העיתון 'אל מונדו דפורטיבו' פרסם הבוקר (שלישי) ראיון עם שוער ברצלונה לשעבר ומנצ'סטר יונייטד בהווה, לפחות רשמית, ויקטור ואלדס שעובר התעללות אצל לואיס ואן חאל.
הראיון נערך כבר לפני חודשיים, בחודש יוני עבור ערוץ הטלוויזיה הקולומביאנית, אבל שוחרר רק היום. בעת קיום הראיון ואלדס עוד היה לפני העימות המתוקשר עם מאמנו ההולנדי, ועל כן השוער התייחס בעיקר לעובדה שברצלונה התייחסה אליו כאל מישהו מבחוץ אחרי הפציעה.
ואלדס אמר שהיו לו רגעים מרגשים בחייו, כמו הולדת שלושת בניו והזכייה בתארים עם ברצלונה, אך לשאלה אם היה משנה משהו בקריירה ענה: "החיים הם צומת דרכים ואתה צריך להחליט לפי מה שעברת בחייך ולפי הגורל שלך שרשום בשמיים. לא הייתי בוחר שוב להיות שוער. היה לי מזל, אבל זה לא דרך קלה להיות שוער בקבוצה. אני לא יכול לקבל עכשיו פיצוי על כל העבודה הקשה שהשקעתי".
השוער של מנצ'סטר יונייטד, שלא קיבל אפילו חולצה העונה ונזרק לשחק עם המילואים הוסיף: "כל הקריירה שלי היתה עבודה, עבודה ושוב עבודה ומשמעת עצמית. הגעתי לצמרת, אבל אני נזכר באלפי רגעים של סבל". לדבריו הוא לא מתייחס לשיאים שהשיג בברצלונה: "חשוב לי יותר לזכור את תאריכי הלידה של הילדים שלי. תמיד אמרתי שהשיא שלי היה זכייה בכל התארים האירופים עם המועדון. תמיד הייתי שחקן שנתן הכל למועדון ולקבוצה".
ואלדס מתחמם בעונה שעברה. "עבודה, עבודה ועבודה" (Gettyimages)
ואלדס שומר קלטת וידאו של כל הרגעים הגדולים בקריירה שלו, כמו הזכייה בליגת האלופות בפאריס. "זה היה לילה גדול בקריירה שלי", אמר. "החגיגות שהיו אז בברצלונה והנפת הגביע היו משהו מיוחד ונכנסו לי ללב. אני חושב שניתנה לי זכות גדולה, אבל יחד עם זאת אנשים יודעים מה אני חושב על כדורגל והעמידה בשער. נזקקתי אחרי הפציעה לטיפול פסיכולוגי כדי להתאושש ולחזור לשחק".
הוא נשאל אם היה משנה תוצאת משחק בו נטל חלק ואמר: "לא תוצאה, אלא את תאריך הפציעה שלי ששינתה לי את כל החיים. אני זוכר את הרגע הזה טוב מאוד. זה היה נגד סלטה ויגו".
על הלקח מהפציעה ענה: "אתה נשאר לבד, אתה מרגיש כמו נכה. בעזרת אלוהים שתמך בי התאוששתי, אבל הפציעה נתנה לי להרגיש מה זה לא להיות כדורגלן אלא בן אדם רגיל שפצוע". הוא לא טופל בברצלונה ונאלץ לקבל טיפולים באאוגסבורג שם הסתובב על קביים. "אמרתי לעצמי אחרי הפציעה שלא אהיה יותר סופרסטאר בכדורגל. אני שונא את כל התהילה שהיתה מסביבי. כשהאורות במגרש כבים תמיד העדפתי להיות עם הילדים שלי וללמד אותם על החיים".
המשחק נגד סלטה ששינה את חייו. "לא הרגשתי כמו כדורגלן" (Gettyimages)
ואלדס סיפר שקיבל מאות מסרים של עידוד מילדים אוהדי ברצלונה ושוערים בכל רחבי המדינה וזה עודד אותו. "ילד בן 10 שרוצה להיות שוער ובוחר לכתוב לך, זה דבר מרגש מאוד. אתה יודע שזה מהלב ושילד אף פעם לא משקר". הוא גילה שהוא אוהב רוק אנד רול. "זה תמיד עזר לי להתגבר על הפחדים שלי".
על פפ גווארדיולה יש לו רק שבחים: "הדבר הכי חשוב למאמן זה תקשורת, והתקשורת שלי איתו היתה מצוינת. קשה מאוד להתמודד עם האגו של השחקנים בכל קבוצה גדולה ופפ עשה את זה. תמיד הסתדרתי עם כל השחקנים בחדר ההלבשה. אני חצי ליצן, אוהב לצחוק עם כולם. היו לנו הרבה רגעים קשים בחדר ההלבשה והתגברנו עליהם בעזרת חברות בינינו. אחד מהם היה צ'אבי שהיה צוחק איתי על כל דבר".
כשוער הוא נשאל מי היו החלוצים הכי גדולים נגדם שיחק והצביע על ראול, רונאלדו הברזילאי וכריסטיאנו רונאלדו. "היה לי מזל לשחק נגדם". על ליאו מסי: "כישרון טהור. הוא הצליח להתגבר שנה אחר שנה על הלחץ שהיה עליו. הוא גם תמיד שיחק ברמה אחת מעל הכישרון שלו. הוא גם עזר לי להיות אדם טוב יותר, מקצוען וחבר שלו לקבוצה". על אישתו יולנדה אמר: "היא מספר אחת. אני לא טיפוס קל והיא ידעה להסתדר איתי כל השנים".
על החשש שיקטעו לו את הרגל סיפר: "הייתי בן 12 וכבר שיחקתי בנערים של ברצלונה וחשתי כאב חד ברגל. אישפזו אותי בבית החולים וגילו שיש לי בקטריה שאוכלת את העצם ונכנסה לגוף מפצע ביד. היו לי רגעים קשים, אבל היה מלאך ששמר עליי וגם המשפחה עמדה לצדי. למזלי אלוהים שמר עליי".
בגיל 12 חשש שיקטעו לו את הרגל: "היה מלאך ששמר עליי" (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?