש פיצה נזרק לעברו של פרגי במהלך מהומת חדר הלבשה גדולה בהשתתפות אנשי שתי הקבוצות.

בשנותיו האחרונות של פרגי ביונייטד נרשם שיפור משמעותי ביחסיו מול ונגר, בעיקר כנראה הודות לעובדה שארסנל פסקה מלהוות יריבה של ממש ליונייטד.  הקורבן הבא של סר אלכס היה לא אחר מאשר רפא בניטז, שהיה קרוב בשנת 2009 להביא תואר אליפות ראשון לליברפול מזה כמעט שני עשורים. אבל הספרדי שגה קשות כשהחל לבקר את פרגי בתקשורת, וטען כי הוא מפעיל לחץ עצום על השופטים (וממש גילה בכך את אמריקה) .

בניטז למד על בשרו את מה שלמדו רבים וטובים לפניו (ומאנצ’יני אחריו)- מי שמתחיל במלחמות פסיכולוגיות מול פרגי, דינו להפסיד בהן ובעיקר להפסיד את האליפות לאשף משחקי המחשבה.

סכסוכים הולנדיים

גם יורשו הנוכחי של סר אלכס בתיאטרון החלומות הוא אחד שאינו טומן את ידו בצלחת בכל הקשור למריבות עסיסיות, בעיקר עם מנג’רים בני ארצו. הסכסוך הידוע והארוך ביותר של לואי ואן חאל הוא מול גדול כדורגלני הולנד בכל הזמנים, יוהאן קרויף.

מקורו לטענת קרויף עוד בימיו המתסכלים של LVG  כשחקן מחליף באייאקס, שמעולם לא הצליח להטביע את חותמו בקבוצה מכיוון ששיחק באותה עמדה בה כיכב הוא עצמו. גרסתו של ואן חאל שונה, ולטענתו הכל החל כשעזב את מסיבת חג המולד שנערכה בבית משפחת קרויף בשנת 1989, לאחר שהתבשר בטלפון על מות אחותו.

קרויף לטענתו זעם עליו על שהעז לעזוב מבלי להודות לו ולא סלח לו מאז. האחרון כמובן מכחיש את הסיפור ואף כינה את ואן חאל שפרסם אותו באוטוביוגרפיה שלו "חולה אלצהיימר", לא פחות.

ההתנגשויות בין שני האגואים המנופחים נמשכו כשואן חאל אימן באייאקס ובברצלונה כשקרויף מבקר אותו כל העת (ולטענת ואן חאל אף גורם לפיטוריו מהמועדון הקטלוני) והגיעו לשיאן בשנת 2011, כשואן חאל הוזמן על ידי הדירקטוריון של אייאקס, בהיעדרו של קרויף,  לחזור לקבוצה כמנכ"ל. קרויף הזועם לקח את העניין לבית המשפט שלאחר דיונים ארוכים פסק לטובתו ומנע מואן חאל לשוב הביתה. מיותר לציין שהשניים כמעט ולא מחליפים מילה עד היום.

גם עם מנג’ר סאות’המפטון רונאלד קומאן יש לואן חאל מערכת יחסים סוערת  במיוחד. זה החל עם ירח דבש קצר כשקומאן שמש כעוזרו של ואן חאל בברצלונה, ונשותיהם של השתיים אף הפכו לחברות נפש, אבל כשהשניים שבו לשתף פעולה באייאקס בשנת 2004 (ואן חאל כמנהל וקומאן כמאמן) החלו העניינים להידרדר.

קומאן לא אהב את התערבותו של חברו לשעבר בעבודתו, והפיצוץ היה רק עניין של זמן, והגיע בדמות הדחתו של ואן חאל מהקבוצה. התגובה של האחרון הייתה מענינית- שבועות ספורים לאחר שקומאן סיים לבנות את בית חלומותיו על חוף קסום בפורטוגל, החל ואן חאל להקים ממש ממולו (וממש לא במקרה) בית מפואר וגדול יותר לעצמו.

ואן חאל במבט מלא רגשות אל עבר קומאן. עם כאלה שכנים מי צריך אויבים? (Gettyimages)

כשמונו השניים למנג’רים בפרמייר ליג אשתקד ציפו הכל לניצוצות, ואכן בסיום שני המפגשים בינהם בעונה שעברו לא שמרו על המסורת לפיה חולקים שני המנג’רים משקה לאחר שריקת הסיום, ואף המשיכו לשלוח חצים עוקצניים זה לעבר זה.

ואחד משלנו

ואי אפשר לסיים סקירה של סכסוכי מאמנים מפורסמים מבלי לציין את הסכסוך הבולט שלנו, משום שאחרי הכל בכדורגל אנחנו די בינוניים אבל בלריב אנחנו פשוט מצוינים. לא מעט מריבות פרצו בביצה המקומית, אך הגדולה מכולם היא זו שבין אברם גרנט ושלמה שרף.

לסכסוך היסטוריה ארוכה (עוד מהימים בהם התחרו כמאמני הפועל פ"ת ומכבי חיפה על האליפות וימי פרשת פיטוריו של שרף לאחר קדנציה קצרצרה במכבי ת"א, לדעתו באשמת גרנט) והסוף ממש לא נראה באופק.

הסכסוך הוליד כמה ציטוטים בלתי נשכחים כמו "אנחנו יודעים מה מצבו וזה נהדר שנותנים לו תעסוקה" (גרנט על שרף), "אם אני צריך עזרה אז הוא צריך אשפוז" (שרף על גרנט),  ושמות תואר כמו "גונב דעת" (שרף על גרנט) ו"דגנרט" (צופית גרנט על שרף). אין מה לומר- לפחות בסכסוכים, אנחנו על המפה.

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי