ז'וזה מוריניו העיד על עצמו שבפעם הקודמת כשחלם לאמן את מנצ'סטר יונייטד והבין שבאולד טראפורד לא מעוניינים בו הוא פרץ בבכי. הוא חזר לצ'לסי כדי לנסות לעשות את מה שאלכס פרגוסון היה בעבר בתיאטרון החלומות – מנג'ר לטווח ארוך, אך תכניות לחוד, ומציאות לחוד. אחרי עונת אליפות, הכל קרס.
רצה הגורל ודווקא אחרי עונה הכי גרועה של "אוסף התארים" הוא זוכה להגשים חלום ישן ולשבת על הכיסא של סר אלכס פרגוסון, המאמן אותו העריץ מזה שנים.
מוריניו מקבל לידיים מועדון שעדיין נחשב לפופולארי ביותר והמרוויח ביותר בעולם, אבל גם כזה שנמצא במדרון תלול ועוד רגע יהפוך לקבוצה שאוהדי הכדורגל הצעירים לא פוזלים יותר לעברה. מבחינה זאת המינוי של מוריניו נכון. קודם מצילים את הבית שעולה בלהבות ואחר כך מחשבים מה הנזקים ומה יקרה עתיד.
ל"מיוחד" יש תפקיד מיוחד. להחזיר את מנצ'סטר יונייטד לימי הזוהר. הלבטים לא היו קלים: אל מול עובדות שאי אפשר להתווכח עליהן שהוא אחד המאמנים הטובים בעולם, ווינר אמיתי וקבלן תארים מטורף, יש סיבות רבות מדוע לא להביא אותו לאולד טראפורד.
בנעליים של פרגי ובאזבי
יונייטד קבוצה שהונהגה על ידי שני מנג'רים גדולים בתולדותיה. מאט באזבי ואלכס פרגוסון. בשני המקרים דובר על מאמנים שהגיעו לתקופה ארוכה. באזבי 25 שנה (24 ועוד עונה נפרדת) ופרגי 26 שנה. שניהם השתיתו את הכדורגל שלהם על סגנון סופר התקפי ומהנה וגרמו לכל העולם להתאהב בהם. שניהם בנו שושלת ביונייטד. תינוקות באזבי שכבשו את אירופה בשנות ה-50 וה-60 התחלפו בדור הנפילים של 1992 במנצ'סטר יונייטד.
בנעליו, מוריניו ייצור שושלת? (Gettyimages)
אי אפשר לומר על אלכס פרגוסון שהוא היה אדם חביב לחלוטין, ג'נטלמן מופלא, אחד שלא רב ולא פתח פה על איש. כשהיה צריך הוא תקף בחריפות מנג'רים יריבים, אומרים שהתיידד עם שופטי כדורגל וכך גרם להם להיות אוהדים שלו. הוא התעמת מילולית לפני משחקים גדולים בליגה עם יריביו ולא חסך את שבטו משחקנים. את רוי קין זרק מהקבוצה, על דיוויד בקהאם זרק נעל לפני שהעיף אותו והמושג "מייבש שיער" מזוהה איתו יותר מכל כשהיה צורח על השחקנים במחציות אחרי הופעה גרועה. ועדיין רוב השחקנים העריצו אותו.
הוא אף פעם לא חרג ממש מגבולות הטעם הטוב. היו לו קווים אדומים ויותר מכל הוא הוציא משחקנים 200 אחוז, בנה סגלים לא יקרים, קידם צעירים ושמר על יחסים טובים עם מנג'רים רבים.
עכשיו יגיע ל"אולד טראפורד" מנג'ר שלא אוהב ואולי גם לא יודע לשחק כדורגל אטרקטיבי. קבלן תארים, אבל אחד שמדורג כשיאן הרכישות של שחקנים בכסף גדול. אף פעם לא בנה קבוצה מצעירים, לא קידם אפילו שחקן צעיר אחד לעמדה בכירה. מוריניו ידוע בסכסוכים שלו עם רוב המאמנים בליגות בהן אימן. בספרד המאמנים שנאו אותו, באיטליה אף מאמן לא תמך בו. אנגליה הוא המקום היחיד בו היו לו תומכים גם בקרב המאמנים. הוא אשף מסיבות העיתונאים, אחד שיכול לתת שואו גדול יותר מהשחקנים שלו, אבל תמיד טוען לקונספירציות נגדו. יונייטד היתה שנואה פעם על ידי רבים באנגליה רק בגלל ההצלחות שלה. עכשיו היא תהיה שנואה בגלל שמוריניו יהיה החזית שלה. זה יהיה אולי רע לשיווק, רע לתדמית הקבוצה, אבל טוב לעשיית כסף, כי תארים שווים הרבה כסף.
האם נראה יציע על שמו באולד טראפורד? ימים יגידו (Gettyimages)
היריבות עם פפ תתחדש: העיר תבער?
בשנים הראשונות של המיוחד כמאמן נטען עליו שהוא פרובוקטור שמסית את האש לעברו כדי שהשחקנים יהיו חופשיים, אבל גם זה השתנה. בריאל מדריד הוא הרעיל את האווירה עד כדי כך שלכל מקום שהקבוצה באה אליו בספרד היא הרגישה שנואה. הוא עשוי לחדש את היריבות הקשה שלו עם פפ גווארדיולה מאמן ברצלונה בעבר, שידריך את מנצ'סטר סיטי מהעבר לכביש.
מוריניו כל כך רצה לגרום לשחקני ריאל מדריד מוטיבציה בעימות הנצחי עם ברצלונה אך גרם לעימותים בין שחקני הקבוצות ובעיקר לפגיעה במרקם העדין של ה"לה רוחה". זו אחת הסיבות שסימן את איקר קסיאס והפך אותו למדליף או חפרפרת בחדר ההלבשה – תוצאה שגרמה לשוער האגדי לעוף מהברנבאו. פלורנטינו פרס שהעריץ אותו נאלץ להיפרד ממנו בגלל שהבין שהוא גורם לנזק לתדמית של ריאל מדריד.
אחרי שמוריניו חזר לצ'לסי וכינה את עצמו בשם החדש "המאושר" הוא הצליח להשיב את האליפות אשתקד, אך ההתרסקות העונה הבליטה עוד יותר – יחסיו עם שחקנים היו לעיתים בלתי נסבלים וכמובן שכך גם עם הרופאה אווה קרניירו.
מסית את האש מהכוכבים? מוריניו עם רונאלדו (Gettyimages)
את איקר הוא הפך לאויב, יש למי לחשוש? (Gettyimages)
מה הוא למד בחשבון הנפש?
ומכאן לסגנון הכדורגל של מוריניו. אם מישהו היה משועמם באולד טראפורד מהכדורגל של לואי ואן חאל שלא יהיו לו אשליות. מוריניו נולד, יחיה וימות עם תדמית של בונקריסט שיודע לנצל גם שחקני התקפה טובים למטרתו, אבל אצלו הבסיס היא ההגנה. יותר שערים יובקעו במנצ'סטר יונייטד, אבל אם הקהל רוצה ליהנות נטו שיימצא לו קבוצה אחרת. איך אמר ג'יימי קראגר שהחמיא לו ב-24 השעות האחרונות? "מוריניו יכול לצבור כמה תארים שהוא רוצה, אבל אף פעם לא יזכרו לו יותר ממספר התארים שהוא צבר, כי חשובה יותר הדרך והדרך שלו לא משאירה חותם בכדורגל העולמי".
יונייטד החליטה שנמאס לה לדשדש והעובדה שלא עלתה שנתיים מתוך השלוש האחרונות לליגת האלופות היא נקודה משמעותית עבור המועדון. בשנתיים הראשונות עם מוריניו צפוי לה אולי ירח דבש, אבל אם הוא יעזוב הוא גם ישאיר אדמה חרוכה. בקבוצה צריכים להבין שהמיוחד לא יסכים שמישהו יכתיב לו מדיניות של טיפוח צעירים על חשבון פספוס תארים. כוכב עולה כמו מרכוס ראשפורד היה עדיין משחק בנוער של יונייטד אם מוריניו ולא לואי ואן חאל.
ועדיין, אולי מוריניו ניצל את הזמן כדי לעשות חשבון נפש על העונה האחרונה ומשהו ישתנה – זוהי הנקודה המסקרנת. בצ'לסי הוא הפך אליל, אז האם השמש שלו תזרח ומוריניו חדש יופיע בשמי אולד טראפורד. שווה לחכות לתשובות.
אליל בצ'לסי, באולד טראפורד הוא סימן שאלה (Gettyimages)
מה דעתך על הכתבה?