בתחילת העונה לא הייתה צפויה ניוקאסל להיקלע למאבקי הישרדות. נהפוך הוא, היא סומנה כסוס השחור עם שאיפות להגיע לליגה האירופית. היא החתימה מנג'ר מרתק בדמותו של סטיב מקלארן, שרשם בזמנו הצלחה מסחררת על ספסל היריבה השכנה מידלסברו. היא חיזקה את הסגל במספר שחקני רכש יקרים שהיו יכולים, על הנייר, להפוך לכוכבים של ממש.
קחו, למשל, את ג'ורג'יניו ויינאלדום. אלוף הולנד הטרי במדי איינדהובן, כוכב הנבחרת הכתומה במונדיאל, היה יעד מרכזי של מנצ'סטר יונייטד, שהצליחה לבסוף לשים את ידה רק על חברו הטוב ממפיס דפאי. במשך חודשים ארוכים נדמה היה שהקשר התאקלם בפרמייר-ליג הרבה יותר טוב מהחלוץ, ואוהדי השדים האדומים הצטערו מאוד – הוא היה יכול להיות חלק מהותי בפאזל הלא פתור באולד טראפורד.
קחו גם את אלכסנדר מיטרוביץ'. אז נכון, לחלוץ הסרבי יש מזג חם מאוד, ותכונה זו הייתה ידועה היטב. מצד שני, הוא הפציץ 44 שערים בכל המסגרות בשנתיים באנדרלכט. הוא חסון מאוד פיזית, בעל משחק ראש משובח ונלחם על כל כדור. התאמתו הפוטנציאלית לליגה האנגלית הייתה קרובה לשלמות.
גם פלוריאן טובן הצרפתי הוא טראבלמייקר, אך מוכשר באופן קיצוני. הוא מסוגל לעבור מספר שחקנים בסלאלום, לבעוט מכל מרחק ומכל זווית. הוא שחקן מלהיב, ובצפון מזרח אנגליה אוהבים מאוד כאלה. גם הוא יכול היה תיאורטית להפוך להצלחה גדולה.
ויינאלדום, הפוטנציאל קיים (Gettyimages)
השלד הקיים, אגב, היה לא רע בכלל. טים קרול הוא שוער מצוין לכל הדעות. דריל יאנמאט קיבל שבחים רבים מלואיס ואן חאל במהלך המונדיאל. מוסא סיסוקו הוא מועמד לגיטימי למקום בקישור נבחרת צרפת. איוסה פרס הספרדי היה אחת התגליות המעניינות של העונה שעברה. בקיצור, לא לחינם סימנו את ניוקאסל כהפתעה אפשרית. בעולם המקביל, זה עשוי היה לקרות.
למה זה לא קרה? יש לכך מספר סיבות. ראשית, כל קבוצה זקוקה לאיזון בהגנה, וניוקאסל מעולם לא הצליחה לייצר אותו. היא מסתמכת כבר מזמן על פבריסיו קולוצ'יני הארגנטיני, שידע ימים טובים יותר, וגם הם לא היו מזהירים במיוחד. הוא לא מצליח להנהיג את העורף, ועושה יותר מדי טעויות בעצמו. התקוות שנתלו בשאנסל מבמבה הקונגלוזי היו מוגזמות, כי מדובר בשחקן צעיר וחסר ניסיון. כתוצאה מכך, ההגנה של ניוקאסל תמיד נראתה מבולגנת. נסיונותיו של מקלארן למצוא פתרון לסוגיה עלו בתוהו.
שנית, לא למגפייז מזל עם פציעות. קחו, למשל את קרול, שגמר את העונה כבר בסתיו. כאשר מחליפו, רובי אליוט, נפצע אף הוא בחודש שעבר במשחק הידידות של נבחרת אירלנד, כבר התחילו לדבר על קללה. וכאן אנחנו מגיעים לנקודה המרכזית: הקללה הזו מגיעה בזכות לראשי המועדון, ובמיוחד לבעלים מייק אשלי. אחרי מה שקרה בעונה שעברה, כל מכות הגורל מגיעות לו בזכות.
זה לא המקום לפרט את כל הסיבות לשנאתם העזה של אוהדי ניוקאסל לאשלי – הרשימה פשוט תהיה ארוכה מדי. נסתפק במקרה אחד: היחס המזעזע כלפי חונאס גוטיירס. הכוכב הארגנטיני, שהגיע לקבוצה עוד ב-2008, חלה לפני שנתיים בסרטן האשכים. כל מועדון שמכבד את עצמו היה מעניק לשחקן שנקלע לאסון מסוג זה כל סיוע שיידרש. זה נכון לגבי כל שחקן, קל וחומר כאשר מדובר באליל של ממש, אחת הדמויות הנערצות ביותר מבחינת האוהדים, שהסכים אפילו לרדת עם הקבוצה לליגה השניה ב-2009 והעלה אותה חזרה. זוכרים כמה אהבה הרעיפה בזמנו אסטון וילה על סטיליאן פטרוב? כאן המקרה הפוך ב-180 מעלות.
ניוקאסל זרקה את גוטיירס לכל הרוחות והתעלמה מצרכיו האישיים. הטיפול המבזה בו גרם לאימו של השחקן מחשבות על התאבדות. הארגנטיני, שהחלים באופן מלא ועבר בקיץ ללה קורוניה הספרדית, לא קיבל את הזכויות הכספיות המגיעות לו והופלה לטענתו על רקע מצבו הבריאותי. הוא תבע את המועדון וזכה לאחרונה. האוהדים היו בהלם מוחלט מהפרשה. הם מתביישים להיות מזוהים עם הנהלה מסוג זה.
אוהדי ניוקאסל, התסכול מובן (Gettyimages)
ואם זה המצב, הרי שמגיע לניוקאסל ששני שועריה ייפצעו. מגיע לה שמיטרוביץ' יכבוש רק 8 שערים. מגיע לה שטובן ייכשל ויחזור כבר בינואר למארסיי עם זנב בין הרגליים. מגיעים לה החורים בהגנה והתוצאות העלובות. לעתים נדמה שאין לשחקנים מוטיבציה של ממש להיאבק למען הסמל, אך למה שתהיה? כל המבנה רקוב וזקוק לשיקום. ללא השיקום, אין לניוקאסל זכות קיום, ואוהדים לא מעטים מעדיפים לרדת כדי להתחיל הכל מחדש.
במצב כזה, האפשרות של רפא בניטס, שהגיע בעיתוי בעייתי מבחינתו, להשפיע לא גדולה. כריזמה היא לא הנקודה החזקה ביותר של הספרדי, בלשון המעטה, וזה המצרך הנחוץ ביותר בסנט ג'יימס פארק בימים אלה. ובכל זאת, בניטס הצליח לארגן מעט את השורות. הוא אפילו השיג ניצחון בכורה אישי ביום הולדתו, 0:3 על סוואנזי בשבת האחרונה, בו שמרה ניוקאסל על שער נקי. הוא ישמח להמשיך בתנופה מול מנצ'סטר סיטי, ואולי זה אפילו מגיע לו אחרי מה שקרה לו בריאל מדריד. אלא שלמועדון זה ממש לא מגיע.
כבר רגילים להתאכזב (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?