פלאי הדרבי: הקרבות הגדולים של העיר מנצ'סטר

למרות שמדובר בסך הכל במחזור הרביעי, מהדרבי הזה נודף ריח חזק של משחק עונה. כשמצד אחד מתייצבים השדים האדומים המשודרגים בניסיונם לכבוש שוב את הפסגה, ומולם השכנים הרועשים מעבר לכביש שזוללים תארים בעידן שייח מנסור, וכשמאחורי הקווים מנהלים את המופע צמד ה"אוהבים" מוריניו את גוארדיולה, הציפיות באמת מרקיעות שחקים. אבל זלאטן, סילבה וחבריהם יצטרכו לתת חתיכת הצגה ב-14:45 (ישיר בספורטHD2) בתיאטרון החלומות בכדי להכניס את המשחק לרשימת הדרבים הגדולים בהיסטוריה של מנצ'סטר. הנה לכם המצעד.

• מוריניו מנמיך אש: "רק עוד משחק"
• 14:45 בספורט2: הדרבי של מנצ'סטר

1974: הגול הכי עצוב בקריירה של דניס לאו 
קצת קשה להאמין, אבל באותה עונה, שש שנים בלבד לאחר הזכייה ההיסטורית בגביע אירופה לאלופות, נאבקה מנצ'סטר יונייטד על חייה בליגה הבכירה. במחזור הנעילה היו האדומים זקוקים לניצחון בדרבי הביתי מול סיטי, ובמקביל להפסד של יריבתם לתחתית בירמינגהאם בכדי לא לרדת. אולד טראפורד היה מפוצץ באוהדים חרדים, שחששו מאד דווקא ממי שעד לאותה עונה היה המלך הבלתי מעורער שלהם. דניס לאו, החלוץ הסקוטי ששבר עשרות שיאי הבקעה ב-11 עונותיו ביונייטד ונחשב לחלק מה"שילוש הקדוש" של עידן באזבי (יחד עם צ'ארלטון ובסט) עבר את הכביש באותה עונה והתייצב לאותו משחק גורלי ברגשות סופר מעורבים. המועקה שלו הגיעה לשיאה בדקה ה-81, בה הבקיע שער בבעיטת עקב נדירה שהעניקה לסיטי את היתרון ולמעשה חרצה את גורל קבוצתו האהובה לירידה, לראשונה מזה 36 שנים. הפנים של לאו לאחר השער אמרו הכל – הוא נראה כאיש שחרב עליו עולמו, כשחבריו לקבוצה (וכמה מיריביו) מנסים לנחם אותו במקום לחגוג איתו.  

1993: אוהדי סיטי חוגגים (ושרים) מוקדם מדי 
לדרבי הראשון של אותה עונה הגיעה יונייטד כאלופה גאה, ואילו סיטי כקבוצת תחתית. אבל ההדחה של האדומים מאירופה בעקבות משחק בו שמטו יתרון של שני שערים באותו שבוע השפיעה מאוד על מצב רוחם של חניכיו של  אלכס פרגוסון, שנקלעו לפיגור 2:0 מפתיע מצמד נגיחות של ניאל קווין. האוהדים במיין רואד כבר פצחו בחגיגות, כשהם לא שוכחים לשמוח לאידם של יריביהם ושרים להם "הובלתם 0:2 ובכל זאת דפקתם את זה", תזכורת כואבת לאותה הדחה מול גאלטסראיי. אבל במחצית השנייה כבר קיבלו התכולים שיעור חשוב בנושא עד כמה מסוכן לחגוג מוקדם מדי מול קבוצה של פרגי. אריק קאנטונה הגדול הוביל את הקאמבק עם צמד, והצעירים ראיין גיגס (בישול) ורוי קין (שער ניצחון) דאגו להשלים מהפך ענק. מצב הרוח בקרב האוהדים השתנה כמובן גם הוא, כשהפעם היה תורם של אוהדי האדומים לשיר לעבר יריביהם "מה אמרתם לגבי יתרון 0:2?". 

המלך אריק, לעולם אל תספידו אותו (Gettyiamges)

2001: אלף אינגה האלנד מתעסק עם הברנש הלא נכון 
רוי קין היה שחקן כדורגל נפלא, על כך אין ויכוח, אבל בן אדם הרבה פחות נפלא, וגם על כך יסכימו כמעט כולם. מי שלא הפנים את המידע ושילם על כך ביוקר היה מגנה של הסיטי, אלף אינגה האלנד. ארבע שנים לפני אותו דרבי, כשהנורבגי עוד שיחק בלידס, הוא האשים את קין כי התחזה לפצוע לאחר תיקול ביניהם. הוא אף הוסיף חטא על פשע כשקרא לקין "פחדן שלא יכול להסתכל לי בעיניים", ואף הצטלם ליד גרפיטי שכלל מילים קשות כנגד יונייטד. קין שלמעשה נפגע קשות באותו תיקול לא שכח ולא סלח, וזמן הנקמה הגיע כאמור בדרבי של שנת 2001. כניסה סופר פראית של קין מעל לברך של האלנד הניבה כמובן אדום מיידי לאירי, אבל הותירה את הנורבגי (שהיה במצב בריאותי רעוע עוד לפני המשחק) פצוע קשות, והוא למעשה לא הצליח להשלים לאחר מכן 90 דקות באף משחק עד לסיום הקריירה שלו). באוטוביוגרפיה שלו הוא אף הודה: "חיכיתי לנקמה הזאת מספקי זמן".

אינגה האלנד אחרי התיקול המפורסם (Gettyimages)

2009: דרמה בפרגי טיים 
אחרי קיץ עמוס בקניות, כולל רכישתו של קרלוס טבס מהיריבה העירונית, הגיעו אנשי סיטי לדרבי באולד טראפורד עם ציפיות לשינוי לאחר שנים של שליטה אדומה. והם אכן נתנו הפעם פייט אדיר לאלופים של סר אלכס. שלוש פעמים עלו השדים האדומים ליתרון, ושלוש פעמים הצליחו השכנים הרועשים להשוות, בפעם האחרונה בדקה ה-91. אבל בתיאטרון החלומות זה הרי לא נגמר עד הרגע האחרון, ולפעמים קצת אחריו. בדקה ה-96 (חצי דקה לאחר תום חמש הדקות שהשופט התכוון להוסיף, ע"ע פרגי טיים) מצא ראיין גיגס במסירה גאונית את מייקל אואן עמוק ברחבה, וילד הפלא בדימוס מצא את הרשת וקבע 3:4 במה שהפך לרגע הגדול ביותר בקריירה הקצרה שלו במדי יונייטד. פרגוסון כינה את המשחק כדרבי הגדול בכל הזמנים, ומי אנחנו שנתווכח.

אואן, ילד הפלא מליברפול הכריע דרבי במנצ'סטר (Gettyimages)
 

2011: הקרב האחרון של הסר 
את הדרבי הראשון של עונת 2011/12 לא ישכח אף אוהד של שתי הקבוצות. המיליונרים של הסיטי הגיעו לאולד טראפורד והשפילו את האלופים בתוצאה הבלתי נשכחת, 1:6, ושלחו מסר מהדהד. קטן הרבה יותר אך משמעותי לא פחות היה ה-0:1 של הסיטיזנס בדרבי השני של העונה, שלושה מחזורים לסיום העונה, שהעניק להם את המקום הראשון בטבלה אותו לא שמטו, גם כמובן בעזרת אותו ניצחון מטורף במחזור הסיום שהעניק להם אליפות בלתי נשכחת. 

מי לא זוכר את ה-1:6? (AFP)