העיתון 'דיילי מייל' החל לפרסם היום פרקים מספרו החדש של סטיבן ג'רארד "הסיפור שלי" בו הוא חושף את אירועי המשחק בהם הורחק 38 שניות מפתיחת המחצית השנייה בהפסד למנצ'סטר יונייטד 2:1 באנפילד. זו היתה הפעם האחרונה ששתי הקבוצות נפגשו במארס האחרון.
ה"דיילי מייל" מפרגן (צילום מסך)
ג'רארד לא פתח בהרכב באותו משחק, והוא מתאר את עצמו כ"חיה פצועה בכלוב" בזמן שצפה במתרחש על הספסל ועד שעלה כמחליף עם תחילת המחצית השנייה. 38 שניות לאחר מכן כבר היה בחוץ עם כרטיס אדום.
"תחילה תיקלתי את חואן מאטה בצורה נקיה. אחר כך אנדר הררה בא לעברי לסגור לי את המרחב, הייתי מהיר ממנו ומסרתי את הכדור, אבל הוא עשה עלי גליץ' עם רגלו הימנית. בלי לחשוב הרבה הושטתי את רגל שמאל ודרכתי על רגלו. הרגשתי את המסמרים שוקעים בתוך הבשר שלו מעל לקרסול. זה בוודאי כאב לו. לקח לי 38 שניות להיות מורחק. 38 שניות שיכולות להיות מוגדרות ככעס וכטירוף של הרגע".
רגע ההרחקה (Gettyimages)
ג'רארד מתאר את הדקות לפני המשחק כשאוהדי יונייטד החלו ללעוג לו על אותה החלקה נגד צ'לסי. "אחר כך המשיכו בשיר אחר שלגלג על כך שכמעט זכיתי באליפות ופספסתי את זה". אחרי העבירה על הררה ג'רארד מתאר איך כמו כל כדורגלן ניסה לאותת לשופט שלא עשה כלום, אבל מרטין אטקינסון הסתכל עליו במבט של "כן אתה. לא אהבתי את המבט שלו. כשירדתי מכר הדשא אחרי האדום שאלתי את עצמי 'מה עשית? אתה טיפש? 38 שניות ואתה בחוץ?".
עבור ג'רארד זה היה משחק אחרון נגד יונייטד. לדברי ג'רארד ברנדן רוג'רס אמר לו שבמשחקים גדולים הוא תמיד יהיה הבחירה הראשונה שלו, אבל למרות שליברפול סגרה על המקום הרביעי באותו משחק אחרון במארס הוא לא נתן לו לפתוח.
"בימים לפני המשחק התאמנתי מצוין. קיבלתי SMS מרוג'רס שהחמיא לי על האימונים ואמר לי: "בוא למשרד לשוחח", מספר הכוכב של ליברפול. ג'רארד כתב בספר: "אחרי שקיבלתי את ההודעה בשעה שכבר הייתי במיטה התרגשתי. אמרתי לעצמי זה משחק מאסיבי, יונייטד, הבוס רוצה אותי בהרכב". הוא מתאר את השיחה שלו עם רוג'רס במשרד: "המנג'ר החל לחייך. מיד שאל אותי איך אני מרגיש ואז אמר לי 'אני נחוש להחזיר אותך להרכב, אבל הקבוצה הצליחה מצוין בלעדיך. אני חושב לעלות עם אותו הרכב בלעדיך'".
וכאן בא הקטע הכי מרתק בפרק: "הרגשתי כאילו גוש נתקע לי בגרון. לחלקיק שנייה חשבתי לעצמי האם להיכנס בו, אבל החלטתי להישאר מקצוען ואמרתי לו רק 'אין בעיה. הכל בסדר'". רוג'רס שאל אם זה בסדר. ג'רארד ענה: "זה או.קיי".
ג'רארד עם רוג'רס. "כאילו גוש נתקע לי בגרון" (Gettyimages)
ג'רארד כתב: "הראש שלי הסתחרר ממחשבות. היחסים שלי היו טובים מדי עבור רוג'רס מכדי שהוא יזדקק להדגיש לי שהחליט לא להרכיב אותי. הוא היה מנג'ר עם אימונים מהטובים שהיו לנו, הניהול האנושי שלו היה מצוין. חשבתי שאולי זו הדרך שלו להראות לתקשורת שהוא חזק מספיק לקבל החלטות קשות. זו הייתה ההזדמנות שלו להראות שהוא בעל הבית. אני מכבד את החלטתו, אבל חושב שהיא הייתה מוטעית, כי הוא רצה להיות טוב עם כל מי שהיה לויאלי איתו".
הקפטן גם התייחס ליחסים בין היונייטד לליברפול ועל אכזבתו מסר אלכס פרגוסון. "למדנו לתעב את יונייטד מהיום הראשון. זה הוזרק למוח שלנו. זה דבר שמקועקע בכל לב של אוהד ליברפול. כמועדונים וערים אף פעם לא אהבנו זה את זה. במשך השנים הרגשות שלי ליונייטד פחתו מבחינת השינאה, בגלל ששיחקתי עם שחקנים שלהם בנבחרת, אבל אף פעם לא נמחקו. היה לי כבוד לריאן גיגס, רוי קין ואלכס פרגוסון, אבל הם היו האויב וחולצה שלהם לא תיכנס לעולם אצלי הביתה".
"הסוכן שלי אמר לי שתחת פרגי יונייטד ניסתה לרכוש אותי בעבר. גארי נוויל היה דופק אצלי בחדר במלון במשחקי נבחרת והיה אומר לי עד כמה יונייטד הייתה רוצה שאשחק עבורה. ב-2004 פרגוסןן כינה אותי 'השחקן הכי משפיע בכדורגל האנגלי' ולכן קצת נעלבתי לקרוא בביוגרפיה האחרונה שלו שהוא אף פעם לא חשב שאני שחקן צמרת. אני בטוח שהייתי מצליח מצוין בקבוצה של היונייטד עם קין, גיגס, דיוויד בקהאם ורוד ואן ניסטלרוי".
מה דעתך על הכתבה?