"חשבתי שכל השחקנים שלי יישארו איתנו", אמר קלאודיו ראניירי. הוא צדק לגבי הרוב המוחלט של חניכיו אחרי עונת האליפות הסנסציונית של לסטר. זה לא היה טריוויאלי. ריאד מאחרז היה מבוקש על ידי קבוצות פאר רבות אחרי שנבחר לשחקן המצטיין, וארסנל עשתה שמיניות באוויר כדי להחתימו, אבל האלג'יראי-צרפתי בחר לבסוף להמשיך עם השועלים. עבור ג'יימי וארדי בן ה-29 היתה זו ההזדמנות האחרונה להצטרף לקבוצה גדולה, וגם הוא חוזר ממושכות על ידי ארסנל. גם הוא הבין בסופו של דבר שהלב לא מאפשר לו לנטוש את חדר ההלבשה המגובש, והחליט לא להמר על המשך הקריירה. גם יתר השחקנים המשיכו במסע המופלא אחרי ההישג הכביר – פרט לאחד.
רק לגבי אנגולו קאנטה שגה ראניירי, וזו היתה הפתעה גדולה עבור המנג'ר האיטלקי. כי הרי הקשר הצרפתי רק הגיע ללסטר בקיץ 2015 כשחקן אלמוני, והפך בזכותה לסופר-סטאר. בגיל 25, הוא ממש לא היה צריך למהר. הזמן פעל לטובתו, והוא יכול היה רק להרוויח מהפגנת הכישורים המיוחדים שלו על הבמה הגדולה בליגת האלופות. ואולם, דווקא קאנטה העדיף לנטוש וקיבל את ההצעה של צ'לסי, שכלל לא משחקת העונה באירופה. הוא ויתר על צ'מפיונס-ליג לטובת קבוצה "גדולה" יותר.
קל להבין מדוע צ'לסי כה רצתה את קאנטה. לא היה בפרמייר-ליג שחקן שעבד קשה יותר ממנו. הצרפתי לא מתעייף, רץ ונמצא תמיד במקום הנכון בזמן הנכון כדי לחלוץ כדורים. "שיחקנו עם 12 שחקנים", אמר עליו ראניירי. עוזרו סטיב וולש טען: "יש לנו שלושהקשרים – דני דרינקווטר במרכז, קאנטה מימין, וקאנטה משמאל". הסגנון הזה התאים כמו כפפה ליד לאנטוניו קונטה, אשר מקדש נחישות, התמדה והשקעה. "צ'לסי תהיה טובה יותר עם קאנטה", הוא אמר ביוני, אחרי שעסקת 32 מיליון ליש"ט נסגרה.
המפגש מול צ'לסי בסטמפורד ברידג' במחזור הנעילה בעונה שעברה היווה, אם כך, משחקו האחרון של קאנטה במדי השועלים. מחר תתארח לסטר שוב בלונדון, והפעם ילבש הקשר הצרפתי הבלתי נלאה את החולצה הכחולה של המארחת. בעוד האלופה מדורגת רק במקום ה-12, ללא נקודות חוץ אחרי הביקורים אצל האל, ליברפול ומנצ'סטר יונייטד, קל להבין עד כמה חסרונו מורגש. לסטר החתימה במקומו צרפתי צנום אחר, נמפאליס מנדי מניס תמורת 13 מיליון ליש"ט, אבל בינתיים הוא פצוע, ואין מישהו שמסוגל להיכנס לנעליים של קאנטה. זה אפילו לא קרוב.
הזאר קורא לקאנטה "עכברוש" (Getty)
שימו לב לסטטיסטיקה. ממוצע החטיפות למשחק ירד אצל השועלים מ-19 בעונה שעברה ל-14 העונה. קאנטה הוביל אשתקד את הפרמייר-ליג עם 4.2 חטיפות למשחק, וזה בדיוק החלק החסר בפאזל של השועלים העונה. גם ממוצע התיקולים ירד מ-22 ל-16. קאנטה הוביל את הליגה גם בקטגוריה הזו עם 4.7 תיקולים למשחק. זו אחת הסיבות לכך שהיו ללסטר 3 הפסדים בלבד בכל העונה שעברה, וכבר יש לה 3 הפסדים ב-8 המשחקים הראשונים של העונה הנוכחית.
אבל האם קאנטה עצמו הרוויח מהמהלך? זו כבר שאלה מורכבת יותר. בלסטר לא הכירו מעולם שחקן עם איכויות של קאנטה, אבל בסטמפורד ברידג' יש מודל לחיקוי. קלוד מאקללה שיחק שם בין 2003 ל-2008, ונכון לעכשיו קאנטה לא מצליח להגיע לרמה שלו. ההתאקלמות בקבוצתו החדשה קשה יותר מאשר אצל השועלים אשתקד, והדרך בה צ'לסי נדרשת לשחק שונה מהותית מהסגנון של השועלים.
מאחר וצ'לסי יוזמת הרבה יותר, ממוצע החטיפות והתיקולים של קאנטה ירד באופן משמעותי מאוד. לעומת זאת, הוא צריך לרוץ אפילו יותר, כי קונטה שיחרר את נמאניה מאטיץ' למשימות התקפיות, והצרפתי צריך לסגור שטחים לבדו, ללא דרינקווטר שעזר לו בעונה שעברה. כאשר הכל זורם, גם קאנטה מקבל שבחים, כפי שהיה בתחילת העונה. עם זאת, כאשר הקישור של קונטה לא מתפקד, גם קאנטה הולך לאיבוד. המשחק מול ארסנל, בו הובסה צ'לסי 3:0 היה ללא ספק החלש ביותר שלו בפרמייר-ליג מאז הגיע ללסטר, וגם בהפסד לליברפול ספג הצרפתי ביקורת מהפרשנים.
קאנטה. ממוצע התיקולים ירד משמעותית (Getty)
חבריו לקבוצה מעריכים אותו מאוד, אבל באופן קצת שונה בהשוואה ללסטר. מאטיץ', למשל, קבע כי קאנטה עושה עבודה נהדרת, אבל הדגיש: "אני יודע עד כמה זה קשה, כי זה התפקיד שמילאתי בשנתיים הקודמות". אדן הזאר התרשם מאוד מהספק העבודה של הצרפתי, אבל הדביק לו בשל כך את הכינוי "העכברוש". מבחינת הבלגי, זו מחמאה. אצל השועלים, הציפיות היו נמוכות, ואפשר היה רק להצליח. בצ'לסי, כל מעידה נבחנת בזכוכית מגדלת, ונכון לעכשיו הקבוצה בסוג של מיני-משבר, עם נצחון אחד בלבד ב-4 משחקי הליגה האחרונים. אכזבה נוספת נגד האלופה, אחרי פגרת הנבחרות, לא תעבור בשקט.
לכן, כאשר יעלה מחר בצהריים לכר הדשא מול חבריו לשעבר, לא יוכל קאנטה להתעלם מנוסטלגיה. הוא ירגיש צביטה בלבד. כולם נשארו שם, ורק הוא הלך. אולי בטווח הארוך זה ישתלם לו, ואולי זו היתה הבחירה הנכונה – רק הזמן יגיד. אבל הוא גם זוכר היטב מה הוא מחמיץ. לסטר מתגעגעת אליו, והוא מתגעגע ללסטר. מבחינה רגשית, זה הולך להיות המשחק הקשה ביותר בחייו.
מה דעתך על הכתבה?