זה אמנם עדיין לא רשמי, אבל זה סופי ומובטח. שבע נקודות יתרון שנפתחו שוב לזכות הבלוז על פני טוטנהאם, כשנותרו רק 9 נקודות בקופה, אומרות הכל. וכשמסתכלים על המשחקים שנותרו לשתיהן זה רק ברור יותר שהאליפות השנייה של צ'לסי בשלוש עונות בטוחה כמו התלונות של הציבור בתל אביב נגד החום והלחות הנוראיים של עוד קיץ שמתקרב עד סיום העונה.
שניים משלושת המשחקים שנותרו לצ'לסי עד שריקת הסיום של הפרמייר-ליג הם בבית, 2 מ-3 המשחקים שנותרו לטוטנהאם הם בחוץ. התרנגולים (אחרי שיארחו את מנצ'סטר יונייטד) יתארחו אצל האלופה היוצאת הלוהטת לסטר סיטי שחזרה למיטבה תחת קרייג שייקספיר ואצל האל סיטי שצפויה להילחם בשיניים במחזור האחרון נגד הירידה. לעומת זאת שלושת המשחקים של צ'לסי הם נגד קבוצות נחותות ממנה שכבר גמרו את העונה מבחינה תחרותית ואף אחת מהן לא נמצאת במומנטום חיובי: ווסט ברום (ח), ווטפורד (ב) – שהיא קבוצה בהתרסקות אבל בטוח שתשרוד בפרמיירליג, ואם חלילה תהיה תקלה בלתי צפויה באחד משני המשחקים האלה וטוטנהאם איכשהו תישאר בחיים במחזור האחרון, אז מחזור הסיום של צ'לסי הוא קרב קצוות ביתי נגד האחרונה בטבלה סנדרלנד, שכבר ירדה ליגה מזמן עם דייויד מויס הכושל.
אנטוניו קונטה הצליח לבנות באנגליה, כמו ענק, גרסה צנועה של יובנטוס שדורסת את הליגה, לוקחת אליפות כשהיא מובילה את הטבלה ברציפות ובבטחה מסוף נובמבר עד לסוף מאי. קונטה היה הקברניט שידע לשנות את תצורת המטוס שלו ל-3-4-3 עם אמצע חזק וכנפיים אדירות, תצורה (או שיטה או מערך) שבחסותו צ'לסי טסה ל-13 ניצחונות ליגה רצופים – בהם כמעט לא ספגה ורשמה הפרש שערים מדהים 4:32 – בשלושה חודשים מטורפים בין 1 באוקטובר ל-31 בדצמבר. הקפטן קונטה סגר את הסיפור, עבר לטייס אוטומטי עד סוף העונה, והנה הוא מנחית אליפות בעונתו הראשונה באנגליה, עומד לדומם מנועים להשתיק על כל הספקנים, את כל המחנות היריבים הכבדים מאוד – אלה של גוארדיולה, מוריניו, קלופ והמחנה ההולך ורק עולה ועולה של מאוריסיו פוצ'טינו.
קונטה. השתיק את כל יריביו הגדולים (Gettyimages)
עד כמה מדהימה העונה של קונטה שהשאיר אבק לכולם? הנה תזכורת שתפתיע אולי את חלקכם – ביובה קונטה לקח שלוש אליפויות מרשימות בשלוש עונות, אבל הוא מעולם לא לקח דאבל. שתי הזכיות של יובה בגביע בעונות האחרונות (והשלישית המסתמנת העונה) הגיעו רק תחת יורשו מסימיליאנו אלגרי. והנה קונטה שנתן בראש לטוטנהאם ופוצ'טינו בחצי הגמר, עומד לזכות בדאבל עם צ'לסי (יש לו את ארסנל של ארסן ונגר בגמר הגביע בוומבלי)..
רבותיי, זה אנטוניו קונטה שאחיו הצעיר ג'אנלוקה משמש כעוזרו הצמוד והנאמן שיועץ לאוזנו ומכין אותו מול היריבות, שאנשים הרימו גבה בטענה לפרוטקציה כשקונטה הביא את אחיו לשמש עוזרו ביובה, בנבחרת ואפילו בצ'לסי. זהו אותו קונטה שחיפה בעזרת מח הכדורגל המבריק שלו על כישרון נחות כדי להיות שחקן הרכב ביובה הגדולה והכבירה של הניינטיז ותחילת המילניום ושיחק במועדון הפאר האיטלקי 13 שנה. וזהו קונטה, מכור לכדורגל בכל שעות היממה, אבל גם קתולי מאמין ואיש משפחה מסור, שבשישי בערב כשטוטנהאם יריבתו אכלה לוקש וסופסוף נעצרה בדרבי אצל ווסטהאם, הוא לקח את אשתו וביתו לארוחת ערב וכלל לא צפה במשחק. אה כן, זהו אותו קונטה שבחר לקרוא לבתו היחידה ויטוריה (שפירושה ניצחון).
זוהי עונה כבירה של המאסטרו הטקטיקן והמוטיבטור אנטוניו קונטה, שהפגין קשיי התאקלמות הכי מעטים וקצרים בין המנג'רים החדשים (לעומת גווארדיולה) וגילה עליונות בעונתו הראשונה באנגליה גם על פני המנג'רים המנוסים שמכירים את הליגה הזו יותר (קלופ, פוצ'טינו) ואף הרבה יותר (מוריניו וונגר) ממנו. קונטה מילא את משימתו הראשונית והעיקרית של כל מאמן: להוציא את המיטב מהשחקנים, והוא עשה זו בצורה החלקה והטובה ביותר מכל מאמן אחר (רק פוצ'טינו מתקרב אליו בהיבט הזה):
עונה כבירה של הטקטיקן. קונטה בדרך לדאבל (AFP)
אנגולו קאנטה זכה בצדק בדאבל של שחקן העונה (הנדיר עבור שחקן הגנה, ועוד קשר אחורי) – הן מטעם השחקנים והן מטעם העיתונאים, אדן הזאר פרח וזרם התקפית בעונתו אולי הטובה ביותר בכחול, דייגו קוסטה הפציץ מנה של 20 שערי ליגה, דויד לואיז נראה שהתבגר, גארי קייהיל הפך לגרסה המקומית של סרחיו ראמוס (עם הגולים החשובים שלו), מרקוס אלונסו הוא המעבר הכי אנדרייטד של הקיץ האחרון – לא מנופח תקשורתית כמו ההעברות של קאנטה או אפילו החזרה של לואיז, או ההגעה של סאדיו מאנה לליברפול, שלא לדבר על פוגבה (היקר בהיסטוריה) וזלאטן ליונייטד, אבל אלונסו הספרדי היה עצום העונה ותרם רבות למשחק ההגנה וההתקפה (אפילו הפך לסקורר מרשים בחצי השני של העונה).
אלונסו אמנם גדל ב"לה פבריקה" – האקדמיה המפורסמת של ריאל מדריד ועבר בשקט רב שלוש שנים בבולטון, אך הוא תוצר החינוך של האוניברסיטה של הכדורגל האיטלקי למשחק הגנה ולטקטיקה. מאז שקונטה עבר באותו רגע מפנה העונה הזו – התבוסה 3:0 לארסנל באמירויות (וזה בסדר אם שכחתם שהיה משחק כזה העונה. כל כך הרבה השתנה מאז) למערך 3-4-3 שלו עם אלונסו וויקטור מוזס (שהשתקם ופרח בעצמו) בכנפיים, הגיע השינוי הגדול שייצר את האליפות ואולי הדאבל. ולחשוב שאחרי אותה תבוסה לארסנל רומן אברמוביץ' הגיע לשיחות במתחם האימונים ומעמדו של קונטה היה מעורער.
קייהיל חוגג עם אלונסו ומוזס. הברקות השנה של קונטה (Gettyimages)
הרמה של הפרמייר-ליג צריכה להשתפר
בעונה הגדולה של קונטה עם צ'לסי יש רק הסתייגות קטנה אחת – באופן נדיר, הבלוז לא השתתפו העונה במפעלים האירופים. פחות משחקים, פחות פציעות, פחות לחץ, יותר זמן הכנה בליגה. ובהנחה שקונטה לא יעשה את המעבר הסנסציוני והמטורף לאינטר שמרחף בתקשורת ויישאר בצ'לסי, ליגת האלופות תהיה המבחן הגדול הבא וגם המוטיבציה של קונטה לעונה הבאה.
להזכירכם, קונטה לא הצליח בכלל עם יובה בליגת האלופות ונטש את המועדון לפני שלוש שנים בזעם, במתח עם ההנהלה ובמרירות כשהוא מעלה טענות (שנשמעות כיום הזויות) על כך שיובה לא מסוגלת להתחרות באירופה מול הגדולות כלכלית ועל שחקנים בכירים. אגב, אתם יכולים לדמיין את יובה של אלגרי עפה מול גלאטסראיי גם אם משחקים חצי מטר בשלג על חצי מגרש? כן, שלחתי עקיצה לקונטה, אבל זו תזכורת חשובה – לקונטה יש מה להוכיח באירופה. עוד אין לו בכיס תואר של ליגת האלופות, הוא עדיין לא התקרב.
קונטה אמר במסיבת העיתונאים לפני משחק הניצחון הביתי על מידלסברו אתמול (0:3 חלק) שצ'לסי חייבת להתחזק משמעותית בקיץ כדי שתוכל להתחרות בליגת האלופות בעונה הבאה. והוא צודק במאה אחוז. כי עם כל הכבוד לאליפות של צ'לסי באנגליה, ועם כל הכבוד לטענות של אנגלופילים על "כמה שהליגה האנגלית קשה וכוללת הכי הרבה קבוצות גדולות", ראוי להזכיר שבפרמייר-ליג אין אף קבוצה כיום ברמתן של יובנטוס, ברצלונה, ריאל מדריד, אתלטיקו מדריד או באיירן מינכן. ואתם יודעים מה? גם לא ברמה של מונאקו (שכזכור דרסה את טוטנהאם ומנצ'סטר סיטי העונה), פריז סן ז'רמן (איזו קבוצה אנגלית הייתה נותנת ארבע לבארסה) או בורוסיה דורטמונד כשהיא הייתה במיטבה (קבעה העונה את שיא הכיבושים בשלב הבתים בליגת האלופות).
פוגבה. יונייטד לא מספקת תמורה למחיר (AFP)
כן, הדעה שלי היא שדווקא למרות הכסף הגדול בפרמייר-ליג הרמה מאכזבת. אין תמורה לכסף. משחקי מנצ'סטר יונייטד משעממים ("בין תיקו לתיקו"), המחזורים האחרונים היו דלים מבחינת איכות הכדורגל ואיכות הביצועים האישיים והקבוצתיים. המחזור הלפני אחרון היה כדור שינה מזעזע, כמעט בלי גולים.
צ'לסי כאמור היא לא בארסה או ריאל ועדיין היא לקחה אליפות בהליכה. טוטנהאם, הסגנית המרשימה שרשמה מספרים ורצפים היסטוריים של המועדון העונה, במיוחד במשחקי הבית (וכמה סמלי ללוזריות של טוטנהאם – שבעונה הבאה בשל שיפוץ אצטדיונה, היא עוברת לשחק בוומבלי וצפויה להתגעגע מאוד לבית) – ראוי להזכיר לצד העבודה של פוצ'טינו בקידום צעירים, שהוא עדיין לא התקרב באמת לזכייה בתואר עם המועדון (אף שקידם אותו כל עונה), וחשוב מכך – באירופה התרנגולים עשו בושות (וכמה אפשר להשתמש בתירוץ של וומבלי?), מונאקו הייתה גדולה על הספרס בכמה מספרים ואפילו באייר לברקוזן בעונת חושך מהגיהנום הייתה גדולה על סגנית אלופת אנגליה. לפחות זכייה של מנצ'סטר יונייטד בליגה האירופית (וצריך להודות שהלך ליונייטד מאוד טוב עם ההגרלה במפעל הזה כשהגדולות האחרות פישלו ועפו בדרך) תיתן דחיפה גדולה לכדורגל האנגלי. 5 נציגות בליגת האלופות, אחרי שהליגה הספרדית (בזכות סביליה) נהנתה מהכי הרבה נציגות במפעל.
הולך להיות קיץ משוגע. צ'לסי צפויה לעבור שינויים – הזאר אולי עובר לריאל מדריד, דייגו קוסטה בדרך לסין ומה עם ססק פברגאס? נאינגולן (העצום!) מרומא על הכוונת של קונטה, גם בלם רומא הגרמני אנטוניו רודיגר, למרות שקונטה מעדיף את קוליבאלי מנאפולי לחיזוק מרכז ההגנה, ואיזה חלוץ יגיע? לוקאקו, מוראטה, בלוטי. יש שמות מעניינים על הפרק.
דייגו קוסטה ואדן הזאר. היכן הם בעונה הבאה? (Gettyimages)
גם מוריניו צפוי לעשות שינויים ולהוציא הרי כסף על חיזוק מנצ'סטר יונייטד, ובעצם כל המועדונים הגדולים ינסו לנצל את הכסף הרב כדי להתחזק ולהשתפר (והליגות האחרות יסחטו את האנגליות במחירים כמובן). ולאן יעבור חאמס רודריגס? הרבה שאלות מעניינות. דבר אחד בטוח – האנגליות ששלחו 3 מ-4 הנציגות של חצי גמר ליגת האלופות בעשור הקודם, הן לא פקטור בצמרת האירופית, ולכן קונטה, גווארדיולה, מוריניו, קלופ ופוצ'טינו חייבים לעבוד הכי קשה בקיץ הקרוב. בניסיון להחזיר את הפרמייר-ליג לצמרת האירופית.
מה דעתך על הכתבה?