יש מנצח, עכשיו דרושים נגנים

קלופ. עכשיו אפשר להתחיל לעבוד
קלופ. עכשיו אפשר להתחיל לעבוד | צילום: Gettyimages

קלופ לא ממש הספיק לעבוד בליברפול, אבל יש סימנים חיוביים. לוינטל על הבכורה

(גודל טקסט)

עכשיו, אחרי שהאופוריה ותשומת הלב האינסופית שגרמה הגעתו של יורגן קלופ לליברפול שככה מעט, הוא סופסוף יכול להתחיל לעבוד. אחרי פגרת הנבחרות, לגרמני היו בסך הכל שלושה ימים לעבוד עם הסגל לקראת משחק החוץ הקשה מול טוטנהאם, וקלופ הודה שהוא נאלץ לעצור את עצמו מהדחף הטבעי שלו להעמיס על שחקניו יותר מדי אינפורמציה במעט מדי זמן.

 

לכן, במעט מדי פרקים במהלך משחק הבכורה שלו (0:0 בחוץ מול טוטנהאם), במיוחד ב-20 הדקות הראשונות, אפשר היה להבחין בניסיונות ליישם את פילוסופיית המשחק המפורסמת שלו, "הלחץ הנגדי" (גגן-פרסינג), שדוגלת בלחץ גבוה ומתואם שנועד להביא לחטיפות כדור ומשחק ישיר ותכליתי. אבל למרות התלהבות ומאמץ של שחקני ליברפול (רצו במצטבר שיא עונתי של 116 ק"מ), זה עדיין ממש לא זה כמובן.

 

 

לליברפול חסרה איכות (במיוחד נוכח גל הפציעות הנוראי), ולכן הדבר החשוב הוא להכניס סדר בקבוצה. הכישלון של ברנדן רוג'רס היה נעוץ בחוסר עקביות והיעדר סדר – הצפון-אירי זיגזג בין שיטות וסגנונות משחק ותיפקד שחקנים מחוץ לעמדות הטבעיות שלהם. וזו הסיבה לאופטימיות: קלופ ינסה להנחיל שיטת משחק קבועה עם רביעייה אחורית (1-3-2-4) והקשר אמרה צ'אן סופסוף מתופקד בעמדתו הטבעית בקישור האחורי. כלל לא בטוח שליברפול תרשום הישגים העונה, אבל לפחות סופסוף תהיה לה דרך ברורה וישרה למטרה.

 

והנה ליברפול כבר הצליחה לסיים משחק בלי לספוג, מה שלא עשתה בשמונת משחקיו האחרונים של רוג'רס. הנקודה היקרה היא בונוס ראוי, שיכול לסייע לבנות את הביטחון של קלופ ושל חניכיו לקראת ההמשך.

 

 

צריך להבין שקלופ עדיין בשלב בו הוא לומד הרבה יותר משהוא מלמד. אחרי שבשבוע הראשון למד להכיר את העיר ליברפול, את מתחם האימונים במלווד, את עובדי המועדון, את שחקני המועדון ואת רגלי הזכוכית של דניאל סטארידג'; במשחקו הראשון נחשף קלופ לבעיות שיש לליברפול החבולה והפצועה על המגרש: בהגנה היו חורים שלא נגמרו בשערים בזכות הצלות גדולות של סימון מיניולה בשילוב עם פתיחת העונה החלשה של הארי קיין.

 

בצד ההתקפי האדומים לא הראו כמעט דבר. בלי הפצועים סטארידג', כריסטיאן בנטקה, דני אינגס (שגמר את העונה) ורוברטו פירמינו, ליברפול נראתה כמו חייל עם חץ וקשת שמנסה להוריד טנק. דיבוק אוריגי שעלה לבכורה בפרמיירליג, התקרב רק פעם אחת (וגם זה ממצב נייח) לכיבוש.

 

יש הרבה סימני שאלה סביב הקבוצה הזו של ליברפול. צריך עדיין לראות אם השחקנים שיש בליברפול מסוגלים ליישם ביעילות את ה"גגן-פרסינג" של קלופ. והאם ביכולתו להוציא את המקסימום משחקניו ולבנות כוכבים כפי שעשה בדורטמונד (לפי ההבלחות של אדם ללאנה אתמול, בהחלט נדמה שכן). מה שבטוח, הגישה החיובית של "הנורמלי", שלא היה מוכן להשתמש בתירוצים ולהתייחס לפצועים הרבים, היא סימן חיובי.

 

 

על הקווים קלופ סיפק בווייט הארט ליין את השואו שכולם ציפו לו: לבש אימונית, עמד על הרגליים כל המשחק וניפק מחוות גוף והבעות בפנים בתגובה לכל התרחשות במשחק. לגבי הכדורגל? נצטרך להמתין בסבלנות לשואו אמיתי. כי לסולן הגרמני, שבימיו בדורטמונד הגדיר את סגנון הכדורגל שלו כ"רוק כבד", עדיין חסרים מתופף וגיטריסט כדי לייצר את המוסיקה שהוא רוצה על המגרש. עכשיו כשהאופוריה תשקע, קלופ יוכל להתחיל לעבוד ולנסות לייצר את הקצב והמלודיה אליה הוא שואף להגיע בעיר של הביטלס.

עוד באותו נושא: דניאל סטארידג'

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי