זה יהיה המשחק העצוב ביותר בהיסטוריה של צפון מזרח אנגליה. מידלסברו תארח הערב (רביעי) את סנדרלנד כאשר לשתי הקבוצות אין סיכוי ממשי לשרוד בליגה ללא קשר לתוצאה. שתיהן בדרך לליגת המשנה, אך בעוד אוהדי בורו – העולה החדשה שלא היתה טובה מספיק – חוזרים לשגרה המוכרת מהשנים האחרונות, הרי שמצבה של סנדרלנד שונה בתכלית.
החתולים השחורים סוגרים עשור בפרמייר-ליג, וביציעי איצטדיון האור התרגלו כולם שיש להם שבע נשמות. הם היו מעורבים בדרך כלל בקרבות תחתית, אך תמיד ידעו להתעלות ברגעים האחרונים ולשרוד. הפעם התסריט שונה, והאחריות על כך מונחת בין היתר על כתפיו של דייויד מויס.
הנה לכם סטטיסטיקה משונה למדי – זו העונה הראשונה מאז 2011 בה לא החליפה סנדרלנד מנג'ר באמצע העונה. עד עכשיו, דווקא השינויים הם שסייעו למועדון לשמור על מקומו בליגה הבכירה. סטיב ברוס פוטר בנובמבר 2011, ומרטין אוניל הצעיד את סנדרלנד לריצה נאה בדרך להישארות. הצפון אירי עצמו נזרק במרץ 2013, אחרי 8 משחקים רצופים ללא נצחון, ובאופן מדהים היה זה פאולו די קאניו השנוי במחלוקת שהשאיר את החתולים השחורים בליגה, בין היתר בזכות 0:3 ענק בדרבי הלוהט בניוקאסל.
מויס. ההגעה לסנדרלנד פגעה בו ובקבוצה (gettyimages)
האיטלקי לא החזיק מעמד זמן רב, והוא עזב כבר בספטמבר 2013. גוסטאבו פוייט ירש אותו, וסנדרלנד נשארה בסופו של דבר בזכות סדרת נצחונות במחזורי הסיום. האורוגוואי עצמו פוטר במרץ 2015 אחרי תבוסה ביתית 4:0 לאסטון וילה שהובילה למחאת אוהדים. דיק אדבוקאט הוותיק הוזעק להתנסות ראשונה באנגליה, ועשה את העבודה כהלכה. ההולנדי פרש מאימון באותו קיץ אך שינה מיד את החלטתו, חתם על חוזה חדש בסנדרלנד, והכל רק כדי להתפטר שוב בתחילת אוקטובר כאשר לקבוצה אין אפילו נצחון ליגה אחד. סם אלרדייס, האיש למשימות מיוחדות, נחת במקומו ושמר על המאזן האישי המופתי – הוא הרי מעולם לא ירד ליגה, אז גם סנדרלנד נשארה איתו.
לרוע מזלם של החתולים השחורים, מונה ביג סם למאמן נבחרת אנגליה, לקדנציה שהתבררה בדיעבד כקצרה. וכך, לראשונה מאז 2009 היה המועדון צריך למנות מנג'ר חדש בקיץ, לפני פתיחת ההכנות לעונה החדשה. באופן ביזארי זו היתה מציאות לא מוכרת עבור סנדרלנד, שרגילה לכבות שריפות במקום לתכנן לטווח הארוך, אבל המנהלים ניגשו לאתגר בחדווה וסימנו את מויס כאופציה המועדפת. הסקוטי הג'ינג'י היה בעל נסיון עצום בפרמייר-ליג, ולא פחות חשוב מכך – הוא היה מעוניין בתפקיד. בהינתן האילוצים הכלכליים, זה לא היה דבר של מה בכך, וסנדרלנד ראתה בו האיש הנכון למשימה. אם הוא הצליח לבנות אימפריה באברטון, למה שלא יעשה משהו דומה גם אצלה?
עבור המאמן בן ה-53 היתה זו הזדמנות לשקם את מעמדו אחרי הקדנציה הכושלת במנצ'סטר יונייטד. הוא חש שלא קיבל גיבוי מספק באולד טראפורד, וגם הדרך בה הועזב מריאל סוסיאדד בנובמבר 2015 אחרי שנה בתפקיד הותירה טעם מר בפיו. לכן היתה לו דרישה עיקרית אחת – מויס ידע שההצלחה לא מובטחת, בוודאי לא באופן מיידי, ולכן חיפש בעיקר מועדון שיתן לו לעבוד בשקט. כדי לשכנע את הסקוטי שלא מדובר בהרפתקה קצרה, הציעה לו סנדרלנד חוזה ל-4 שנים, והדבר העניק לו סוג של חסינות. לחתולים השחורים אין כסף לפיצויים כה גבוהים, ולכן הסקוטי הרגיש בטוח במעמדו. עם הזמן, התברר שזה פעל לרעתו ולרעת סנדרלנד.
דארון גיבסון בפוזה מייצגת לעונה של סנדרלנד (gettyimages)
גם ההיסטוריה המודרנית של המועדון גרמה לשאננות מסוימת. העובדה כי סנדרלנד תמיד נשארה בליגה בדרך זו או אחרת גרסה כי גם מויס ינווט אותה לבסוף לחוף מבטחים. פעמוני האזהרה לא צילצלו כאשר הקבוצה צברה שתי נקודות ב-10 המחזורים הראשונים. כל תוצאה חיובית העלתה את האופטימיות, וג'רמיין דפו סיפק עונה אישית פנומנלית שהחזירה אותו בסופו של דבר לנבחרת אנגליה. אז כולם האמינו שדפו ישאיר אותם בליגה. הם טעו.
באופן אירוני במיוחד, הניצחון היחיד של סנדרלנד מאז אמצע דצמבר היה דווקא על אלרדייס, ועוד איזה נצחון. החתולים השחורים כבשו רביעיה במחצית הראשונה בביקורם אצל קריסטל פאלאס ופירקו את הנשרים 0:4. ואולם, ב-7 המשחקים שבאו לאחר מכן לא מצאה סנדרלנד כלל את הרשת, וכאשר הבקיעה פעמיים ב-2:2 מול ווסטהאם במחזור הקודם זה כבר היה מאוחר מדי. עם 5 נצחונות ב-32 מחזורים אי אפשר לשרוד, וכעת דרוש נס בקנה מידה מטורף כדי למנוע את הירידה עגומה אחרי עשור.
"תפקיד המנג'ר הוא להחדיר בשחקניו מוטיבציה, ומויס כשל בכך", קבע איאן רייט המשמש בימים אלה כפרשן, "נדמה שהקבוצה השלימה מזמן עם הירידה, והשחקנים אפילו לא מנסים". מויס היה אמור לארגן את השורות, אבל לא ייצב את ההגנה, לא הביא דבר להתקפה, ואי אפשר להאשים את הסגל, כי הוא לא פחות טוב מאשר בעונות הקודמות. ההנהלה לא רצתה להעזיב אותו, והמתכון הזה לא עובד בסנדרלנד שזקוקה לזעזועים.
כעת הגורל כבר ידוע, ומויס מתחיל לתכנן את העונה הבאה בליגת המשנה. המלעיזים שלא אהבו את מינויו במנצ'סטר יונייטד יטענו שזו הרמה האמיתית של הסקוטי, אבל זו תהיה הגזמה. ואולם, הוא לא עשה דבר כדי לשנות את הסטיגמה. במקום לשקם את התדמית הוא רק העמיק את המשבר, וכלל לא בטוח שהוא יקבל בעתיד הצעה ממועדון אחר בפרמייר-ליג.
מה דעתך על הכתבה?